אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

מדריך זה נועד לנשים וגברים שעובדים במקביל כשכירים וכעצמאים.
למצב בו אדם הוא עצמאי ושכיר גם יחד עשויות להיות השלכות מול המעסיק, מס הכנסה, קרנות ההשתלמות, הפנסיה, ביטוח לאומי ועוד.


בעולם התעסוקה כיום, רבות ורבים משלבים בין מספר מקורות הכנסה שונים. עובדים שכירים מחזיקים במקביל למשרתם תיק במס הכנסה, ולוקחים עבודות כעצמאים או פרילנסרים, בין אם באותו משלח יד או בתחום אחר.

לעצמאים ושכירים יש חובות וזכויות שעשויות להצטלב ולהתקזז. הבנה של כל נקודות ההשקה האלו, הן בעלות פוטנציאל לייעול התהליכים ואף חסכון כספי מול גופים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי, קרנות הפנסיה ועוד.

המדריך יתאים לכם אם אתם:

  • שכירים ששוקלים להפוך לעצמאים במקביל (ראו גם פורטל עובדים עצמאים).
  • עצמאים ששוקלים להעביר חלק מהפעילות לעבודה כשכירים (ראו גם פורטל תעסוקה וזכויות עובדים).
  • אנשים שכבר משמשים כשכירים ועצמאים ורוצים להכיר את כל זכויתיהם.


פתיחת עסק במקביל לעבודה כשכיר

  • עובדים שכירים זכאים לפתוח עסק ולהפוך לעצמאים במקביל לעבודתם כשכירים.
  • בפתיחת עסק, יש להרשם במע"מ ולאחר מכך לפתוח תיק עוסק במס הכנסה ותיק בביטוח לאומי.
  • מי שצופים כי העסק לא יכניס יותר מ 100,491 ש"ח בשנה, זכאים להצהיר עליו כעל "עוסק פטור", שלא חייב בתשלום מע"מ (ולפיכך יכול לגבות עבור השירותים מחיר נמוך יותר). ההכנסה השנתית כשכירים, לא תיכלל בחישוב ההכנסות לצורך זה.
  • למידע נוסף ראו:

זכויות מול המעסיק

  • עובד עצמאי שעובד במקביל כשכיר, זכאי בעבודתו כשכיר לכל הזכויות המוענקות לעובדים מהמעסיק, כמו: חופשה שנתית, צבירת ימי מחלה וקבלת דמי מחלה, שכר מינימום, ביטוח פנסיוני, דמי הבראה, זכאות להיעדרות בשלום במהלך ימי אבל ועוד.
  • העובד זכאי לזכויות אלה בלי קשר לעיסוקיו הנוספים כעצמאי.
  • על העובד למלא אחר התחייבויותיו למעסיק כפי שהוסכמו בחוזה העבודה, מבלי שהעבודה כעצמאי תפריע.
שימו לב
עובד שכיר שנמצא בחופשת מחלה, לא רשאי לעבוד בימים אלו כעצמאי. שכן בהגשת תעודת המחלה הצהיר כי הוא לא כשיר לעבודה.

תשלומים לביטוח לאומי

  • כל עובד, בין אם הוא שכיר או עצמאי, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, המועברים אל המוסד לביטוח לאומי.
  • עובדים שהינם שכירים בלבד, משלמים תשלומים אלו דרך תלוש השכר, בעוד שעובדים שהינם עצמאים משלמים מקדמות מדי חודש. בסוף השנה, נערך חישוב סופי של כל הכנסות העצמאי ומחשבים את גובה דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות הסופי שהיה עליו לשלם, ואז מזכים או מחייבים אותו על היתרה. מי שהינו גם עצמאי וגם שכיר, ממשיך לשלם בשתי דרכים אלו ולא נדרש לערוך תיאום דמי ביטוח לאומי בין עבודתו כשכיר ועבודתו כעצמאי.
  • חישוב דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות שעליהם לשלם, יעשה על פי הכנסתם כשכירים:
    • אם ההכנסה כשכיר עולה על 44,020 ש"ח, נכון ל-2021, ההכנסה כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
    • אם ההכנסה כשכיר נמוכה 44,020 ש"ח, נכון ל-2021, ההכנסה כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון ההכנסה כשכיר.
שימו לב
גובה התשלום לביטוח לאומי וביטוח בריאות לעצמאי הוא גבוה יותר מהתשלום שמנוכה משכיר (שכן המעסיק משתתף בעלויות של דמי הביטוח).
הערת עריכה
לוודא שרנחנו מבינים את חישוב דמי ביטוח לאומ לעצמאים כיצד מחשבים הכנסה חודשית שלהם
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 08:56, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

