אדם הנחקר על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי בחשד למעשי מרמה, זכאי לזכויותיהם של הנחקרים במשפט הפלילי
ממצאי החקירות ועדויות המצביעים על חשדות מרמה מועברים להגשת כתב אישום במשטרת ישראל
אסור לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו חיפוש, אלא בתנאים מיוחדים
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


חוקרי הביטוח הלאומי מונחים לאתר ולחשוף מעשי מרמה ולמנוע ניצול לרעה של כספי המוסד לביטוח לאומי.

  • החוקרים מאתרים מקבלי קצבאות החשודים בקבלת קצבה במרמה, ופועלים כנגד מעסיקים המתחמקים מתשלומי דמי ביטוח בעבור עובדיהם בניגוד לחוק.
  • סעיף 146 לחוק הביטוח הלאומי הסמיך חוקרים של המוסד לביטוח לאומי לבקר בכל עת סבירה בבתיהם של מבוטחים התובעים גמלה, או שקיבלו גמלה, כדי לחקור בכל עניין הכרוך בקבלת הגמלה.
  • ממצאי החקירות ועדויות המצביעים על חשדות למרמה מועברים להגשת כתבי אישום באמצעות היחידה הארצית לחקירות פשעים כלכליים של משטרת ישראל.
  • ערך זה מרכז את זכויות הנחקרים במסגרת חקירות של המוסד לביטוח לאומי.

עריכת חיפוש

צו חיפוש

  • סעיף 383 לחוק הביטוח הלאומי מתיר לחוקרים מוסמכים של המוסד לביטוח לאומי, להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שכיר, לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה ולדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך בדבר האנשים העובדים באותו מקום, ולחקור כל אדם, בתנאי שיש ברשותו צו חיפוש מאת שופט בית משפט שלום.
  • לחוקר על פי הצו יש סמכות לערוך חיפוש בבית או במקום אחר לפי האמור בצו החיפוש ולתפוס כל חפץ אשר נראה לחוקר כי הוא החפץ המתואר בצו החיפוש (שמתיר לתפוס אותו) ולעשות בו כאמור בצו.

חיפוש ללא צו

  • חוקרי הביטוח הלאומי רשאים לערוך חיפוש גם ללא צו, וזאת רק אם הנחקר הסכים לביצוע החיפוש.
  • ההסכמה חייבת להיות מתוך רצון חופשי.
  • על החוקר להבהיר במפורש כי נתונה לנחקר הזכות לסרב לחיפוש והסירוב לא ייזקף לחובתו (כלומר לא ישמש נגדו) ולא להסתפק בבקשת ההסכמה של הנחקר.
  • אם החקירה הועברה למשטרה, רשאים שוטרים לבצע את החיפוש גם ללא צו של בית משפט ואף ללא הסכמת הנחקר, וזאת במקרים מסוימים, המפורטים בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט-1969. למידע נוסף ראו אנשים בהליכים פליליים.

נוכחות שני עדים

  • הנחקר זכאי לנוכחות שני עדים בשעת החיפוש בביתו.
  • סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובע כי חיפוש, בין על פי צו חיפוש ובין שלא על פי צו חיפוש, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים.
  • למרות זאת, בכל אחד מהמקרים הבאים ניתן לבצע את החיפוש גם ללא נוכחות עדים:
    • כאשר לא ניתן בנסיבות העניין ובגלל דחיפותו לערוך את החיפוש בנוכחות עדים. (יש לפרט את נסיבות העניין וטעמי דחיפותו בפרוטוקול חיפוש שייערך בתום החיפוש).
    • כאשר שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים.
    • כאשר מי שמחזיק בבית או במקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם ביקש לערוך את החיפוש שלא בפני עדים. (במקרה כזה יש לציין את הבקשה במסגרת הפרוטוקול שייערך בתום החיפוש).

החובה להזהיר את הנחקר שהוא חשוד בעבירה פלילית וגילוי מהות החשדות נגדו

  • על חוקר הביטוח הלאומי להזדהות הפני הנחקר ולהזהירו כי הוא נחקר בחשד לעבירה פלילית במסגרת הליך פלילי, אשר בסופו עלולים להגיש כנגדו כתב אישום.
  • הנחקר זכאי שהחוקר יסביר לו את מהות החשדות נגדו.

זכות ההיוועצות בעורך דין

אי הפללה עצמית וזכות השתיקה

  • לנחקר עומדת זכות השתיקה והוא זכאי שלא לענות על שאלות אשר התשובות להן עשויות להפליל אותו.
  • על החוקר להבהיר לנחקר שעמידתו על זכות השתיקה במהלך החקירה, לא תתפרש כחוסר שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי, המוביל לאיבוד הקצבה.
  • לפרטים נוספים על זכות השתיקה ראו זכות השתיקה במהלך חקירה.

הזכות שהחקירה תתנהל בשפה המובנת לנחקר

  • לנחקר יש זכות שחקירתו תתנהל בשפה המובנת לו.
  • במידת הצורך עומדת לזכותו האפשרות להיעזר במתורגמן.

רישום פרטי ההודעה וחתימה עליה

  • על פי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), החוקר של הביטוח לאומי צריך לרשום את הודעת הנחקר בכתב ובסיום החקירה להציג את ההודעה בפני הנחקר.
  • הנחקר יתבקש לחתום על ההודעה, אך הוא רשאי לסרב לחתום עליה.
  • במקרה שהנחקר סירב לחתום על ההודעה, ירשום זאת החוקר בשולי ההודעה תוך ציון סיבת הסירוב.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסקי הדין באדיבות אתר נבו.