תשלום עבור שירות מילואים (זכות)

מי שנקרא לשירות מילואים (כולל קריאה בצו חריג, כגון צו 8) זכאי לתשלום תגמול מהמוסד לביטוח לאומי
עובד שהגיע לעבודה וביצע את שירות המילואים לאחר שעות העבודה, או בימי המנוחה השבועית שלו ו/או בחופשתו יקבל שכר עבודה רגיל ובנוסף לו תגמול מילואים
מינימום התגמול עבור שירות מילואים הוא 196.02 ש"ח ליום ו- 5,881 ש"ח לחודש (החל מיום 01.01.2014)
ניתן לחשב את סכום התגמול המשוער באמצעות מחשבון המוסד לביטוח לאומי
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

על פי חוק הביטוח הלאומי משלם המוסד לביטוח לאומי תגמול למשרתים במילואים.

מי זכאי?

מי לא זכאי?

  • שוטרים, סוהרים ואנשי משמר הכנסת אינם מקבלים תגמול בעבור שירות מילואים מהמוסד לביטוח לאומי, אלא ממשרד האוצר.

חישוב גובה תגמול ימי מילואים

  • שיעור התגמול ליום על פי הנוסחה הבסיסית, יהיה השכר ברוטו החייב בדמי ביטוח (לעובד שכיר) או ההכנסה החייבת בדמי ביטוח (לעובד עצמאי), או צירוף שניהם (למי שהיה גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי) ב–3 החודשים שקדמו ל–1 בחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב–90.
  • התגמול המשולם בעבור שירות מילואים פעיל חצי יומי (שמ"פ חצי יומי) הוא מחצית מהתגמול המשולם בעבור יום מילואים רגיל.
  • בשירות רצוף של 7 ימים, משולם תגמול בעד כל יום שירות (גם אם מדובר במספר תקופות רצופות של 7 ימים), על-פי הנוסחה הבסיסית.
  • על פי תיקון סעיף 271 לחוק, החל מיום 01.08.2008 ניתן פיצוי מלא למי שביצע תקופות שירות הקצרות מ-7 ימים, או תקופות שירות ארוכות יותר שהסתיימו בסוף השבוע:
    • בשירות של בין 1-5 ימים משולם תגמול על-פי הנוסחה הבסיסית (חלוקת השכר הרבע שנתי ב-90), בתוספת של 40% לכל אחד מימי השירות.
    • בשירות של 6 ימים, משולם תגמול על-פי הנוסחה הבסיסית בתוספת יום אחד.
    • בתקופת שירות של מעל ל-7 ימים: אם לאחר החלוקה של מספר הימים ב-7 היתרה קטנה מ-6, מחושב התגמול על-פי הנוסחה הבסיסית בתוספת 40% על יתרת הימים. אם לאחר החלוקה ב-7 היתרה היא 6 ימים, מחושב התגמול על-פי הנוסחה הבסיסית בתוספת יום אחד ליתרת הימים.
  • מינימום התגמול עבור יום מילואים הוא 196.02 ש"ח (192.37 ש"ח לפני כן) ועבור חודש מילואים 5,881 ש"ח (5,771 ש"ח לפני כן), החל מיום 01.01.2014.
  • מקסימום התגמול עבור יום מילואים הוא 1,441.33 ש"ח (1,414.50 ש"ח לפני כן) ועבור חודש מילואים 43,240 ש"ח, החל מיום 01.01.2014.
  • מי שאינו עובד יקבל תגמול בשיעור המינימום.
  • מי שהפסיק לעבוד במהלך 60 הימים שקדמו ליציאתו לשירות מילואים, ייחשב כמי שעבד עד ליום יציאתו למילואים (ועל כן יחושב לו התגמול על פי השכר שקיבל).
  • במקרה ששולמו תוספות יוקר לשכירים במשך בתקופת 3 החודשים או הרבעון שלפיהם מחושב התגמול, או במהלך השירות, יעודכנו שכר העובד או ההכנסה לעובד עצמאי בחודשים שקדמו לחודש תשלום תוספת היוקר, בשיעור תוספת היוקר.
  • שכיר שעבד פחות מ- 60 ימים ב- 3 החודשים שקדמו ליציאה לשירות, יחושב התגמול המגיע לו על פי השכר או ההכנסה הממוצעת ב- 3 החודשים שבהם הכנסתו היתה הגבוהה ביותר, מבין 6 החודשים שקדמו לחודש השירות.
  • מי שהחל שירות מילואים בתוך 60 ימים מיום שסיים שירות מילואים קודם, זכאי (אם זה לטובתו) לחישוב התגמול על בסיס השכר או ההכנסה שהיתה לו ב- 3 החודשים שקדמו לתקופת השירות הראשונה.

