קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

עובד יכול לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, למרות שהועסק כעצמאי, ולקבל את כל הזכויות הנגזרות מכך
במקרים שבהם נקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, יכול המעסיק יכול לטעון כי הוא זכאי להשבה וקיזוז מהעובד בגין הסכומים ששולמו לו ביתר עקב עבודתו במעמד של "עצמאי", וזאת בתנאים מסוימים בלבד המפורטים בערך זה

קביעת יחסי עובד-מעביד היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסקית בית המשפט.

  • לעתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאים למרות שלמעשה הם שכירים לכל דבר. העסקה באופן זה, על פי רוב, נובעת מדרישה של מעסיק המעוניין לחסוך את עלויות הזכויות הסוציאליות שיש לשלם לעובד (כמו חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים).
  • העובד המצוי לעתים בעמדת מיקוח חלשה, מסכים לדרישת המעסיק לעבוד תמורת חשבוניות.
  • בפועל, העובד אינו שונה מיתר עובדיו השכירים של המעסיק, פרט לאופן תשלום השכר והזכויות שלהן הוא זכאי.
  • הפסיקה קבעה כי העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת. היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני.

המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעביד

  • במהלך השנים נקבעו בפסיקה שורה של מבחנים לבדיקת טיב היחסים בין הצדדים, ביניהם:
  1. מבחן ההשתלבות - המבחן העיקרי, בודק מצד אחד עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה. מצד שני, המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.
  2. מבחן הפיקוח - מידת חופש הפעולה שניתן לעובד
    • מקום העבודה - האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר
    • מי מספק את כלי העבודה
    • הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה
    • צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי
    • ביצוע העבודה באופן אישי
    • משך ההתקשרות ורציפותה
  • יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטים לצורך קביעת מהות היחסים בין הצדדים. העובדה, לדוגמה, שהתשלום בוצע כנגד חשבוניות אין בה כשלעצמה לקבוע את טיב היחסים.

חשוב לדעת

  • משנקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, המעסיק יכול לטעון כי הוא זכאי להשבה וקיזוז מהעובד בגין הסכומים ששולמו לו ביתר עקב עבודתו במעמד של "עצמאי".
  • בית הדין הארצי לעבודה הגביל וצמצם את המקרים המאפשרים העלאת טענת קיזוז כזו מצד המעסיק, רק למקרים שבהם התקיימו שני התנאים הבאים:
  1. התשלום אשר שולם בפועל היה גבוה באופן ניכר מזה שמבצע העבודה היה מקבל כעובד שכיר
  2. הוסכם בין הצדדים, כי אם יוכר מבצע העבודה בדיעבד כ'עובד', תיעשה השבה, או העובד הוא שדרש שמעמדו יהיה כשל עצמאי.

פסקי דין