מי שהוטל עליהם מלווה חובה בשנים 1982-1961 (או יורשיהם) יכולים לפדות את המלווה בבנק ישראל
גובה הפדיון עשוי להגיע עד לסכום של עשרות אלפי שקלים
אזרחים ותיקים שמעוניינים לבדוק או לממש את זכאותם יכולים להיעזר במוקד המשרד לשוויון חברתי *8840
למידע רשמי ובדיקת זכאות ראו אתר בנק ישראל


במדינת ישראל הוטלו על האזרחים מספר פעמים מלוות שנועדו לסייע במימון תקציב המדינה.

  • המלוות, שהוטלו משנות השישים ועד שנות השמונים, הן:
    • בשנים 1967-1961 "תעודות מלווה קליטה וחסכון חובה"
    • בתחילת שנות ה-70 - "מלוות חובה – ביטחון וחיסכון"
    • בשנים 1974-1973 – לאחר מלחמת יום הכיפורים נוספו שני מלוות מלחמה – האחד חובה והשני מרצון
    • בשנת 1975 - "מלווה תוספת יוקר" ו"מלווה חיסכון למעבידים"
    • בשנת 1982 - "מלווה מבצע שלום הגליל"
  • את מלוות החובה ניתן לפדות באמצעות פנייה לבנק ישראל.

מי זכאי?

  • מי שהוטל עליהם מלווה חובה שטרם נפדה.
  • יורשים או מנהלי העזבון של מי שנפטרו והותירו מלווה חובה שטרם נפדה.

תהליך מימוש הזכות

פנייה באופן מקוון

  • כל אדם יכול לבדוק באתר בנק ישראל אם יש על שמו מלווה חובה שטרם נפדה (או על שם אדם שנפטר והוא יורשו החוקי).
  • לצורך הבדיקה, יש להקליד את מספר תעודת הזהות (כולל ספרת ביקורת) והשם המלא כפי שהוא מופיע במרשם האוכלוסין.
  • המערכת תודיע באופן מיידי אם קיים מלווה חובה שטרם נפדה על שם האדם שפרטיו הוכנסו למערכת.
  • במקרה של מלוות חובה שטרם נפדו, המערכת תאפשר להגיש בקשה לקבלת הנחיות איך לפדות את המלוות.

פנייה לא מקוונת

  • במקרים הבאים אין אפשרות לבדוק את הזכאות באתר בנק ישראל:
    • מדובר במלווה משנות ה-60.
    • בעלי המלווה העבירו את המלווה לצד שלישי.
    • בעלי המלווה הם מעסיקים יחידים או תושבי חוץ.
  • במקרים אלה ניתן לפנות לבנק ישראל בכל אחת מהדרכים הבאות:

סיוע לאזרחים ותיקים

  • אזרחים ותיקים שמעוניינים לבדוק אם יש על שמם מלוות שטרם נפדו יכולים להיעזר במוקד המשרד לשוויון חברתי *8840.
  • הסיוע יינתן גם ליורשיהם של הזכאים ולמי שמעוניינים להגיש בקשה לפדיון המלוות.
  • למידע נוסף ראו באתר המשרד לשוויון חברתי.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

גורמי ממשל