שירותי תרגום למטופל במערכת הבריאות (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

למטופל יש זכות לקבל מידע רפואי בשפה המובנת לו
טפסים הדורשים חתימת מטופל חייבים להיות בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית
אסור להיעזר בבני משפחה או בעוברי אורח לצורך תרגום, מלבד במקרים שיפורטו להלן
למידע על מוקד התרגום בבתי החולים הממשלתיים ולשכות משרד הבריאות, ראו באתר משרד הבריאות

אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסיה הטרוגנית המורכבת מקבוצות הנבדלות ביניהן בתחומים כמו דת, תרבות ושפה.

מי זכאי?

  • כל אדם המקבל טיפול רפואי במערכת הבריאות.

מידע למטופל בשפות שונות

  • טפסים הדורשים חתימת מטופל (טפסי הסכמה מדעת, טופס קבלה למוסד אשפוז, טפסי חתימה על תשלום/התחייבות כספית) חייבים להיות בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
  • חובה על המטפל לוודא כי המטופל הבין את כל הקשור בטיפול הרפואי אותו הוא קיבל או צפוי לקבל, כולל את זכותו שלא להסכים לטיפול המוצע. לשם כך יש להיעזר באמצעים שונים, כגון חומר כתוב מתורגם, שירותי תרגום באמצעות מוקד טלפוני או באמצעות "מגשרים" דוברי השפה ומתורגמנים.
  • למטופל זכות לקבל חומר מינהלי כתוב (כגון על הזכויות לקבלת שירותי בריאות, פריסת מרפאות ושעות העבודה, שעות קבלת מבקרים באשפוז, דרכי תשלום וכד') בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
  • קיימת חובה לפרסם את המידע הקיים בכתב בנושאי קידום בריאות, רפואה מונעת, אלימות במשפחה ועוד, בשפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
  • שילוט במוסדות בריאות צריך להיות מוצג, ככל הניתן, בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
  • יחידות לפניות הציבור צריכות להיות בעלות יכולות למתן מענה טלפוני בכל אחת מהשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית, בטווח זמן סביר, ובכל מקרה בתוך 24 שעות (בהתאם לזמני הפעילות של המוסד).
  • פניות בכתב תתקבלנה בשפה העברית. פונה שפנה, מסיבה כלשהי (כגון חוסר ידיעה), בשפה הערבית, הרוסית או האנגלית, פנייתו תטופל בכל מקרה. הפונה יעודכן כי זמן הטיפול בפנייתו עלול להתארך מעבר למשך הטיפול בפניה שהוגשה בעברית וכי להבא עליו לפנות בשפה העברית. המענה בכתב אל הפונה יעשה בשפה העברית, אלא אם בחרה היחידה לפניות הציבור להשיב לו בשפתו.
  • מוקדי שירות טלפוניים במוסדות בריאות ציבוריים, שמטרתם מענה לצורך זימון תורים, קבלת מידע רפואי ומידע על זכויות, נדרשים לתת מענה לפונים בחמש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית. כל מוסד רפואי רשאי לבחור את הדרך באמצעותה יינתן מענה זה ובתנאי שהמטופל יקבל מענה בשפה המובנת לו תוך 24 שעות, לכל המאוחר.
  • במוקדים טלפוניים של שירותי חירום (כגון: מד"א, מוקדי חירום של קופות חולים וכד'), יש לתת מענה מיידי בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית, שימלא את הזכות של האזרח לשירותי חירום.
  • אתרי האינטרנט של ארגוני הבריאות ומוסדות הבריאות צריכים להיות נגישים גם לקוראי ערבית, רוסית ואנגלית, ולכלול בשפות אלה מידע חיוני כגון זכויות בסיסיות, שירותי ליבה, כתובת לפניות.

שירותי תרגום במהלך טיפול

  • על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, על כלל הארגונים והמוסדות במערכת הבריאות (כולל שירותי רפואה ראשונית, מערכת אשפוז, שירותי חירום, שירותי מניעה, לשכות בריאות וכד') להיערך לאספקת שירותי תרגום זמינים למקרים שהם נדרשים בהם במהלך הטיפול/ייעוץ רפואי. את שירותי התרגום ניתן לספק בכל אחת מהדרכים הבאות:
    • הפעלת שירות תרגום טלפוני מקצועי באמצעות מוקד ייעודי לדוברי השפות הנ"ל.
    • הפעלת מגשרים תרבותיים דוברי שפות במוסד.
    • העסקת אנשי צוות דוברי שפות.
  • למידע על מוקד התרגום שהחל לפעול בבתי החולים הממשלתיים ולשכות משרד הבריאות, ראו באתר משרד הבריאות.
  • למידע על שירותי מתורגמנות בבי"ח הדסה- "בשפתך" (ערבית ורוסית).

הסתייעות בבני משפחה ובגורם זר לצורך תרגום

  • ככלל, אין להיעזר בבן משפחה של המטופל כמתרגם, אלא אם כן זוהי בקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
  • בכל מקרה, אין להיעזר בבן משפחה קטין. עם זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה קטין:
    • במצבי חירום
    • לשם מסירת מידע פשוט התואם את גילו של הקטין.
  • אין להיעזר בבני משפחה לשם תרגום במסגרת שירותי בריאות הנפש. למרות זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה:
    • במצב חירום
    • לבקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
  • אין להיעזר בעובר אורח או אדם זר לצורך תרגום, אלא לפי בקשתו המפורשת של המטופל.

חשוב לדעת

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים