בית הדין לעבודה פסק פיצויים בסך 50,000 ₪ לגננת שהופלתה בקבלה לעבודה בשל היותה דתית-חרדית
אסור להפלות אדם בקבלה לעבודה מטעמי דת, בשל היותו חרדי
די בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שנשקלו בהחלטה לגבי קבלתו של אדם לעבודה, כדי להכתים את ההחלטה כהחלטה מפלה
ניתן לקבל פיצויי כספי בגין אפליה בקבלה לעבודה גם אם לא נגרם למועמד נזק ממשי

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין האזורי לעבודה בחיפה
שם התיק:סע (חי') 8236-01-12‏
תאריך:21.06.2015
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • התובעת, גננת חרדית, שובצה ביום 25.08.2011 ע"י המפקחת על גני הילדים הממלכתיים -דתיים כגננת בגן נבטים, שהוא גן ממלכתי-דתי בחדרה.
  • הגננת קיבלה את מפתחות הגן והחלה לעסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.
  • כעבור מספר ימים הודיעה לה המפקחת שעיריית חדרה מתנגדת לשיבוץ, ומנהל אגף הגנים בעיריית חדרה הבהיר לה שהתנגדות העירייה נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית.
  • העירייה הציעה לתובעת להשתלב כסייעת במועדוניות הפועלות אחר הצהרים, אך התובעת סירבה להצעה זו.
  • התובעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי בחיפה כנגד עירית חדרה ומשרד החינוך, בטענה שהם ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן זה בגלל אורח החיים הדתי-החרדי שהיא מנהלת, וכי מדובר באפליה אסורה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
  • העירייה טענה שלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בינה לבין התובע, ושהתובעת לא שובצה לעבודה בגן נבטים על רקע תפקודה הבעייתי ולא בשל היותה חרדית. העיריה הוסיפה שאם ייקבע שהתובעת הופלתה בקבלה לעבודה בגן נבטים, אזי מדובר בהפליה המתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה כאמור בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  • המדינה הוסיפה וטענה שהשיבוץ של התובעת כגננת בגן נבטים היה מותנה באישור העירייה. משכך, הליך השיבוץ של התובעת לא הושלם, היא לא קיבלה הודעת שיבוץ, לא התקבלה לעבודה ומכאן שלא פוטרה.

החלטת בית הדין

  • בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את תביעתה של התובעת, וקבע כי התובעת הופלתה אפליה אסורה בקבלה לעבודה בגין היותה אישה חרדית, תוך הפרת האמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
  • בית הדין קבע שלא הוכחה גרסת הנתבעות לגבי תפקודה הבעייתי של התובעת, ועל כן, על פי הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יש להעביר את הנטל לנתבעות להוכיח כי לא היה קשר בין ביטול השיבוץ של התובעת בגן נבטים לבין היותה חרדית.
  • בית הדין פסק שהנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי ביטול השיבוץ של התובעת לגן הילדים לא היה נגוע באפליה פסולה על רקע היותה של התובעת חרדית (ובמסקנה זו תמכה העובדה המפקחת על גני ילדים ממלכתיים דתיים במחוז חיפה במשרד החינוך היתה נכונה לחפש עבורה שיבוץ לגנים אחרים).
  • הוכח כי העירייה התנגדה לשיבוץ התובעת בגן נבטים עקב פניות ולחץ ההורים שלא לשבץ בגן שהינו גן דתי -ממלכתי, גננת חרדית.
  • לנוכח כל האמור, מצא בית הדין שהשיקול היחידי לביטול השיבוץ של התובעת בגן נבטים היה היותה של התובעת חרדית.
  • בית הדין העיר כי גם אם היה נקבע שהיו שיקולים עניינים נוספים לביטול השיבוץ של התובעת (מלבד היותה חרדית), הרי שדי בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שעמדו בבסיס ביטול השיבוץ (גם אם הוא לא היה השיקול העיקרי) כדי להכתים את כל ההחלטה כהחלטה מפלה.
  • בית הדין חייב את הנתבעות לשלם לתובעת פיצויים בסך 50,000 ₪, מבלי שהתובעת תוכיח כי נגרם לה נזק.

משמעות

  • אסור להפלות אדם בקבלה לעבודה מטעמי דת, או בשל היותו דתי-חרדי.
  • אפליה של אדם בקבלה לעבודה היא פסולה גם אם דתו או השתייכותו הדתית היתה שיקול אחד מתוך מספר שיקולים ואף אם שיקול זה לא היה השיקול העיקרי ואף אם שאר השיקולים היו שיקולים ענייניים. די בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שנשקלו בהחלטה לגבי קבלתו של אדם לעבודה, כדי להכתים את כל ההחלטה כהחלטה מפלה.
  • אפליה של אדם בקבלה לעבודה מטעמי דת עלולה לחייב את המעסיק בפיצויים גם אם לא נגרם לו נזק בפועל.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.