בני זוג מאותו מין, החיים חיי משפחה במשק בית משותף, זכאים לזכויות הירושה על פי דין בדומה לזכויותיהם של ידועים בציבור
זכויות הירושה הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה חלים גם על בני זוג מאותו מין

פרטי פסק הדין

ערכאה:מחוזי נצרת
שם התיק:ע"א 3245/03
תאריך:11.11.2004
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • שני גברים קיימו משק בית משותף במשך כ-40 שנה וגרו בדירה משותפת שהיתה בבעלות אחד מהם, עד למותו של אחד מהם.
  • לאחר מותו פנה בן הזוג שבחיים לרשם לענייני ירושה וביקש מכוח היותו "ידוע בציבור" של המנוח לקבל צו בדבר ירושת עיזבון המנוח, כדי שיוכל לרשת את דירת בני הזוג (שהיתה בבעלת בן הזוג שנפטר), אף שלא נערכה צוואה בעניין.
  • הבקשה לצו ירושה התבססה על סעיף 55 לחוק הירושה הקובע כי: "איש ואישה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת...".
  • עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הייתה כי בן הזוג אינו זכאי לרשת את עיזבון המנוח, מהטעם שסעיף 55 לחוק הירושה מעניק את זכויות הירושה ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ואילו בני זוג מאות מין לא יכולים להיחשב כ"איש ואישה".
  • בן הזוג הגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר פסק כי סעיף 55 לחוק הירושה לא חל על ידועים בציבור שהם בני אותו המין.
  • על פסק דין זה של בית המשפט לענייני משפחה, הגיש בן הזוג ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

פסיקת בית המשפט המחוזי

  • בית המשפט המחוזי, קיבל ברוב קולות את ערעורו של בן הזוג וקבע 'זכויות הירושה הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה חלים גם על בני זוג מאותו מין. נימוקיו של בית המשפט היו כדלקמן:
    • מתוך לשונו של סעיף 55 לחוק הירושה, הקשרו וההליכים בכנסת, עולה כי תכליתו של הסעיף הייתה להחיל על ידועים בציבור שהדין העברי מונע בעדם מלהינשא, את זכויות הירושה המוקנות לבני זוג נשואים.
    • הפרשנות שהרחיבה את משמעותו של הביטוי "בן זוג" ושהחילה אותו גם על ידועים בציבור בני אותו מין משפיעה גם על פרשנות הביטוי "איש ואישה" שבסעיף 55 לחוק הירושה. היא באה לידי ביטוי בהענקת ההשראה לרעיון שהתא הקרוי "משפחה" יכול להיווצר גם בלי נישואין וגם אם שני חבריו הם בני אותו מין. נקודת הכובד כאן היא "משפחה" שהיא גרעין הזכות שבסעיף 55 לחוק.
    • אין ללמוד מעצם השימוש בביטוי "איש ואישה" כוונה לשלול מעתה ועד עולם את זכותם של בני זוג בני אותו מין להיכלל בהוראות הסעיף. אין סיבה להניח כי הכוונה הייתה להקל עם כהן וגרושה, יהודי ונוצריה, אך לפגוע דווקא בידועים בציבור בני אותו מין. גם אם זו הייתה הכוונה, יש במימושה כיום משום פגיעה בתקנת הציבור ואפליה בלתי מוצדקת על רקע נטייה מינית.
    • כשחוקק המחוקק את חוק הירושה בשנת 1965 הוא לא נתן דעתו כלל למעמדם של ידועים בציבור בני אותו המין לא מפני שביקש לשלול את זכותם, אלא מפני שלא העלה על דעתו קיומה של תופעה הקרויה משפחה של בני אותו מין. לכן אין לסעיף 55 לחוק הירושה תכלית של שלילת זכויות הירושה של ידועים בציבור בני אותו מין.

משמעות

  • כאשר מדובר בבני זוג מאותו מין החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ובשעת מותו של אחד מהם, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי בן הזוג שבחיים לרשת את עזבונו של בן הזוג (או את חלקו) בדומה לזכויות הירושה של ידועים בציבור, בתנאי שהמנוח לא השאיר אחריו צוואה.

חשוב לדעת

  • פסק הדין הנ"ל ניתן בבית המשפט המחוזי, והוא מנחה (אך לא מחייב) את בתי המשפט לענייני משפחה.
  • מכיוון שבית המשפט העליון לא הכריע בסוגיה זו, אין עדיין הלכה משפטית מחייבת, אף על פי שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יערער על פסק הדין. לפיכך מומלץ לבני זוג מאות מין, המעוניינים להבטיח כי בן/בת זוגן/ם יהיה/תיהיה היורש/ת שלהם/ן לאחר מותם/ן, לערוך מבעוד מועד צוואה אשר תבטיח את העברת העיזבון לבני זוגם לאחר מותם. בדרך זו ניתן להימנע מחוסר הוודאות המשפטית ומהתלות בפסיקת בית המשפט.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.