צפיפות דיור בדיור הציבורי (מושג)

דיירים בדיור הציבורי שמתגוררים בתנאי הצפיפות שיפורטו בהמשך זכאים להחלפת הדירה

משפחות שמתגוררות בדיור הציבורי במצב שמוגדר כצפיפות דיור זכאיות להחלפת הדירה.

הגדרת צפיפות דיור

אם מחלקים את מספר הנפשות שמתגוררות בדירה (ראו פרטים בהמשך) במספר חדרי הדירה, צפיפות דיור תיחשב:
1. צפיפות של 2.2 נפשות או יותר בממוצע לחדר, למי שמתגוררים באזורי עדיפות לאומית א' ו-ב'.
2. צפיפות של 2.5 נפשות או יותר בממוצע לחדר בכל שאר אזורי הארץ.
במשפחות עם עד 8 נפשות הצפיפות נקבעת לפי חלוקת מספר הנפשות במספר החדרים.
למשפחה עם 7 נפשות ייחשבו תנאי צפיפות גם אם היא מתגוררת בדירה של עד 3 חדרים על שטח של עד 72 מ"ר ברוטו.
למשפחות עם 9 נפשות או יותר הצפיפות יכולה להיקבע לפי חלוקת מספר הנפשות במספר החדרים או לפי שטח הדירה:
- משפחה עם 9 נפשות תיחשב כמתגוררת בצפיפות אם שטח הדירה קטן מ-88 מ"ר ברוטו.
- לכל נפש נוספת מעל 9 נפשות יש להוסיף 6 מ"ר ברוטו בחישוב.
כאשר יש הכרח להקצות חדר נפרד מסיבה בריאותית לאחד מבני המשפחה, תחושב הצפיפות באופן הבא: מספר הנפשות במשפחה פחות 1, לחלק במספר החדרים פחות 1.

ביישובי עימות שבהם צמוד לדירה חדר ביטחון, צפיפות דיור תיחשב אם שטח הדירה ברוטו אחרי שהופחתו ממנו 7 מ"ר (לחדר הביטחון) קטן או שווה לשטחים שבטבלה בהתאם למספר הנפשות:

לצורך קביעת מספר הנפשות במשפחה סופרים את מספר הילדים ומוסיפים לו שתי נפשות (גם במשפחה שבראשה הורה עצמאי).
ילדים ייחשבו רווקים חסרי דירה עד גיל 21 שנתמכים על-ידי ההורים - כולל ילדים מאומצים וילדים בפנימייה, במעונות סטודנטים, בקיבוץ ובצבא אבל לא ילדים שנמצאים במשפחת אומנה או נמצאים באופן קבוע במסגרת חוץ ביתית.

הזכאות להחלפת דירה בדיור הציבורי בשל צפיפות מותנית בכך שהמשפחה גרה בדירה לפחות 5 שנים, לא כולל משפחה שנולדו בה 3 ילדים או יותר אחרי אכלוס הדירה.