בית המשפט העליון הכיר לראשונה בזכותם של קרובי משפחה לפיצוי על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם עקב מעורבות יקירם בתאונת דרכים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
תאריך:30.07.1990
קישור:לקריאת פסק הדין

פסק הדין התייחס לפיצוי שיש לפצות אדם שסבל נזק נפשי משני כתוצאה מנזק גופני שנגרם לקרוב משפחתו.
פסק דין זה הרחיב את יריעת הפיצויים בצורה משמעותית וקבע את התנאים לפיהם נפגעי עבירות המתה יהיו זכאים לפיצוי עבור הנזק שנגרם להם עצמם מהעבירה.

התנאים לפיצוי משפחה בגין הנזק שנגרם לה

  • פסק הדין קבע כי נפגעי עבירת המתה זכאים לפיצוי אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    1. זהות התובע
      • כתנאי לקבלת הפיצוי על התובע להיות קרוב משפחה של הנפגע.
      • בתחילה נקבע כי הפיצוי יינתן רק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אולם הפסיקה הרחיבה וכללה גם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה, אם היו יחסי קרבה מיוחדים בינם לבין הנפגע.
    2. התרשמות ישירה מהארוע המזיק
      • בפסיקה נקבע כי יכול שהקרוב היה נוכח בזירת הארוע ויכול שנעדר מזירת הארוע. לדוגמה: הורה המקבל שיחת טלפון שבה מודיעים לו כי בנו נהרג.
    3. מידת הקרבה של הניזוק בזמן ובמקום לארוע המזיק
      • הוכר גם נזק שהתהווה בחלוף זמן מזירת הארוע או כתוצאה מתמשכת לתוצאות התאונה.
    4. עוצמת הנזק
      • בית המשפט הכיר בנזק נפשי משמעותי, נכות נפשית בשיעור משמעותי שהיא לצמיתות.
      • חשוב לציין כי בימ"ש מחוזי הכיר גם בנזק גופני שנגרם לבן משפחה של הרוג בתאונת דרכים, כאשר בנו של ההרוג לקה במחלת סוכרת.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״