לבית משפט סמכות להורות על אשפוזו בכפייה של נאשם במשפט פלילי שחולה במחלת נפש או סבל ממחלה נפשית בעת ביצוע העבירה
בית המשפט לא ייתן צו אשפוז אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית
במקרים מסוימים ניתן להעמיד את הנאשם לדין מחדש לאחר שחרורו מהאשפוז
הנאשם זכאי לקבל ייצוג משפטי בידי עורך דין על חשבון המדינה בכל ההליכים בפני בית המשפט ובפני הוועדה הפסיכיאטרית
למידע נוסף ראו חוק טיפול בחולי נפש


כאשר הועמד אדם לדין פלילי בגין ביצוע עבירה כלשהי, רשאי בית המשפט להורות על אשפוזו בכפייה.

  • בית המשפט רשאי לעשות זאת בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • הנאשם סבל ממחלה נפשית בעת ביצוע העבירה.
    • הנאשם לוקה בנפשו בעת הדיון בבית המשפט.
שימו לב
בית המשפט יתן צו לאשפוז בכפייה רק אם נוכח שיש ראיות כלשהן שהנאשם ביצע את העבירה בגינה הועמד למשפט.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אדם שבעת הדיון בבית המשפט סובל ממחלת נפש:
    • על-פי החוק, אם הועמד נאשם לדין פלילי, ובית המשפט סבור, על בסיס ראיות שהוצגו בפניו, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בגלל שהוא חולה במחלת נפש, רשאי בית המשפט לצוות, שהנאשם יאושפז בבית החולים, או יקבל טיפול מרפאתי.
    • בנוסף, בית המשפט יתן צו לאשפוז בכפייה רק אם נוכח שיש ראיות שהנאשם ביצע את העבירה בגינה הועמד למשפט.
    • במילים אחרות, בית המשפט צריך להשתכנע כי התקיימו בנאשם כל התנאים הבאים:
      1. הנאשם חולה במחלת נפש.
      2. הנאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין.
      3. מחלת הנפש היא הסיבה לכך שאינו מסוגל לדין.
      4. יש ראיות לכאורה שהנאשם ביצע את העבירה בגינה הועמד למשפט.
    • גם אם כל המרכיבים אלה הוכחו לבית המשפט, הוא לא יצווה על אשפוז הנאשם או על טיפול מרפאתי, אלא אם הוכח לו שמצבו הנפשי של הנאשם אכן מצריך את האשפוז או הטיפול.
  • אדם שבעת ביצוע העבירה סבל ממחלת נפש:
    • אם הועמד נאשם לדין פלילי, ובית המשפט מצא כי הוא אכן עשה את מעשה העבירה, שבה הואשם, אך החליט, על-פי ראיות שהובאו לפניו, שהנאשם היה חולה במחלת נפש בשעת המעשה, ולכן לא ניתן להעניש אותו (לפי חוק העונשין), ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי.
    • במילים אחרות, בית המשפט ישלח את הנאשם לאשפוז או טיפול מרפאתי אם התקיימו כל התנאים הבאים:
      1. בית המשפט קבע שהוא ביצע את מעשה העבירה.
      2. הנאשם היה חולה במחלת נפש בעת ביצוע העבירה.
      3. הנאשם עדיין חולה במחלת הנפש.

למי ואיך פונים

  • בעת הדיון בפני בית המשפט יש להציג בפניו ראיות (כגון: דוחו"ת אשפוז קודמים, חוות דעת פסיכיאטריות, מסמכים רפואיים וכו'), המעידות על כך שהנאשם חולה במחלת נפש או היה חולה במחלת נפש בעת ביצוע העבירה.

שלבי ההליך

בדיקה פסיכיאטרית

  • בית המשפט יורה להביא את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית. אם הנאשם הוא קטין, יש להביאו לבדיקה בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער.
  • אם הפסיכיאטר המחוזי הודיע לבית המשפט, כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית, אלא רק בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם, לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שבית המשפט יקבע.
  • בתום הבדיקה תיערך חוות דעת פסיכיאטרית שתוגש לבית המשפט.

החלטת בית המשפט

  • על סמך חות הדעת הפסיכיאטרית יחליט בית המשפט על אחת משלוש האפשרויות:
    • להורות על אשפוזו של הנאשם.
    • להורות על טיפול מרפאתי כפוי.
    • להמשיך בניהול המשפט.

