חקלאים עשויים להיות זכאים לפיצוי מהמדינה בגין נזקים שנגרמו לקרקע חקלאית, לציוד חקלאי שאינו נייד ולמבנה חקלאי, עקב אסון טבע (כגון: שריפה, רעידת אדמה וכיו"ב)
הפיצוי יינתן רק במקרה שהנזק גרם לאובדן הכנסה ובתנאי שהממשלה הכריזה על אסון טבע
לא יינתן פיצוי עבור נזק שניתן היה לבטח מפניו מראש


חקלאים עשויים להיות זכאים לפיצוי מהמדינה בגין נזקים שנגרמו לקרקע חקלאית, לציוד חקלאי שאינו נייד ולמבנה חקלאי, עקב אסון טבע (כגון: שריפה, רעידת אדמה וכיו"ב).

  • הפיצוי יינתן רק עבור תשתיות חקלאיות מסוימות ומגובה נזקים מסוים.
  • בחלק מהמקרים יינתן פיצוי רק אם התשתית החקלאית שנפגעה הייתה מבוטחת מפני נזק מסוג מסוים.
  • מבקש הפיצוי יישא בהשתתפות עצמית.

מי זכאי?

  • חקלאים יהיו זכאים לפיצוי בתנאי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
    1. הממשלה הכריזה על תופעות הטבע שגרמו לנזק כאסון טבע.
    2. נגרם נזק לתשתיות חקלאיות שבבעלותם, כגון: קרקע חקלאית, ציוד חקלאי שאינו נייד ומבנה חקלאי, כמפורט בסעיף "התשתית החקלאית שעבורה יינתן פיצוי".
    3. התשתית החקלאית או נכס שניזוק היה בבעלותו של אדם בתחום השטחים שהוא מחזיק או מעבד כדין.
    4. לא ניתן היה לבטח את התשתיות החקלאיות הללו בהסדר ביטוח נאות מפני נזק כזה (למשל בביטוח הקרן לביטוח לנזקי טבע בחקלאות בע"מ).
    5. הנזק נגרם עקב תופעת טבע בעלת היקף חריג או עצמה חריגה או משך חריג, או עקב הצטברות חריגה של תופעות טבע, אשר האמצעים המקובלים בחקלאות למניעתה ולטיפול בה נתגלו כבלתי יעילים.
    6. כתוצאה מהנזק נגרם לחקלאי אובדן הכנסה.
    7. גובה הנזק עולה על 15% משווי הנכס הפדיון או התפוקה:
      • נזק שאינו עולה על 15% משווי הנכס (לפי הערכת השמאי) לא יזכה בפיצוי.
      • ירידה של עד 15% או פחות ביבול או בתפוקה, לפי רמת התפוקה או היבול המקובלת לאותו נכס, לא תזכה בפיצוי.
      • ירידה של 15% בפדיון הכולל מאותו נכס ביחס לפדיון התקני מאותו נכס.
    8. החקלאי עסק באופן פעיל בייצור חקלאי (כולל פעולות הכנה לשם הפקה וייצור של תוצרת חקלאית) סמוך למועד קרות אסון הטבע
    9. לאחר שארע הנזק, מבקש הפיצוי שיקם את הנזק שנגרם לקרקע החקלאית עקב אסון הטבע.
      • " לשם כך על מבקש בפיצוי להחזיר את הקרקע החקלאית למצבה שלפני הנזק או להחליפה בקרקע אחרת מאותו סוג.
      • אם התשתית לחקלאות שניזוקה אינה קרקע חקלאית, הוא זכאי לקבל פיצוי גם בלי שתחול עליו החובה לשיקום הנזק.
    10. התשתית החקלאית היתה מבוטחת (תנאי זה נדרש רק בחלק מהמקרים כפי שמפורט להלן).
      • בחלק מהמקרים כדי שהחקלאי יהיה זכאי לפיצוי בגין הנזק, נדרש שהתשתית החקלאית היתה מבוטחת מול סיכונים הקבועים בתקנות.
      • שר האוצר ושר החקלאות בהתייעצות עם הקרן לביטוח לנזקי טבע בחקלאות בע"מ ובאישור ועדת הכספים של הכנסת יקבעו סוגי תשתיות חקלאיות וסוגי נזק אשר בעדם ישולמו פיצויים רק אם נעשה לגביהם ביטוח כנגד הסיכונים הקבועים בתקנות, בהיקפים, בשיעורים ובתקופות כאמור בהן.
      • במקרים שבהם הנזק נגרם הוא מסוג הנזקים שלגביהם קבע שר האוצר כי יש צורך בביטוח, יינתן פיצוי רק אם התשתית החקלאית והנזק הספציפי שנגרם היו מבוטחים.

התשתית החקלאית שעבורה יינתן פיצוי

  • קרקע המיועדת לחקלאות לפי דין ונעשה בה, סמוך למועד קרות הנזק, שימוש חקלאי בפועל.
  • דרך גישה לקרקע חקלאית למעט דרך שמצויה בתוך שטח יישוב ולמעט דרך ששיקומה הוא באחריות החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.
  • מובל לניקוז מי גשמים בקרקע חקלאית, ששיקומו אינו באחריות רשות ניקוז לפי דין.
  • מאגר המיועד להפקת או להספקת מים לחקלאות, למעט מיתקן המשמש לאגירת מים שממוקם באפיק הנחל, ובלבד שהוקם כדין ושההפקה או ההספקה כאמור, לפי העניין, נעשות כדין.
  • סוללת עפר של בריכה שעיקר שימושה לגידול דגים, ובלבד שהסוללה הוקמה כדין והוכח להנחת דעתה של הוועדה, כהגדרתה בתקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ"ב-1991, שהיא תוחזקה כראוי סמוך למועד קרות הנזק.
  • פיר באר המשמשת להספקת מים לחקלאות, על פי רישיון הפקה ממנהל הרשות הממשלתית.