תהליך מימוש הזכות

  • התגמול משולם לחיילי המילואים על בסיס תביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי- באופן עצמאי, או באמצעות המעסיק, בהתאם למעמד המבוטח.
  • לפרטים ראו הגשת תביעה לתשלום עבור שירות מילואים.
  • עובד עצמאי המשלם בקביעות את דמי הביטוח אמור לקבל את תגמול המילואים אוטומטית ללא צורך להגיש תביעה. אם לא קיבל את התגמול לאחר שלושה שבועות מסיום השירות, עליו להגיש תביעה.

תהליך התשלום לעובדים שכירים

  • עובדים אלה מקבלים את התגמול באמצעות המעסיק, ואינם צריכים להגיש תביעה:
    • עובד שכיר בשכר חודשי (כולל עובד חודשי שעבד יום עבודה אחד בלבד אצל מעסיק חדש, ולמחרת יצא לשירות מילואים, ועובד חודשי שעובד מספר ימי עבודה בודדים בחודש).
    • עובד שכיר שלא בשכר חודשי, שעבד במקום עבודתו הנוכחי 75 ימים לפחות בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות במילואים.
  • המעסיק ישלם לעובד זה את שכרו הרגיל עבור התקופה שבה שירת במילואים (כמקדמה).
  • המעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי את התביעה לקבלת החזר תגמולי מילואים.
  • המוסד לביטוח לאומי יחשב את גובה תגמולי המילואים המגיעים לעובד בהתאם לחוק, וישלם אותם למעסיק.
  • במקרים שבהם התגמול על פי חישובי המוסד לביטוח לאומי עולה על שכרו הרגיל של העובד, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש בין השכר ששולם כמקדמה לבין התגמול.
  • אם המעסיק נוהג לשלם לעובד תשלומים שונים (בין אם הוא נמצא בעבודה ובין אם לא), כגון משכורת יג, דמי הבראה, ביגוד, רכב, או תשלום עבור ימי מנוחה (שישי שבת), הוא אינו רשאי לנכות את החלק היחסי שלהם מההפרש שהוא משלם לעובד. המעסיק כן מחוייב לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

שירות מילואים מעבר לשעות העבודה

  • סעיף 271 (א) לחוק קובע כי יש לשלם את התגמול למי ששירת במילואים, גם אם הכנסתו לא פחתה בשל שירות המילואים.
  • עובד שעבד יום עבודה רגיל וביצע (החל מיום 01.08.2008) שירות מילואים מעבר לשעות העבודה, או בימי המנוחה השבועית שלו ו/או בחופשתו, ישולמו לו שכר עבודה רגיל וגם תגמול מילואים.
  • שכר העבודה הרגיל משולם לעובד, גם בעת מילואים, במועד הרגיל.
  • לאחר שהמעסיק יקבל מהמוסד לביטוח לאומי את התגמול עבור תקופת המילואים, עליו להעבירו כתשלום השלמה לעובד בגין הימים שבהם הגיע לעבודה.
  • למידע נוסף, ראו סעיף ג' (עמוד 4) באיגרת למעסיק של המוסד לביטוח לאומי.

הגשת תובענה

  • זכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם את התגמול או מעכבו.

חשוב לדעת

  • לצורך חישוב התגמול יובאו בחשבון גם דמי מחלה, דמי לידה, תמורת חופשה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה.
  • המוסד לביטוח לאומי לא מנכה מתשלום עבור ימי המילואים חובות קודמים לביטוח הלאומי, אלא אם מקבל התשלום מבקש זאת.
  • על המעסיק והעובד להמשיך ולהפריש גם בתקופת המילואים, כל אחד את חלקו, לקופות ולקרנות כאילו העובד לא שירת במילואים בתקופה זו והמשיך לעבוד.
  • המוסד לביטוח לאומי מפעיל מוקד טלפוני אוטומטי למי שמגישים תביעה באופן עצמאי ולמעסיקים. המוקד, שמספרו 02-6463010, פועל בכל שעות היממה.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים