אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

הדין הישראלי חל על יחסי העבודה שבין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים המועסקים ביישובים ישראליים או באזורי תעשייה בתחום ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון (המובלעות הישראליות )
אם הצדדים הסכימו על החלת דין אחר או שמתוך חוזה העבודה עולה שמירב הזיקות מצביעות על החלת דין אחר, ייתכן שהדין הישראלי לא יחול על יחסי העבודה בין הצדדים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
בג"ץ 5666/03
תאריך:
10.10.2007


רקע עובדתי

  • המערערים (התובעים) הנם עובדים פלסטינים, תושבי יהודה ושומרון אשר הועסקו על ידי מעסיקים ישראלים ביישובים ישראליים או באזורי תעשייה בתחום ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון (המובלעות הישראליות) .
  • הפלסטינים הגישו תביעות לבתי הדין האזורים לעבודה כנגד מעסיקיהם הישראלים, ובמסגרת תביעות אלה התעוררה השאלה מהו הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים? האם הדין הישראלי או הדין הירדני החל על אזור יהודה ושומרון .
  • בתי הדין האזוריים קבעו כי הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים הוא הדין הישראלי, והמעסיקים הגישו ערעור על קביעה זו לבית הדין הארצי לעבודה.
  • בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורם של המעסיקים וקבע כי הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים הוא הדין הירדני.
  • על פסיקה זו של בית הדין הארצי לעבודה הגישו העובדים הפלסטינים עתירה לבית המשפט העליון .

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע שהדין הישראלי חל על יחסי העבודה שבין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים העובדים במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון.

  • ככל הדין שחל על יחסי העובדה בין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים העובדים במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון הנו הדין עליו הסכימו הצדדים בחוזה העבודה .
  • בהיעדר הסכמה של הצדדים לגבי הדין שחל על יחסי העבודה בניהם, יחול מבחן מירב הזיקות, הבוחן לאיזו מדינה יש את הקשר החזק ביותר לחוזה. במסגרת מבחן מירב הזיקות יש לבחון את מקום כריתת החוזה, מקום עריכת המו"מ קודם לכריתתו, מקום ביצוע החוזה, זהות הצדדים לו, שפת החוזה, מטבע התשלום על פי החוזה וכוונת הצדדים . מבחן מירב הזיקות מושפע גם מעקרון השוויון.
  • במקרה זה לא היתה הסכמה בין הצדדים לגבי הדין שיחול עליהם, ועל כן החיל בית המשפט את מבחן מירב הזיקות וקבעי שזיקתם של יחסי העבודה בין הצדדים לדין הישראלי חזקה יותר מזיקתם לדין הירדני, ועל כן יש להחיל על חוזי העבודה בין הצדדים את הדין הישראלי:
    • המועצה המקומית גבעת זאב, כמו גם הרשויות המקומיות שבהן פועלים יתר המעבידים (חברות ישראליות שמפעליהן ממוקמים באזור), הן מובלעות ישראליות ביהודה ושומרון.
    • המשא ומתן בין העובדים הפלסטינים למעסיקים הישראלים באשר לתנאי עבודתם, התקיים ב"מובלעות הישראליות האלה והחוזה בוצע שם.
    • על התושבים הישראלים המתגוררים באותם שטחים מוחלים חלקים נרחבים מן המשפט הישראלי, לצד חקיקה מיוחדת מטעם המפקד הצבאי החלה אף היא על התושבים הישראלים בלבד.
    • תשלום השכר לעובדים נעשה במטבע ישראלי, מסמכים שונים הנוגעים להעסקה, כגון מכתבי פיטורין, תלושי שכר וכרטיסי נוכחות – כתובים בעברית, ימי המנוחה והחג נקבעו כמקובל בישראל, ובאחד המקרים אף שילם העובד מס בישראל.
    • בהיעדר הסכמה ברורה של הצדדים, יש לשאוף לכך שברירת הדין תביא לכך שבתחום יחסי העבודה יוחל דין זהה ושווה על כל העובדים שאין ביניהם שונות רלוונטית בהיותם מבצעים עבודה שווה או שוות ערך. כך אין להפלות בין עובד ישראלי לעובד פלסטיני המבצע עבודה שווה או שוות ערך אצל אותו מעסיק ישראלי במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון. החלתן של שתי מערכות דינים שונות על עובדים העובדים בצוותא, עבור מעביד זהה, תוביל בהכרח לאפליה אסורה.
  • לאור כל האמור לעיל , קיבל בית המשפט העליון את העתירה של העובדים הפלסטינים וביטל את הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בקבעו כי בנסיבות המקרים הנדונים יש להחיל הדין הישראלי על יחסי העבודה שבין המעסיקים ישראלים לעובדים הפלסטינים העובדים במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון.

משמעות

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.