תהליך מימוש הזכות

  • משרד החקלאות יפרסם הודעה על הכרזת אסון טבע ברשומות וב-3 עיתונים יומיים.
  • המבקש פיצויים לפי החוק ישלח לוועדה שהקים משרד החקלאות לצורך זה, באמצעות ראש תחום נזקי טבע במשרד החקלאות או עובד אחר של משרד החקלאות שמינה שר החקלאות, הודעה על הנזק.
  • ההודעה תימסר לראש תחום נזקי טבע במשרד החקלאות או עובד אחר של משרד החקלאות שמינה שר החקלאות, תוך 10 ימים מיום פרסום הודעה על אסון טבע. הועדה תהיה רשאית להאריך את המועד למסירת הודעת נזק.
  • ההודעה תישלח בדואר רשום.
  • ההודעה תכלול את הפרטים והמסמכים הבאים:
    1. שם הניזוק, מספר תעודת הזהות שלו או מספרו הרשום של התאגיד, לפי העניין, מענו ומספר הטלפון שלו.
    2. מקום אירוע הנזק והמועד שבו אירע.
    3. אם נגרם נזק לגידול חקלאי שגידולו מוסדר בתכנון חקלאי - אישורים בדבר עמידת הניזוק בדרישות התכנון הנוגעות לאותו גידול.
    4. אישורים בדבר ביטוח הנכס הניזוק מפני נזקי טבע.
  • הועדה רשאית לדרוש מניזוק כי ימסור לה, תוך תקופה שתקבע, כל ידיעה, הצהרה, חשבון וכל פרט אחר שייראה לה דרוש לקביעת הזכאות לפיצויים ושיעורם.
  • לאחר קבלת ההודעה, תשלח הוועדה שמאי לבצע הערכת נזק ראשונה.
  • לאחר קבלת הערכת נזק ראשונה ולאחר שנבחנה הודעת הניזוק, תחליט הועדה בדבר זכאותו של הניזוק לפיצויים.

תשלום מקדמה על חשבון הפיצויים

  • אם קבעה הועדה כי ניזוק זכאי לפיצויים אך טרם קבעה את סכומם, רשאית היא להורות לשלם לניזוק מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שיגיע לניזוק לפי הערכת הנזק הראשונה, וזאת תוך 30 ימים מקבלת הערכת הנזק הראשונה.
  • הוועדה רשאית להורות לשלם, לניזוק מסוים או לסוג ניזוקים, מקדמה בשיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על סכום הפיצויים שיגיע לניזוק לפי הערכת הנזק הראשונה, בניכוי 10% בשל ההשתתפות העצמית.

עריכת חשבון סופי

  • לאחר שיוברר מלוא הנזק רשאית הוועדה לשלוח, במידת הצורך, שמאי לבצע הערכת נזק סופית, ועם קבלת הערכת נזק סופית, תקבע הועדה את סכום הפיצויים המגיע לניזוק.
  • הועדה תערוך לניזוק חשבון פיצויים סופי.
    • אם עלה סכום הפיצויים הסופי על המקדמה ששולמה לניזוק, תשולם לניזוק, תוך 60 ימים, יתרת סכום הפיצויים המגיעים לו.
    • אם שולמה לניזוק מקדמה בסכום העולה על סכום הפיצויים הסופי, יחזיר הניזוק לאוצר המדינה, תוך 30 ימים מקבלת החשבון, את סכומי היתר שקיבל.

סכום הפיצויים

  • סכום הפיצוי שישולם יהיה הנמוך מבין השניים:
    • הוצאות שהוציא החקלאי לצורך שיקום הנזק.
    • גובה הנזק כפי שהעריכו שמאים מטעם משרד החקלאות.
  • מהסכום הנ"ל ינוכו דמי השתתפות עצמית:
    • אם שוקם הנזק על-ידי מבקש הפיצויים - דמי השתתפות יהיו 10%.
    • אם לא שוקם הנזק על-ידי מבקש הפיצויים - דמי ההשתתפות יעמדו על 20%.
    • בנסיבות מיוחדות שר האוצר ושר החקלאות רשאים להעלות את דמי ההשתתפות העצמית לכל היותר ב-15% נוספים לגבי אזורים מסוימים, תשתיות לחקלאות מסוימות או ענפים חקלאיים מסוימים.

ערעור על החלטות הוועדה

  • מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה על זכאותו או אי-זכאותו פיצויים או על גובה הפיצוי, רשאי לערור על החלטת הוועדה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
    • הערר יתנהל בפני ועדת ערר, והוא יוגש על גבי טופס שתקבע הועדה.
    • ועדת הערר תהיה רשאית לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה, או להחזירה לדיון נוסף בוועדה.
    • ועדת הערר רשאית לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה, והיא רשאית להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו הדרושים לה למילוי תפקידיה, ועל בעל המקום או מחזיק כאמור למלא אחר דרישות ועדת הערר.
  • על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער.
    • הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מתגורר המערער או שבאזור שיפוטו התרחש אסון הטבע שבשלו נתבעים הפיצויים.
    • מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי טרם הגשת הערעור.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים