אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

מי שנפגע או עלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לאדם עם חובות, רשאי להגיש בקשה לביטול הצו
את הבקשה יש להגיש לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שפורסמה לציבור ההודעה על מתן הצו
העתק מהבקשה יש לשלוח לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במחוז שבו ניתן הצו
אם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ביהמ"ש רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות (סכום כסף)


אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי ה- 15.09.2019.
הליכים שנפתחו לפני ה- 15.09.2019, ימשיכו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. להרחבה: פשיטת רגל וחדלות פירעון
הערת עריכה
בדגש של העתק לממונה, לבדוק האם זה למחוז שבו ניתן הצו. בנוסף, האם העתק יש אפשרות להגיש באופן מקוון? האם יש אגרה על בקשת הביטול ובעצם על כל יתר הבקשות? האם בעצם מדובר בהתנגדות למתן הצו?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 07:57, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
הליך מקביל מתקיים מול ההוצאה לפועל במקרה של חוב שנמוך מ 150,000 ש"ח
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:44, 8 באפריל 2019 (IDT)

מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לאדם עם חובות, עלול להשפיע על גורמים ואנשים שונים. לכן, מי שנפגע או עלול להיפגע ממתן הצו, רשאי להגיש בקשה לביטולו.

הערת עריכה
לבדוק אם כדאי לרשום שמדובר בגורמים/אנשים שהם לא הנושים, אם זה נכון.
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:08, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
ההליך הזה נכון למקרה שבו ניתן צו לבקשת היחיד, מה הפרוצדורה במקרה של בקשה לצו שהוגשה ע"י נושה?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:12, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל מי שנפגע או עלול להיפגע עקב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שניתן לאדם עם חובות.
הערת עריכה
מה הכוונה "כל מי שרואה עצמו"? לבקש מהילה דוגמאות ומה ההליך המקביל בפשיטת רגל. לפי דברי ההסבר, מצוין כי נושה מגיש בקשה כזו בעיקר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 12:07, 25 ביולי 2019 (IDT)

למי ואיך פונים

  • את בקשת הביטול יש להגיש לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שפורסמה ההודעה על מתן הצו.
  • במקביל, יש לשלוח העתק מבקשת הביטול לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במחוז שבו ניתן הצו.
הערת עריכה
לאיזה בית משפט שלום? ואיך אותו אדם אמור לדעת לאן עליו לפנות כדי להגיש את הבקשה לביטול? זה כתוב בהודעה לציבור? וגם האם יש טופס מסוים להגשת הבקשה, האם היא צריכה להיתמך בתצהיר? צירוף מסמכים?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:01, 28 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
לבדוק לאיזה מחוז לשלוח את ההעתק של הבקשה, האם למחוז שבו ניתן הצו?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:08, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לפי סע' 23 לטיוטת התקנות, את הבקשה יש להגיש כשהיא מאומתת בתצהיר וכי היחיד רשאי להגיב לבקשה בתוך 10 ימים או בתוך התקופה שקבע בית המשפט או הוצל"פ, לפי סע' 24 לטיוטת התקנות, ביהמ"ש או ההוצל"פ ימציאו הזמנה לדיון בבקשה לביטול לפחות 14 ימים לפני מועד הזימון ליחיד וגם לנאמן שמונה וכשזה בבית משפט (ולא הוצל"פ), אז גם הממונה יקבל זימון
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:05, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת הבקשה ועד שתתקבל החלטה בבקשה עצמה, בית המשפט יחליט אם להתלות (להשהות/לעכב) את תוקף הצו או את תוצאותיו (כולן או חלקן).
שימו לב
אם בית המשפט התלה את תוקף הצו או תוצאותיו כאשר רק אחד מהצדדים נוכח (האדם עם החובות או מי שביקש את הביטול), אז יתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בתוך 14 ימים מהיום שהותלה תוקף הצו או תוצאותיו
  • לאחר מכן ובהקדם האפשרי, בית המשפט יזמן את הצדדים (האדם עם החובות ומי שביקש את הביטול) לדיון בבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן לאדם עם החובות.
הערת עריכה
לקשר לערכים של הצו ושל תוצאות הצו. ומה הכוונה ב"הקדם האפשרי"
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:01, 28 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
האם הממונה הוא גם צד להליך כזה ובכלל לכל ההליכים או הבקשות או ההחלטות והאם נותן את תגובתו (כי הוא כן מקבל העתק מהבקשה)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:25, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
צריך לבדוק באילו מקרים בית המשפט יקבל החלטה בעיכוב/השהייה בנוכחות צד אחד? הכוונה היא שייתן החלטה על סמך הבקשה בלי תגובה ואז יהיה דיון בתוך 14 יום?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:05, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

ערעור

  • במקרה שבית המשפט דחה את הבקשה לביטול הצו, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הערת עריכה
לאיזה בית משפט ותוך כמה זמן ומה לצרף?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:17, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
האם יש אופציה לערעור (מצד החייב, מצד המבקש או מצד היועמ"ש)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:10, 20 ביוני 2019 (IDT)

חשוב לדעת

  • אם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב (לא הוגנת, לא ישרה ושעלולה לפגוע בזולת), בית המשפט רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לצד השני או לאוצר המדינה, או לשניהם.

חקיקה ונהלים