ראש השנה (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

ראש השנה תשע"ח (2017) יחול ביום ה' 21.09.2017 וביום ו' 22.09.2017
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.

  • במקומות עבודה רבים מקובל גם להעניק שי לראש השנה.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שכר בחגים ועבודה/חופשה בערב החג.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
  • האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
    • מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון, כלומר עליו לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של השי.
    • תלושי חג הניתנים לעובד הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעביד רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
    • גילום שווי ההטבה - לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה, כלומר לשאת בעצמם בעלות המס.

ערב חג ראש השנה

עבודה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 7-5 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה. אם אין נוהג או הסכם, אזי המעסיק ונציגות העובדים רשאים להחליט בהסכמה על אחת משתי האפשרויות: יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות או יום עבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בענף הניקיון - עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב ראש השנה 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
  • להרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום העבודה.

חופשה בערב החג

  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו: תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו: חופשה שנתית.
דוגמה:
אם בערב ראש השנה העובד יצא מרצונו לחופשה או שהמעסיק קבע כי לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עבודה במהלך החג

  • עבור יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ועבור עובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לפירוט החגים השונים, ראו סעיף רשימות החגים (בתחילת הזכותון).
  • על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.
  • שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת. ( למעט יום העצמאות). עובד אשר התחיל את עבודתו בערב החג וסיים את עבודתו לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.
דוגמה:
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה - על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים ). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים).
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה:
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג (כיוון שהמשכורת היא חודשית, הרי השכר הרגיל עבור יום חג משולם בכל מקרה גם אם העובד מועסק בחג וגם אם לאו, ולכן במקרה שהעובד מועסק בחג הוא זכאי לתוספת של 50% בלבד מערך שכרו היומי).
  • בנוסף, העובד זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד, במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
  • יש לציין כי פסק הדין של בית הדין הארצי מתייחס אומנם לעובד שעתי, אך הנימוקים של פסק הדין עשויים להיות רלוונטיים גם לעובדים המקבלים משכורת חודשית קבועה. אם כך הדבר, אזי לפי פסק הדין, עובד במשכורת חודשית העובד בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, עשוי להיות זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי (ולא ל-50%) עבור שעות עבודתו בחג. עם זאת נושא זה טרם הוכרע בפסיקה.

שעות נוספות


חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, במקרה שימי החג חלים במהלך החופשה, החופשה נפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:
  • ערב ראש השנה תשע"ח חל ביום רביעי. החג חל בימים חמישי ושישי.
  • המעסיק יכול לקבוע כי ביום רביעי (ערב החג) לא יעבדו כלל, ולכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו.
  • אם המעסיק יבחר להוציא את העובדים לחופשה במשך כל אותו שבוע, עליו להודיע להם שבועיים מראש, אולם במקרה כזה לא יוכל להפחית מימי החופשה הצבורה את ימי החג (כלומר את ימים חמישי ושישי), והעובדים ייחשבו כמי שניצלו 5 ימי חופשה (ימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושבת). ימי המנוחה השבועית (במקרה זה יום שבת) מובאים במניין ימי החופשה.
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • להרחבה בנושא, ראו חופשה שנתית.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי-
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על ראש השנה, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה:
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי חמישי.
  • בשנת 2017 (תשע"ח) ראש השנה חל ביום חמישי, והעובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע, למשל, ביום שני באותו שבוע במקום ביום חמישי, עליו לשלם לה שכר עבור יום שני שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום חמישי שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
דוגמה:

עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי

  • אם בדוגמה הקודמת העובדת אינה יהודיה, אך יום עבודתה בוטל על ידי המעסיק בשל חג יהודי, ייחשב הדבר כיום חופשה של העובדת.
  • ככל שיש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
  • עובד אשר נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג - קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יום המחלה שחל ביום החג - יש לשלם בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
    2. את יום החג יש לשלם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד לא יהודי - לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודיים ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג (היהודיים), הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

הקדמת תשלום מענק עבודה

  • לרגל חגי תשרי תשע"ח יוקדם מועד התשלום השני של מענק עבודה עבור שנת המס 2016, ויועבר לחשבונות הבנק של ביום רביעי 13.09.2017 (במקום ב-15.10.2017), זאת כדי לאפשר לשכירים הזכאים להיעזר בכספי המענק לקראת ראש השנה וחגי תשרי. למידע נוסף ראו הודעת רשות המסים מיום 04.09.2017.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים