תורם זרע רשאי להתחרט ולמנוע שימוש בזרעו אם טרם נעשה בו שימוש (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

תורם זרע רשאי להתחרט ולחזור בו מהסכמתו לתרומה, ולדרוש להשמיד את מנות הזרע שתרם
זכות החרטה של תורם הזרע קיימת למעט במקרים יוצאי דופן בהם עשויים להיות טעמים כבדי משקל שלא לאפשר לתורם לחזור בו

פרטי פסק הדין

שם התיק:
פלונית
ערכאה:
בית המשפט העליון (בג"ץ)
שופטים:
א' רובינשטיין, י' עמית, ד' ברק-ארז
מס' תיק:
בג"ץ 4077/12
תאריך:
05.02.2013

העובדות

  • אישה, שילדה בת כתוצאה מתרומת זרע, רכשה עוד ארבע מנות זרע מאותו תורם, וזאת על מנת ללדת ילדים נוספים שיהיו אחים ביולוגיים מלאים לבתה.
  • לפני שעברה האישה הפריה נוספת מזרעו של התורם, הודיע התורם לבנק הזרע שהוא מתחרט ודורש להשמיד את המנות שנותרו. זאת, בין השאר, לאחר שחזר בינתיים בתשובה והפך לאב. בין נימוקיו היה רצונו למנוע מילדיו הנוכחים אי-וודאות לגבי אחים נוספים שהם אינם יודעים על קיומם וכן העובדה שאינו מעונין שיוולד לו ילד שהוא לא יוכל להעניק לו אהבה.
  • האישה עתרה נגד משרד הבריאות בדרישה למנוע את השמדת מנות הזרע ולאפשר לה לעשות שימוש במנות שעבורן כבר שילמה, וטענה כי ההחלטה להשמיד את הזרע גוזרת עליה למעשה לוותר על רצונה למשפחה אותה תיכננה, פוגעת בזכותה של בתה לאחים ביולוגים וכי זוהי הפרת חוזה שנחתם עמה.
  • המדינה תמכה בעמדתו של התורם שהתחרט, בנימוק שזכותו של התורם לכך שלא יהיה הורה לילד בעל כורחו עולה על שאיפתה של התורמת לילדים שיהיו אחים ביולוגיים מלאים.

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט קיבל את עמדת התורם שהתחרט, וקבע כי:
  • הזכות להורות של האם אינה נפגעת כי היא יכולה להביא ילדים מתרומת זרע אחרת. הזכות שנפגעת היא הזכות להורות מאדם מסוים.
  • הזכות להורות מאדם מסוים היא חלשה יותר מהזכות להורות בכלל. מסיבה זו זכותו של התורם שלא יוולדו לו עוד ילדים (ולא להיות הורה) בניגוד לרצונו גוברת על הזכות של האם שלא להביא ילדים מהורה מסוים.
  • מבחינת התורם השאלה היא to be or not to be - האם להיות בכלל אב לצאצא נוסף הנושא את המטען הגנטי שלו אם לאו, בעוד שמבחינת האם השאלה אינה אִם להיות אֵם אלא מי יהיה האב.
  • רצונה של האם כי כל ילדיה ישאו אותו מטען גנטי הוא בעל עצמה לא מבוטלת. אולם במקרה זה הביצית היא של העותרת, וגם אם יאפשרו לתורם הזרע לחזור בו מהסכמו ולהשמיד את מנות הזרע שעוד לא נעשה בהן שימוש, היא עדיין תזכה שילדיה ישאו את המטען הגנטי שלה, כך שיהיו אחים למחצה. זאת, להבדיל ממקרה תיאורטי, שבו גם הביצית אינה של הנתרמת, ושימוש בזרע של תורם אחר בכל הפריה והפריה משמעו שהילדים אף לא יהיו אחים למחצה מבחינה גנטית, מה שהיה בו כדי להגביר את עצמת הזכות של הנתרמת אל מול זכותו של התורם.
  • זכות החרטה של תורם הזרע קיימת למעט במקרים יוצאי דופן בהם עשויים להיות טעמים כבדי משקל שלא לאפשר לתורם לחזור בו, למשל במצב שנוצר בפרשת נחמני (שבה האישה החלה בטיפולי הפריה חוץ גופית, וביקשה לעשות שימוש בביציות שהופרו, והשימוש בביציות המופרות היה האפשרות היחידה של האישה להרות).
  • ייתכנו מקרים נוספים שבהם לא יאפשר בית המשפט לתורם זרע להתחרט ולחזור בו מהתרומה, למשל:
    • במקרים שכבר נקלט הריון;
    • כאשר חזרתו של התורם מהסכמתו היא שרירותית לחלוטין, ללא הנמקה וללא הסבר;
    • כאשר החזרה מההסכמה נובעת מבצע כסף, בניסיון לגרום לאישה, שרכשה את מנת הזרע, לשלשל לכיסו סכום נוסף;
    • במקרים שהחזרה מההסכמה נעשית מנימוקים שאינם ראויים, כגון:
      • כשהתורם מסכים כי ייעשה שימוש בזרעו לשם הפריית אישה פנויה, אך הוא נכון לכך לשם הפריית אישה נשואה;
      • כשהתורם מטיל "וטו" על שימוש בזרעו לשם הפריית אישה מעדה מסוימת, להבדיל מעדה אחרת;

משמעות

  • תורם זרע רשאי לחזור בו מהסכמתו לתרומת זרע, ולדרוש שלא ייעשה שימוש במנות הזרע שתרם, בתנאי שטרם נעשה בהן שימוש.
  • זכותו של תורם הזרע שלא להיות הורה בניגוד לרצונו גוברת על זכותה של הנתרמת להורות מאב מסוים.
  • ייתכנו מקרים יוצאי דופן, בהם עשויים להיות טעמים כבדי משקל שלא לאפשר לתורם לחזור בו, למשל, כאשר החזרה מההסכמה פוגעת בזכותה הבסיסית של האישה להורות (להבדיל מהזכות להורות אב מסוים), כאשר כבר נעשה שימוש במנות הזרע או כאשר החזרה מההסכמה היא שרירותית או מנימוקים בלתי מתקבלים.

חקיקה ונהלים