עובד יומי או שעתי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בערך של 150% משכרו היומי) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם עמד בתנאי הזכאות לדמי חגים)
משמעות הדבר היא כי התשלום הכולל שיקבל העובד בגין החג יסתכם ב-250% משכרו הרגיל
עובד שעבד מרצונו בחג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של 150% משכרו הרגיל) בלבד, אך לא היה זכאי בנוסף לדמי חגים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 300360/98
תאריך:30.04.2002
קישור:לקריאת פסק הדין

הרקע העובדתי

  • העובד (המערער) הועסק בתפקיד שומר על ידי החברה (המשיבה) החל מחודש אוגוסט 1986 ועד לחודש מרץ 1993, עת פוטר מעבודתו.
  • לאחר תום עבודתו הגיש העובד תביעה כנגד החברה בבית הדין האזורי בחיפה, שהתקבלה בחלקה.
  • העובד ערער לבית הדין ארצי כנגד דחיית חלק מתביעותיו על ידי בית הדין האזורי, לרבות דחיית תביעתו לתשלום דמי חגים עבור ימי עבודתו בחגים.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • דמי חגים נועדו לפצות עובד שעתי או יומי שאינו עובד בחגים ואינו מקבל תמורה עבורם, שכן עובד יומי אינו זכאי לקבל שכר עבור ימים שלא עבד בהם.
  • עובד שעתי או יומי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל), ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם עמד בתנאי הזכאות לדמי חגים).
  • הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים הוא, שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם ייגרע כתוצאה מכך. תכלית זו תסוכל אם העובד יעדיף על פי בחירתו לעבוד בחגים ולקבל תמורה הן עבור העבודה שעבד בפועל בחגים והן דמי חגים.
  • מתכלית החקיקה עולה שעובד שעבד על פי בחירתו בחג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של 150% משכרו הרגיל) בלבד, אך לא יהיה זכאי בנוסף לדמי חגים.
  • בית הדין יצא מתוך הנחה שבמקרה זה העובד הועסק בחגים בכורח, ולא על פי בחירתו.
  • לאור זאת פסק בין הדין הארצי כי "אם עבד העובד ביום חג, כגירסת המעבידה, זכאי הוא לתשלום עבור אותו יום כיום עבודה, בצרוף הגמול עבור עבודה בחגים".

משמעות

  • עובד שעתי או יומי שנאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים).
  • משמעות הדבר היא כי התשלום הכולל שיקבל העובד בגין החג יסתכם ב-250% משכרו הרגיל.
  • עובד שעבד בחג מרצונו, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בלבד (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל), אך לא יהיה זכאי בנוסף לדמי חגים.

חשוב לדעת

  • ב ע"ע (ארצי) 23333-09-16מיום 08.02.1028, חזר בית הדין הארצי על הלכה זו בקובעו שעובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.
  • בע"ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
    • הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי על פיו עובד שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% בלבד עבור שעות עבודתו והוא אינו זכאי בנוסף לתשלום דמי חגים.
  • עובד שהועסק במהלך החג זכאי גם לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד. החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.