בית המשפט לענייני משפחה הורה על התרת נישואים של זוג גברים שנישאו בחו"ל
בית המשפט הורה למשרד הפנים למחוק את רישום בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין
כאשר בית הדין הדתי כלל לא מכיר בנישואים מסוג זה, הסמכות להתיר אותם היא של בית המשפט לענייני משפחה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב
שם התיק:תמ"ש 11264-09-12
תאריך:21.11.2012
קישור:לקריאת פסק הדין

הרקע לתביעה

  • שני גברים נישאו בנישואים חד-מיניים בקנדה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל. בשלב מסוים החליטו לפרק את הקשר הזוגי ביניהם והסכם הפירוד אף הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.
  • בני הזוג ביקשו למחוק את הרישום "נשוי" ממרשם האוכלוסין. משרד הפנים סירב.
  • בני הזוג פנו לבית הדין הרבני (שהוא בית הדין המוסמך להתיר נישואין של יהודים בישראל). בית הדין הרבני סירב לקבל את הבקשה מאחר ודין תורה, שעל פיו דן בית הדין, לא מכיר בנישואין של בני אותו מין.
  • לפיכך פנו בני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להורות למשרד הפנים למחוק את רישום בני הזוג כ"נשואים" במרשם האוכלוסין.

טענת משרד הפנים

  • בית הדין הרבני הוא המוסמך לתת החלטה בנושא התרת נישואין של יהודים.
  • בני הזוג מיהרו להגיש את תביעה לבית המשפט לענייני משפחה (שלושה ימים לאחר שהגישו את הבקשה לבית הדין הרבני) ולא המתינו עד שבית הדין הרבני יטפל בבקשתם.

פסיקת בית המשפט

  • בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי בסמכותו להתיר את הנישואין בין בני הזוג.
  • בית המשפט הורה למשרד הפנים למחוק את רישומם של בנ הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין.
  • נימוקי בית המשפט:
  • הדין החל בבית הדין הרבני הוא הדין הדתי (דין תורה).
  • נישואים חד מיניים בין שני גברים אינם מוכרים עפ"י דין תורה, והם אינם תקפים.
  • בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי מקום שבית הדין הדתי אינו מכיר בתביעה מסוימת מכח הדין על פיו הוא דן, אז הוא אינו בעל הסמכות היחידה לדון בתביעה זו.
  • בעניינם של בני הזוג: מקום בו ברור כי לפי הדין הדתי החל בבית הדין הרבני (דין תורה), הנישואין בין התובעים אינם נישואין תקפים אלא אסורים ואין הם מצריכים גירושין כדת, אלא פרידה פיזית של בני הזוג, אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בהתרת הנישואים. לפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
  • עמדת משרד הפנים, לפיה על התובעים להגיש תביעתם לבית הדין הרבני, כאשר עמדת הדין הדתי לגבי תוקפם של נישואי התובעים ידועה וברורה לכל, הינה בלתי סבירה לחלוטין. עצם העובדה שבית הדין השתהה מספר ימים, לא פתח את התיק לאלתר ולא ידע לטפל בתביעה, מעידה על כך שאינו יודע לטפל בסוגיה.
  • לעומת זאת בתי המשפט האזרחיים (בערכאות שונות) קבעו בשורה ארוכה של פסקי דין כי לבני זוג הומוסקסואליים מוענקות זכויות לפי חוקים והסדרים ספציפיים. וגם בעניינם של בני הזוג נערכו הליכים (כמו אישור הסכם הפירוד) בבית המשפט לענייני משפחה.
  • בנסיבות אלה לאור עמדת הדין הדתי באשר לנישואי הצדדים מחד, ומאידך ההליכים שהתנהלו בעניינם של הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה, ובנוסף לאור ההלכות הכלליות שגובשו בערכאות האזרחיות במרוצת השנים בעניין זוגות חד מיניים – מתבקשת המסקנה כי ה"הפורום הנאות והטבעי" לדון בתביעה הינו בית המשפט לענייני משפחה וכי בית הדין הרבני הינו פורום "זר" ו"מלאכותי" לדון בה.
  • ההחלטה על התרת הנישואין של בני הזוג היא הצד השני של המטבע שנקבע בתקדים שבו הורה בג"ץ למשרד הפנים לרשום בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל. אם בג"ץ הורה על רישום הנישואין, אין הדעת נותנת וסובלת כי התובעים אשר החליטו בהסכמה משותפת לפרק את קשר הנישואין יישארו כבולים זה לזה. הדבר נוגד את זכויות וחרויות הפרט ומנוגד לחוקי היסוד ולערכים בסיסים של צדק ושוויון.
  • במקרה זה, אך טבעי כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הטבועה הנתונה לו, ויורה על התרת הנישואין. בנסיבות אלה כאשר בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בתביעה ובכל מקרה אינו הפורום הנאות לדון בה, חובה על השופט היושב בדין להפעיל את הסמכות הנתונה לו ולהיעתר לבני הזוג ולהורות על התרת נישואיהם.

משמעות

  • בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל, ומעוניינים לפרק את הקשר ביניהם ולמחוק את רישומם כנשואים במרשם האוכלוסין, יכולים וצריכים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני כדי שיורה למשרד הפנים לשנות את הרישום במרשם.
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה.
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

חשוב לדעת

  • מכיוון שפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה אינו מחייב בתי משפט אחרים, אין מדובר בהלכה מחייבת. לאור עמדת משרד הפנים, לפיה הסמכות להתיר נישואים של יהודים (כולל נישואים חד-מיניים) היא בית הדין הרבני, ייתכן שבמקרה אחר יידרשו בני זוג מאותו מין לפנות לבית הדין הרבני כדי להסדיר את רישום גירושיהם במרשם האוכלוסין.
  • כאשר בני הזוג נפרדים ויש להם ילדים, עשוי ההורה הלא ביולוגי להיות חייב בתשלום מזונות לילדים הביולוגיים של בן זוגו. לקריאת פסק דין לדוגמה.
  • כמו כן עשוי ההורה הלא ביולוגי להיות זכאי לקבלת "צו הורות פסיקתי" המכיר בהורות שלו (באחריות ובחובות) כלפי הילדים הביולוגיים של בו זוגו, וזאת גם לאחר שבני הזוג נפרדו. לקריאת פסק דין לדוגמה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים