חשיפת הגוף לקרינה ממושכת בצילומי רנטגן עלולה לגרום לנזקים ולכן יש להגבילה ככל הניתן
ראו קרינה בבדיקות רנטגן באתר משרד הבריאות וקרינה מייננת באתר משרד העבודה
תקציר
לרוב אנשים נתקלים במכשירי רנטגן בצילומים שנעשים בבתי חולים, בצילומי שיניים, ובצילומים שנערכים מדי פעם בהוראת הרופא לצורך איתור בעיות ומחלות בעצמות.
- חשיפה מתמשכת לקרינה זו היא מסוכנת ולכן יש להגבילה ככל הניתן.
מי זכאי?
- עובדים בבתי חולים ובמרפאות שיניים החשופים למכשירי רנטגן במהלך עבודתם היומיומית.
- מטופלים הנדרשים לבצע צילומי רנטגן.
תהליך מימוש הזכות
- ההגנה היעילה ביותר מפני חשיפה לקרינת רנטגן היא מניעתה באמצעות 4 דרכים:
- הקטנת זמן החשיפה (למשל, בצילום שיניים לוודא שהצילום מבוצע מספר שניות ולא יותר מהנהוג).
- התרחקות מהמכשיר המקרין. על-פי הנחיות משרד הבריאות עובד במרפאת שיניים חייב לצאת מהחדר בזמן ביצוע הצילום ולהפעיל את הצילום בשלט רחוק.
- מיסוך באמצעות עופרת. בזמן צילום רנטגן לשיניים או לאיבר בגוף יש לענוד אפוד עופרת כדי למנוע חשיפת איברים לקרינה.
- בידוד החומרים הרדיואקטיביים במקומות סגורים ומבודדים כך שהכניסה אליהם תהיה מסווגת (למשל, איזוטופים רפואיים נשמרים תמיד בכלים סגורים).
בדיקות מעקב לעובדים
- תקנות הבטיחות לעבודה קובעות כללים לגבי העסקת עובדים בסביבה חשופה לקרינת רנטגן.
- בין היתר נקבע כי יש לעבור בדיקה רפואית ראשונית על ידי רופא תעסוקתי, הכוללת בדיקות שתן, בדיקות דם, בדיקת תפקודי כליות, בדיקת תפקודי כבד ובדיקה קלינית גופנית כללית בדגש על העור והעיניים.
- יש לחזור על בדיקה זו אחת לשנה (למעט בדיקת תפקודי כליות וכבד).
הגבלות בהעסקת נשים
- על-פי תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת) מעסיק ינקוט בכל הפעולות האפשריות להקטנה המירבית של קרינה מייננת ושיעורי החשיפה אליה של נשים העובדות או נמצאות בהכשרה מקצועית במקום העבודה.
- תנאי עבודה שעובדת עלולה להיחשף בהם למנת חשיפה שוות ערך העולה על 5 מיליסיברט לשנה, מחייבים פיקוח על רמות ושיעורי החשיפה לגבי אותה עובדת ולגבי תנאי עבודתה.
- החשיפה התעסוקתית של העובדת לא תעלה על ערכי המנה הגבולית המצוינים בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) (חלק ב').
- עובדת בהיריון שעשויה להיחשף בתנאי עבודתה לקרינה מייננת במנת חשיפה שוות ערך העולה על 5 מיליסיברט לשנה, מחויבת להודיע למעסיק על היותה בהיריון סמוך ככל האפשר למועד שבו נודע לה על הריונה.
- מהרגע שהודיעה למעסיק על הריונה ועד לסיום ההיריון, החשיפה התעסוקתית של העובדת תהיה בהתאם לערכים המצוינים בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) (חלק ב').
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
גורמי ממשל
- היחידה לרישוי ופיקוח על מכשירי קרינה - משרד הבריאות
- מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - משרד העבודה
- המוסד לבטיחות ולגיהות
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), תשנ"ג-1992
- תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979
- נהלי היחידה הארצית לרישוי ופיקוח על מכשרי קרינה – סיווג ע"פ סוג המכשיר המקרין
- נוהל בריאות השן מס' 2.2 מיום 01.02.2002 - הנחיות בדבר צילומי רנטגן.
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 17/09 מיום 01.04.2009 - נוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מיננת בשנות ה 50, כטיפול במחלת הגזזת.