טעם מבורר הוא סיבה מוצדקת לעזיבת אשה את הבית, שבגללה לא תישלל זכותה למזונות אשה
ראו גם


אשה אשר עוזבת את הבית אינה זכאית למזונות אשה מבעלה, אלא אם הסיבה לעזיבתה את הבית היא "טעם מבורר", סיבה המוצדקת בעיני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.


על פי הדין העברי טעם מבורר לעזיבת הבית יכול להיות קל כנוצה. אין צורך בסיבה כבדת משקל לעזיבת הבית.


בתי הדין הרבני הכירו במעשה בגידת בעל, באלימות, יחס רע, ובמצבים בהם הבעל מתעמר באשה ופוגע ביכולתה לחיות את חייה בשלווה, כטעמים מבוררים שאינם פוגעים בזכות האישה לקבל מזונות אשה מבעלה.


חשוב: הזכות למזונות אשה היא זכות שניתנת לשלילה ולה סייגים רבים.


סיבות מוצדקות לעזיבת אשה את הבית שהן "טעם מבורר":

דוגמה
אשה שעזבה את הבית בגלל אלימות מצד בעלה
דוגמה
אשה שעזבה את הבית בגלל יחס לא ראוי מצד בעלה
דוגמה
אשה שעזבה את הבית בגלל שבעלה התעקש שאמו תגור איתם באותו הבית

חשוב: הגדרת "טעם מבורר" היא פרשנית : יש להציג את הסיבה לעזיבת האשה את הבית בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, על מנת שיכריעו אם היא אכן מוצדקת ומהווה "טעם מבורר".

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

עא 256/65 רות מילר נ' יוסף מילר (1965), יט () 171

"במקרה דנן קבע בית-המשפט המחוזי כי המשיבה הוכיחה כי לא בה האשם. לפי ההלכה, על אשה החיה בנפרד מבעלה ותובעת את מזונותיה להראות לבית-המשפט שלא היא האשמה בכך שעזבה את בית בעלה, ולשם כך די בהוכחה קלה ביותר, "כמשקל נוצה""

חקיקה ונהלים

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

הרחבות ופרסומים

מקורות