תביעת משמורת בהליך גירושין בין יהודים (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

תביעת משמורת מוגשת על ידי הורה (או אדם אחר שיש לו קשר לילד), בדרך כלל במסגרת הליך גירושין, אשר בה הוא דורש להחזיק בילדיו הקטינים ולטפל בהם
משמורת מתייחסת למקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של הילד ואינה משפיעה על עובדת היותם של שני ההורים אחראים לדאוג לכל צרכי ילדיהם
במסגרת הדיון במשמורת בית המשפט צריך להתחשב ברצון הילד ולשמוע את עמדתו
ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם יש סיבות שמצדיקות קביעת משמורת אחרת ("חזקת הגיל הרך")

כאשר בני זוג שיש להם ילדים משותפים רוצים להיפרד, עליהם לקבוע מי מהם יקבל את המשמורת על הילדים.

  • בהעדר הסכמה ביניהם, כל אחד מההורים יכול לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה על מנת שבית המשפט יכריע בשאלת המשמורת.
  • סוגי משמורת שניתן לתבוע:
    1. משמורת מלאה - כאשר רק הורה אחד הוא בעל המשמורת, וההורה השני מקבל הסדרי ראיה (מועדים בהם יכול להתראות עם הילדים).
    2. משמורת משותפת - כאשר שני ההורים ביחד הם בעלי המשמורת והם מגדלים את הילדים בהיקפים שווים או כמעט שווים.
העקרונות המנחים בקביעת המשמרות על ידי בית המשפט
ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם יש סיבות שמצדיקות קביעת משמורת אחרת (חזקת הגיל הרך). משמורת על ילדים מעל גיל 6 תיקבע על פי עקרון טובת הילד ללא העדפה למשמורת אצל האם.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • בני זוג שיש להם ילדים, אשר מחליטים להיפרד, ואינם מצליחים להגיע להסכמה בדבר המשמורת והסדרי הראיה בינם לבין ילדיהם.
  • במקרים מסוימים תביעת משמורת יכולה להיות מוגשת על ידי צד שיש לו קשר משפחתי לילד (סבא, סבתא, דוד, דודה).

למי ואיך פונים

  • ניתן להגיש תביעה בענייני משמורת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני:
    • אם אחד מבני הזוג מעוניין שבית המשפט לענייני משפחה ידון בעניין המשמורת, עליו להגיש בבית המשפט לענייני משפחה תביעת משמורת.
    • אם אחד מבני הזוג מעוניין שבית הדין הרבני ידון בעניין משמורת הילדים, עליו להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני ונושא המשמורת יחובר אליה באופן אוטומטי (למידע נוסף ראו כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני).
טיפ:
כדי שבית הדין יהיה מודע לקיומה של שאלת המשמורת, מומלץ לציין בכתב התביעה כי בית הדין מתבקש להכריע גם בשאלה זו.
  • בנוסף ניתן להגיש בבית הדין הרבני תביעת משמורת ללא תביעת גירושין בהסכמת שני בני הזוג.
  • את התביעה יש להגיש לבית המשפט או לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון:
טיפ:
מכיוון שגם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני סמכות לדון במשמורת, השאלה היכן תוכרע שאלת המשמורת נקבעת על פי הערכאה אליה תוגש תביעה קודם. שאלת הסמכות יכולה להשפיע על תוצאות ההליך. למידע נוסף ראו סמכות לדון בעניינים הנלווים לתביעת גירושין בין יהודים (מרוץ הסמכויות).

שלבי ההליך

בבית המשפט לענייני משפחה

  • לאחר שאחד מבני הזוג הגיש את התביעה לבית המשפט, על הנתבע/ת (ההורה השני) להגיש את כתב ההגנה לתביעת המשמורת בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה.
  • בהיעדר הסכמה בין ההורים בדבר המשמורת, בית המשפט יפנה את הצדדים ללשכה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם לצורך קבלת תסקיר סעד.
    • תסקיר זה נערך על ידי פקיד/ת סעד ויש בו בדרך כלל פירוט אודות חיי הנישואים, הסיבות למשבר בין ההורים, מצב הילדים והמלצות על משמורת.
    • התסקיר נועד על מנת לסייע לבית המשפט להכריע בשאלת המשמורת, אולם המלצותיו אינן מחייבות את בית המשפט.
  • כאשר בית המשפט אינו מסוגל להחליט מי מבין ההורים יקבל משמורת הילדים, לעתים נדרשת, בנוסף לתסקיר, חוות דעת מומחה או בדיקת מסוגלות הורית, חוות דעת של פסיכולוג, בדבר היכולת של כל אחד מההורים לספק את כלל צרכי הילדים.
  • התחשבות ברצון הילד -
    • ילדים רשאים להביע את דעתם בפני בית המשפט בענייני המשמורת.
    • בית המשפט חייב לשמוע ולהתחשב בעמדת הילד, מלבד מקרים חריגים שבהם שוכנע בית המשפט שמתן הזדמנות לילד להשמיע דעתו יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו אם לא תישמע דעתו.
    • הילד זכאי להשמיע את דעתו בבית המשפט ללא נוכחות הוריו או נציגים מטעמם
    • ככל שהילד מבוגר יותר, כך יתחשב בית המשפט יותר בדעתו.
    • למידע נוסף ראו התחשבות ברצון הילד בדיוני בית משפט לקביעת משמורת

בבית הדין הרבני

  • לאחר הגשת תביעת הגירושין נקבע דיון בבית הדין, במסגרתו ידון גם עניין המשמורת.

ערעור

בית המשפט לענייני משפחה

  • ערעור על פסק דין למשמורת של בית המשפט לענייני משפחה יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
  • על החלטה למשמורת זמנית ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים.

בית הדין הרבני

  • ערעור על פסק דין למשמורת של בית הדין הרבני האזורי יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים.
  • על החלטה למשמורת זמנית ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בתוך 10 ימים.

חשוב לדעת

  • מכיוון שגם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני סמכות לדון במשמורת, השאלה היכן תוכרע שאלת המשמורת נקבעת על פי הערכאה אליה תוגש תביעה קודם. שאלת הסמכות יכולה להשפיע על תוצאות ההליך. למידע נוסף ראו סמכות לדון בעניינים הנלווים לתביעת גירושין בין יהודים (מרוץ הסמכויות).
  • ניתן לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים לייצוג משפטי בתביעת משמורת, אם עומדים בקריטריונים. ילדים (קטינים) יכולים לקבל סיוע הן באמצעות הוריהם והן בנפרד מהוריהם. למידע נוסף ראו:
  • עד לקבלת משמורת קבועה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להחלטה זמנית (בקשה למשמורת זמנית).
  • פסק דין בעניין משמורת ניתן לשינוי בכל עת, אם הנסיבות השתנו.
  • מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם הגשת תביעת משמורת או תביעת גירושין.
  • הקביעה בעניין המשמורת מתייחסת רק לפן הפיזי של החזקת הילדים ואינה משפיעה על עובדת היותם של שני ההורים אחראים לדאוג לכל צרכי ילדיהם (שכן הם מהווים אפוטרופוסים של הילד). במקרים רלוונטיים ניתן להגיש תביעה בה מבוקש שהאפוטרופסות תעבור רק לאחד ההורים.
  • אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לכך שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות.
  • הגשת תביעה למשמורת כרוכה בתשלום אגרה.

חקיקה ונהלים