קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

אישה או ילד שנפסקו להם מזונות והחייב אינו משלם אותם (וכן ילד שנמצא עם אביו והאם חויבה בתשלום מזונות), עשויים להיות זכאים לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי
סכום קצבת המזונות יהיה הסכום המופיע בתקנות, או הסכום שנפסק לאישה או לילד - הנמוך מביניהם
למחשבון לחישוב סכום דמי מזונות באתר המוסד לביטוח לאומי
למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

אישה או ילד שנפסקו להם מזונות או שניתנה לגביהם החלטה על מזונות זמניים, והחייב אינו משלם להם את מזונותיהם (וכן ילד שנמצא עם אביו והאם חויבה בתשלום מזונות), עשויים להיות זכאים לקבל דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

  • הזכאות לדמי מזונות מותנית במבחן הכנסות.
  • המוסד לביטוח לאומי משלם את דמי המזונות לזכאים וגובה את התשלום מהחייב.
  • סכום הקצבה הוא הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי - הנמוך מבין השניים.
  • הערה: השימוש בלשון נקבה לגבי הזוכה ובלשון זכר לגבי החייב נעשה מטעמי נוחות, הכוונה היא לנשים ולגברים בהתאם למקרה.

מי זכאי?

  • אישה או ילד, כולל ילד מאומץ, עד גיל 18 (וכן ילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו), שנפסקו להם מזונות או מזונות זמניים והחייב אינו משלם להם את דמי המזונות, בתנאי שהם עונים על אחד מהמצבים הבאים:
    • האישה נשואה לחייב ויש עמה ילד - אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, או ניתן לזכות הילד בלבד, או ניתן לזכות שניהם.
    • האישה נשואה לחייב ואין עמה ילד - אם אינה מסוגלת לכלכל את עצמה, או שהיא בת 60 ומעלה.
    • האישה אינה נשואה לחייב ויש עמה ילד - אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד.
  • ילד שאינו נמצא עם אמו - אם פסק הדין ניתן לזכותו בלבד, ועיקר החזקתו אינו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.
  • ילד שנמצא עם אביו - האב יקבל את תשלום דמי המזונות עבור הילד, בהתאם לפסק דין מזונות שבו האם חויבה בתשלום המזונות.

מי לא זכאי?

  • אישה שאינה נשואה לחייב ואין עמה ילד אינה זכאית לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
  • לא ניתן לקבל דמי מזונות מהביטוח הלאומי במקביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל. אם אישה נוקטת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, יופסק תשלום קצבת המזונות (אלא אם כן מדובר בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית ההפרשים מהחייב).

הגדרת חייב בקצבת מזונות

  • "חייב" לעניין קצבת מזונות הוא מי שניתן לחובתו פסק דין למזונות והוא היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או ב-24 החודשים מתוך 48 החודשים שקדמו למתן פסק הדין.

שיעורי הקצבה (נכון ל- 01.01.2017)

שיעורי הקצבה לאישה שטרם מלאו לה 55 שנים

מצב משפחתי סכום הקצבה המלאה הסכום שמותר להשתכר

ועדיין לקבל קצבה (מלאה או חלקית)

אישה בלי ילדים שהגישה תביעה לפני 1.1.2003 1,946 ש"ח עד 3,365 ש"ח (3,354 ש"ח לפני כן)
אישה בלי ילדים שהגישה תביעה אחרי 1.1.2003 1,730 ש"ח עד 2,954 ש"ח (2,943 ש"ח לפני כן)
אישה עם ילד אחד 2,897 ש"ח עד 7,016 ש"ח (5,489 ש"ח לפני כן)
אישה עם 2 ילדים או יותר 3,373 ש"ח עד 7,810 ש"ח (6,282 ש"ח לפני כן)
אישה שנישאה מחדש/ידועה בציבור עם ילד אחד 2,022 ש"ח עד 4,045 ש"ח (4,030 ש"ח לפני כן)
אישה שנישאה מחדש/ידועה בציבור עם 2 ילדים או יותר 2,963 ש"ח עד 5,614 ש"ח (5,599 ש"ח לפני כן)

שיעורי הקצבה לאישה בת 55 שנים ומעלה

מצב משפחתי סכום הקצבה המלאה הסכום שמותר להשתכר

ועדיין לקבל קצבה (מלאה או חלקית)

אישה בלי ילדים 2,162 ש"ח עד 4,859 ש"ח (4,832 ש"ח לפני כן)
אישה עם ילד אחד 3,535 ש"ח עד 8,483 ש"ח (7,499 ש"ח לפני כן)
אישה עם 2 ילדים או יותר 4,400 ש"ח עד 9,924 ש"ח (8,941 ש"ח לפני כן)
אישה שנישאה מחדש/ידועה בציבור עם ילד אחד 2,022 ש"ח עד 5,012 ש"ח (4,977 ש"ח לפני כן)
אישה שנישאה מחדש/ידועה בציבור עם 2 ילדים או יותר 2,963 ש"ח עד 6,581 ש"ח (6,546 ש"ח לפני כן)

שיעורי הקצבה לילדים המוחזקים אצל אפוטרופוס

מספר הילדים אצל האפוטרופוס סכום הקצבה המלאה הסכום שמותר להשתכר

ועדיין לקבל קצבה (מלאה או חלקית)

ילד אחד 2,022 ש"ח עד 3,371 ש"ח (3,360 ש"ח לפני כן)
2 ילדים 2,963 ש"ח עד 4,908 ש"ח (4,893 ש"ח לפני כן)
כל ילד נוסף 865 ש"ח עד 1,236 ש"ח (1,236 ש"ח גם לפני כן)

הכנסות האישה המשפיעות על שיעור דמי המזונות

  • הכנסות האישה משפיעות על סכום קצבת המזונות שתשולם לה. ניתן להיעזר במחשבון לחישוב סכום דמי המזונות בהתאם לפסק הדין ולגובה ההכנסות.

הכנסה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר

  • אישה שהכנסתה מעבודה או מ"גמלה מחליפת שכר" (ראו הסבר בהמשך) עולה על הסכום שמופיע בטבלאות של שיעורי הקצבה, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי.
  • אם הכנסתה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר אינה עולה על הסכום המפורט בטבלאות, ישולמו לה דמי מזונות בשיעור הנמוך מבין שני אלה:
    • הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות.
    • סכום הקצבה המפורט בטבלאות, לאחר שיופחת ממנו סכום מסוים המחושב מתוך סכום ההכנסה.
  • אם שיעור דמי המזונות נמוך מהסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, ישלם הביטוח הלאומי לזכאית את ההפרש לאחר שיגבה מהחייב את מלוא הסכום שנקבע בפסק הדין.

הכנסה שלא מעבודה

  • אישה ששיעור הכנסתה שלא מעבודה משתווה או עולה על הסכום שהיא זכאית לו על-פי הטבלאות שלמעלה, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי.
  • הכנסה שלא מעבודה נחשבת:
    • קצבה של המוסד לביטוח לאומי (כולל דמי אבטלה ולא כולל "גמלאות מחליפות שכר" כפי שפורטו בסעיף הקודם), קצבה מגופים אחרים, הכנסה משכר דירה וכן הון ורכוש.
    • סכומים המופקדים על-ידי בני משפחה באופן קבוע בחשבון הבנק של האישה, במשך 6 מתוך 9 חודשים באותה שנה קלנדרית (מ- 1 בינואר עד 31 בדצמבר של אותה שנה). תמיכה כספית לצורך סיוע בתשלום שכר דירה לא תיחשב כהכנסה (ראו פרטים בחוזר המוסד לביטוח לאומי).
  • אם הכנסתה שלא מעבודה מהמקורות שצויינו נמוכה מהסכום שמפורט בטבלאות, ישולמו לה דמי מזונות בשיעור הנמוך מבין שני אלה:
    • סכום הקצבה המפורט בטבלאות, לאחר שיופחת ממנו סכום ההכנסה שאינה מעבודה.
    • הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות.
  • אם שיעור דמי המזונות נמוך מהסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, ישלם הביטוח הלאומי לזוכה את ההפרש לאחר שיגבה מהחייב את מלוא הסכום שנקבע בפסק הדין.
  • תמיכה כספית המשמשת לסיוע בשכר דירה לא תילקח בחשבון כהכנסה (ראו פרטים בחוזר המוסד לביטוח לאומי).

תהליך מימוש הזכות

  • יש להגיש טופס בקשה לתשלום על פי חוק המזונות.
  • לטופס יש לצרף את המסמכים הבאים:
    • תעודת זהות
    • שני עותקים מפסק הדין (ושל כל פסק דין או הסכם גירושין שפסק הדין מסתמך עליו) חתומים ומאושרים בידי בית הדין או בית המשפט.
    • תדפיס מחשבון עו"ש בבנק וכן אישור מהבנק על גובה החסכונות ו/או הפיקדונות.
    • נשים עובדות יצרפו 3 תלושי משכורת אחרונים.
    • נשים שיש להן הכנסה שלא מעבודה יצרפו אישורים על ההכנסות.
    • במקרה שנפתח תיק בהוצאה לפועל בעניין פסק הדין, יש לצרף אישורים מההוצאה לפועל על סגירת התיק.
    • אם ניתן פסק דין למזונות לזכותו של ילד שאינו בהחזקתה של אמו - יש לצרף צו מינוי אפוטרופוס, או פסק דין שבו האפוטרופוס תובע מזונות עבור הילד.
    • פרטים על החייב:
    • מספר תעודת זהות של החייב
    • כתובתו ומספר הטלפון של החייב
    • מקום עבודתו של החייב
  • את הטופס והמסמכים יש להגיש למחלקת מזונות בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
  • בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה, המוסד לביטוח לאומי ישלח לתובעת הודעה על אישור הבקשה או דחייתה.
  • אם פסק הדין אינו כתוב בעברית, הביטוח הלאומי ישלח אותו לתרגום, וההודעה על אישור הבקשה או דחייתה תישלח לתובעת בתוך 30 ימים מקבלת התרגום.

תקופת הזכאות

  • קצבת המזונות משולמת החל מיום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי.
  • תשלום עבור התקופה שקדמה להגשת הבקשה (עד לשנה רטרואקטיבית), ייעשה על-פי בקשה מפורשת של האישה, ובתנאי שבתקופה המבוקשת לא קיבלה תשלומים מהחייב, ולא פעלה כנגד החייב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
  • הקצבה תשולם כל עוד לא יצא פסק דין אחר למזונות, המבטל את קודמו או משנה את תוכנו, וכל עוד מוסיפים להתקיים שאר תנאי הזכאות.
  • זכאות האישה לקבלת הקצבה עשויה להימשך, בהתאם לתנאים, גם בתקופות שבהן היא יוצאת לחו"ל. לפרטים נוספים, ראו קצבת מזונות לאישה שיצאה לחו"ל.
  • התשלום עבור כל ילד הנכלל בפסק הדין יינתן עד שימלאו לילד 18 שנים.
  • אם פסק הדין קובע סכום אחד לכל הילדים:
    • כשימלאו לכל אחד מהילדים 18 שנים, יופחת חלקו היחסי מהסכום שנקבע בפסק הדין.
    • במלאת 18 שנים לצעיר שבין הילדים יופסק תשלום המזונות.
  • אם פסק הדין קובע סכום אחד לאישה ולילדים:
    • התשלום ישולם במלואו עד שימלאו 18 שנים למבוגר מבין הילדים ואז יופחת חלקו היחסי מהסכום שנקבע בפסק הדין.
    • אם האישה מתגרשת, יופחת חלקה היחסי מהסכום שנקבע בפסק הדין. במלאת 18 שנים לצעיר שבילדים יופסק תשלום המזונות.

ערעור

תוספת השלמת הכנסה

גביית החוב מהחייב

  • החל מיום 01.09.2014, גביית החוב תתבצע באמצעות מסלול המזונות בלשכות ההוצאה לפועל.
  • חייב שטרם הסדיר את חובו, מתבקש לפנות ללשכת הוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו להסדרת התשלום ולקבלת שוברים של רשות האכיפה והגבייה (לא ניתן יותר לעשות שימוש בשוברים של המוסד לביטוח לאומי).
  • למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת

  • לא ניתן לקבל דמי מזונות מהביטוח הלאומי במקביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל. אם אשה נוקטת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, יופסק תשלום קצבת המזונות (אלא אם כן מדובר בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית ההפרשים מהחייב).
  • במקרה שפסק המזונות גבוה מהסכום המופיע בתקנות המוסד לביטוח לאומי, המוסד ישלם את ההפרשים רק לאחר גביית התשלום מהחייב. אם המוסד לא הצליח לגבות את הסכום, ניתן לתבוע את החייב באופן ישיר.
  • יש להודיע למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי במצב הכלכלי או המשפחתי של הזכאים, באמצעות טופס הצהרה על-פי חוק המזונות.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

מקורות