אשפוז הנאשם והפסקת ההליכים המשפטיים נגדו

  • אשפוז הנאשם
  • אם קבע בית המשפט כי על הנאשם להתאשפז או לקבל טיפול מרפאתי כפוי, יקבע הפסיכיאטר המחוזי באיזה בית חולים או מרפאה יבוצע האשפוז או הטיפול.
  • תקופת האשפוז על פי צו בית המשפט לא תהיה ארוכה יותר מתקופת המאסר המירבית שקבועה לעבירה, ואם מדובר בעבירה שעונשה מאסר עולם, תקופת האשפוז המירבית תהיה 25 שנים (בסיום התקופה הפסיכיאטר המוזי עשוי להורות על המשך אשפוז באופן כפוי).
  • הפסקת ההליכים המשפטיים נגד הנאשם
  • אם קבע בית המשפט כי על הנאשם להתאשפז או לקבל טיפול מרפאתי כפוי, על בית המשפט להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד הנאשם (כלומר לבטל את המשפט).
  • אם הסנגור (עורך-הדין של הנאשם) ביקש זאת, מוסמך בית המשפט לברר בכל זאת את אשמתו של הנאשם. במקרה כזה צו האשפוז יעמוד בתוקפו עד לתום הבירור, כלומר הנאשם יאושפז. בתום הבירור יפקע הצו (כלומר יש לשחרר את הנאשם).
  • למרות זאת, אם בתום הבירור הנאשם לא זוכה מאשמה - בית המשפט יחליט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי, והוא רשאי להורות על אשפוז או טיפול מרפאתי מחדש.

חידוש המשפט הפלילי לפני השחרור

  • היועץ המשפטי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין אם היועץ המשפטי מאמין שמתקיימים שני התנאים הבאים:
    1. יש יסוד סביר להניח שהנאשם מסוגל לעמוד לדין.
    2. קיים עניין לציבור בהעמדתו לדין.
  • בית המשפט רשאי לשנות את החלטתו ולקבוע שנאשם מסוגל לעמוד לדין רק לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית.
  • אם נאשם הועמד נאשם לדין לפי החלטה זו, הוא ישוחרר מהטיפול המרפאתי.

שחרור מהאשפוז

  • לוועדה המחוזית שדנה בעניינו של הנאשם יש סמכות להחליט על על שחרורו של החולה.
  • אם החליטה הוועדה על שחרור החולה, עליה להודיע על מועד השחרור לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל

חידוש המשפט הפלילי לאחר השחרור

  • היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על העמדתו של הנאשם לדין לאחר שחרורו, וזאת רק במקרה שצו האשפוז ניתן מהטעם שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מחלתו.
  • אם ניתן הצו על יסוד העובדה שהנאשם לקה בנפשו בעת ביצוע העבירה ולכן לא ניתן להענישו, לא ניתן יהא לחדש את המשפט נגדו גם לאחר שחרורו מן האשפוז.

זכויות החולה באשפוז על-פי צו בית משפט

ערעור

  • צו לאשפוז בידי בית משפט הוא כמו הרשעה לעניין הערעור.
  • בשונה מאשפוז בכפיה על ידי הוראת אשפוז של פסיכאטר מחוזי, הערעור על החלטת בית משפט להוציא צו אשפוז יוגש לבית המשפט שאליו ניתן היה להגיש ערעור על הרשעה:
    • בצו שניתן על-ידי בית משפט שלום, הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי.
    • בצו שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי, הערעור יוגש לבית המשפט העליון.
  • את הערעור על צו האשפוז יש להגיש תוך 45 ימים מהיום שבו ניתן הצו.
  • את הערעור יכול להגיש כל אחד מהצדדים (תובע משטרתי, הנאשם או עורך דינו).
  • ניתן לערור גם על ההחלטה לאשפז את הנאשם לצורך הבדיקה המקדימה (לפני מתן חוות דעת פסיכיאטרית). הערר יוגש לבית המשפט שאליו היה מוגש ערעור על הרשעה, כפי שפורט בסעיפים הקודמים.

חשוב לדעת

  • צו לאשפוז יכול להינתן אך ורק בנוכחות הסנגור של הנאשם, ואם אין לו סנגור, ימנה לו בית המשפט סנגור מטעם המדינה.
  • בכל ההליכים בפני בית המשפט ובפני הוועדה הפסיכיאטרית (כולל בערעורים על החלטות הוועדה) זכאי הנאשם לקבל ייצוג משפטי בידי עורך דין על חשבון המדינה.
ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.