תשלום מס הכנסה

  • מס הכנסה משולם על פי הכנסת העובד השנתית.
  • קיים הבדל בין האופן בו שכירים ועצמאים משלמים מס הכנסה:
    • עבור שכיר, המס מנוכה אוטומטית מתלוש המשכורת.
    • עצמאי משלם מקדמות למס הכנסה מדי חודש או חודשיים, ובסוף השנה מגיש דו"ח שנתי, בו מפורטות הכנסות העסק לצד הוצאות שעשויות להקטין את גובה המס (כגון נסיעות, חומרי ניקוי, ביגוד, ציוד משרדי וכיוצב'). בהתאם לדו"ח השנתי, העצמאי מזוכה בהחזר מס או שמשלם מס נוסף ואם הוא עוסק מורשה - יקבל החזרי מע"מ על ההוצאות.
  • כאשר אדם הוא שכיר וגם עצמאי גם יחד, המס ישולם כפי שפורט לעיל, כאשר:
    • בדו"ח השנתי, יש לרשום בהכנסות העסק את ההכנסות והזיכויים שניתנו כשכיר.
    • אין לדווח בהוצאות העסק בדו"ח השנתי על הוצאות שמעניק המעסיק.
דוגמה
עובדת שכירה בחברת הייטק, מספקת במקביל שרותי יעוץ עצמאיים. במסגרת עבודתה כשכירה, קנתה מחשב נייד לעבודה מהבית וקיבלה החזר מלא על הרכישה מהמעסיק שלה בחברה. העובדת יכולה להשתמש במחשב בעבודתה כעצמאית, אבל לא לנכות את הפחת על המחשב ואת המע"מ מהרכישה, בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
  • במסגרת הדו"ח השנתי יש לציין את הסכומים שהופרשו לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות, הן כשכיר והן כעצמאי, שעשויות להקטין את גובה המס שישולם. קראו בהמשך המדריך על סוגיות מיסוי שעולות בנוגע לקרנות השתלמות ופנסיה.
  • אדם שעובד כעצמאי וגם כשכיר במקום עבודה אחד - לא צריך לעשות תיאום מס הכנסה. עם זאת, אם יש לו יותר מעבודה אחת כשכיר - עליו לערוך תאום מס בין המקורות השונים.

קרן השתלמות

  • החוק מאפשר גם לשכירים וגם לעצמאים לחסוך כסף בקרן השתלמות וליהנות מהטבות מס בגין חסכון זה.
  • שכיר זכאי לקרן השתלמות, רק אם הגיע להסכמה על כך עם המעסיק (במסגר הסכם העבודה) או שנקבע כך במפורש בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל על העובד והמעסיק (כגון: עובדי שמירה, עובדי נקיון, עובדי בנין ושיפוצים ועוד).
    • במקרה כזה הן המעסיק והן העובד מפרישים סכומים אל הקרן מדי חודש.
    • הפרשות העובד מנוכות מתוך השכר החודשי שלו, והפרשות המעסיק מועברות אל הקרן בנוסף לשכר שהוא משלם לעובד.
  • עצמאי רשאי לפתוח בעצמו קרן השתלמות. במקרה כזה הוא היחיד שמפריש לה כספים.
  • קרנות ההשתלמות של אדם שהוא עצמאי ושכיר, הן נפרדות. אי אפשר לחסוך משתי ההכנסות בקרן אחת.
שימו לב
שכיר זכאי לבחור את קרן ההשתלמות שבה הוא מעוניין לחסוך. המעסיק לא רשאי לכפות עליו את הקרן, את מסלול החיסכון ואת סוכן הביטוח שלו


הטבות מס על ההפרשות לקרן השתלמות

  • שכירים ועצמאים, כל אחד בנפרד, זכאים להטבות מס על הפרשות לקרן השתלמות, על פי הכללים הבאים:
    • עבור שכיר - חל פטור ממס על הפרשות המעסיק, בתנאי שמתמלאים התנאים הבאים:
      1. הסכום המקסימלי שהפריש העובד אינו עולה 2.5% מהשכר ולא יותר מ-392.8 ש"ח לחודש, והסכום המקסימלי שהפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ולא יותר מ-1,178.4 ש"ח לחודש
      2. העובד לא ימשוך את כספי את הקרן לפני שעברו שש שנים לפחות, או שלש שנים אם היא נפדית למטרת לימודים או בהגעה לגיל פרישה
    • עבור עצמאי - הסכום המקסימלי שניתן להפקיד ולקבל עבורו הטבת מס הוא 4.5% מההכנסה החייבת (הכנסות פחות הוצאות מותרות בניכוי). הסכום המקסימלי שניתן להפקיד לקרן השתלמות בשנה וליהנות מההטבה המקסימלית הוא 11,925 ש"ח.
  • אדם שיש לו שתי קרנות השתלמות, אחת כשכיר ואת כעצמאי, זכאי לשתי ההטבות, כל אחת על פי התקרה שלו.

פטור ממס רווחי הון על קרנות השתלמות

  • שכירים ועצמאים עשויים להיות זכאים לפטור ממס על רווחי הקרן השתלמות.
  • כדי להנות מהפטור, על משיכת הכספים מהקרן להתבצע לפחות שש שנים אחרי פתיחת הקרן, או שלש שנים אם היא נפדית למטרת לימודים או בהגעה לגיל פרישה.
  • עבור שכיר, הפטור ניתן אם הסכום המקסימלי שהפריש העובד אינו עולה 2.5% מהשכר ולא יותר מ-392.8 ש"ח לחודש, והסכום המקסימלי שהפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ולא יותר מ-1,178.4 ש"ח לחודש בשנת 2021.
  • עבור עצמאי , הפטור ניתן אם הסכום שהופקד מדי שנה לא עלה על התקרה המקסימלית באותה שנה (18,480 ש"ח בשנת 2021).
  • סכומים שהופקדו מעבר לתקרות אלו, זו יחויבו במס רווחי הון בשיעור 25%.
  • כאשר העובד הוא שכיר בנוסף להיותו עצמאי, והוא מפקיד כספים לקרן השתלמות הן כשכיר והן כעצמאי, הוא זכאי לפטור ממס על רווחי הון בגין הסכומים שהופקדו באותה שנה עד התקרה - אך לא להטבה בסכום כפול.
שימו לב
במצב בו לאדם יש שתי קרנות השתלמות באותה חברה והוא מושך את כספיו משתיהן בו זמנית, כאשר רק עבור אחת צבר וותק של 6 שנים - ניתן להנות מהפטור ממס על שתיהן גם אם השנייה "צעירה" יותר

פנסיה

  • אדם שהוא עצמאי ושכיר גם יחד, יכול לבחור האם להפריש משתי ההכנסות לאותה קרן פנסיה, או לחילופין לפתוח שתי קרנות פנסיה נפרדות.
  • יש להפריש לפחות סכום מינימום מכל אחת מההכנסות, כאשר ההפרשות לא משפיעות זו על זו.

זיכוי או ניכוי מס בגין ההפרשות הפנסיוניות

  • שכיר שמפריש כספים לקרן פנסיה, מקבל זיכוי ממס הכנסה על ההפרשות שנוכו ממשכורתו.
  • עצמאי, לעומת זאת, יכול לבחור בין זיכוי מס או ניכוי מס על ההפרשות הפנסיוניות, או שילוב של שניהם.
  • עבור אדם שהוא שכיר ועצמאי גם יחד, החישוב ייעשה כך:
    • כשכיר, יקבל את הזיכוי בגין ההפרשות שנוכו ממשכורתו.
    • כעצמאי, יקבל את הזיכוי או הניכוי, גם כנגד הכנסתו כעצמאי וגם כנגד רכיבי שכר שלא בוטחו במסגרת המשכורת שלו כשכיר.
טיפ
מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועצ/ת מס כדי להבין כמה כסף כדאי להפריש לפנסיה, על מנת למקסם את הטבות המס

חופשת לידה ודמי לידה

  • אחרי לידה, עובדות זכאיות לחופשת לידה שבעבור חלק ממנה משולמים להן דמי לידה. ניתן לחלוק את חופשת הלידה עם בן או בת זוג.
  • תקופת תשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה שהעובדת (או בן/בת זוגה) שילמה דמי ביטוח לאומי ("תקופת האכשרה").
  • כאשר היולדת היא עצמאית ושכירה גם יחד, דמי הלידה יחושבו על-פי שתי ההכנסות שלה, בתנאי שצברה בנפרד תקופות אכשרה הן בעבודתה כשכירה והן בעבודתה כעצמאית.
דוגמה
  • עובדת עבדה כשכירה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצברה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החלה לעבוד כעצמאית 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובדת כשכירה בלבד - הכנסות העובדת כעצמאית לא ייחשבו, שכן לא שילמה דמי ביטוח כעצמאית למשך תקופת המינימום הנדרשת לזכאות.


דמי אבטלה

  • דמי אבטלה היא זכות שניתנת לעובדים שכירים שצברו את תקופת האכשרה. זכאות עשויה להתקיים במצב של פיטורים, חל"ת, או התפטרות, כאשר בהתפטרות קיימת תקופת המתנה של 90 יום.
  • אין זכאות לדמי אבטלה לעצמאים אלא במקרים חריגים ובמקצועות מסויימים.
  • אדם שעבד כשכיר ועצמאי במקביל ואז עבודתו כשכיר הסתיימה והוא כעת זכאי לדמי אבטלה, יקבל דמי אבטלה לפי משכורתו כשכיר.
  • במצב זה, ניתן להמשיך לעבוד כעצמאי אך ההכנסה תנוכה מדמי האבטלה שיקבל.
  • באופן דומה, אם אדם מקבל דמי אבטלה כעצמאי (למשל: מורה דרך) ועובד במקביל כשכיר - ההכנסה כשכיר תנוכה מדמי האבטלה.
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה
    • דמי אבטלה לעצמאים

תאונת עבודה

  • אדם שנפגע במהלך עבודתו, עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולקצבת נכות מעבודה, שניהם מחושבים על פי הכנסתו לפני הפגיעה.

* שרון צריך לשאול את חגית: אם הפגיעה קרתה כשכיר, האם ההכנסה המחושבת כוללת גם את הכנסתו כעצמאי? ולהפך? אין התייחסות לסוגיה זו


היעדרות מעבודה עקב מחלה

היעדרות מעבודה בשל אבל

היעדרות מעבודה בחגים

מענק עבודה

  • שרון אמר שיעבוד על זה אז אני רק מעתיקה את מה שכתוב לי בטבלה
  • בחישוב הזכאות לעובד עצמאי, האם מחלקים את הכנסתו השנתית במספר החודשים שבהם היתה לו הכנסה בפועל, או במספר החודשים שבהם העסק היה רשום, גם אם בחלקם לא היו לו הכנסות? למשל עצמאי שבספטמבר היתה לו הכנסה של 30,000 ש"ח, וזו היתה הכנסתו היחידה כל השנה (ונניח שאין לו הוצאות, כלומר זו גם ההכנסה החייבת במס) - האם הוא ייחשב כמי שהרוויח 2,500 ש"ח בחודש באותה שנה? (30,000 חלקי 12 חודשים) או שייחשב כמי שהיתה לו הכנסה רק בחודש אחד (ובמקרה הזה הוא לא יהיה זכאי עבור אותו חודש כי ההכנסה היתה גבוהה מהתקרה)?
  • תשובה מיגאל ימיני: גבי חודשי פעילות עסקית , אנו בודקים מתי נפתח התיק או מתי נסגר התיק. לדוגמא שצירפת- אם התיק נפתח בחודש ינואר של אותה שנה או במועד יותר מקודם בשנים קודמות, אזי, מחלקים את ההכנסה ב- 12 חודשי פעילות עסקית. אם התיק נפתח בחודש ספטמבר, אזי, מחלקים את ההכנסה ב- 4 חודשי פעילות עסקית.