אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל, שנעדר מעבודתו עקב פגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי על מנת לפצותו על אובדן ההכנסה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,114.38 ש"ח ליום, נכון ל-2020
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


אזהרה
ערך זה לא חל על פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות ועל פלסטינים המועסקים בישובים הישראלים ביהודה ושומרון, אלא אם מצוין במפורש אחרת.
הערת עריכה
אומנם שמתי הערת אזהרה שערך זה לא חל על פלסטינים העובדים במובלעות הישראליות ביהודהושומרון , אבל בחשוב לדעת, הזכרתי שגם הם זכאים לדמי פגיעה במקרה של תאונת עבודה. האם זה בסדר שהזכרתי את האוכלוסיה הזו, או שאולי הייתי צריכה יותר להרחיב עליה?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 18:00, 25 ביוני 2020 (IDT)
עובד פלסטיני המועסק בישראל כדין ונפגע תוך כדי ועקב העבודה כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה, ועל-פי אישור רפואי הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולטיפול רפואי הנובע מפגיעתו בחינם.

מי זכאי?

  • מי שעונה על כל התנאים הבאים:
    1. עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל אשר מעסיקו שילם עבורו, או היה צריך לשלם עבורו דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.
    2. עקב פגיעה בעבודה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת - בהתאם לאישור רפואי.
    3. הוא מחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
    4. הוא לא עבד בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.
הערת עריכה
כיצד עובדים פלסטיים מקבלים את תעודת אי הכושר לעבודה? למי הם צרכים לפנות בנושא?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 14:05, 21 באפריל 2019 (IDT)

שיעור דמי הפגיעה

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטח שנגרם לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.
דוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

משך התשלום של דמי הפגיעה לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך המעסיק ישלם את שכרו של העובד עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכיר שנעדר פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה, שעבורם המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה, נחשבים לימי מחלה והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי מחלה, ובתנאי שהעובד הציג בפני המעסיק תעודת מחלה ועומדים לרשותו ימי מחלה צבורים. ראו לעניין זה את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה תעא (נצ') 3003-09‏ מ-2011 (פסקה 18).
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בשל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שלאחר יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד. על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד אינו זכאי לשכר, ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי (אם במקום העבודה נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנהוג במקום עבודתו).
  • החל מה-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי לאחר יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.
  • היעדרות מעל 12 יום:
    • לשכיר שנעדר 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם לעובד רק עבור יום הפגיעה.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בשל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 14 ימים בלבד, החל מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק בגין היעדרותו ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח את דמי הפגיעה ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם כן הוא מעסיק של עובד במשק בית שנפגע בעבודה).
  • אם העובד מועסק אצל מספר מעסיקים, יגבה המוסד לביטוח לאומי את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעסיק לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעסיקיו.
  • ישנם מעסיקים, שעל פי הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי, רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים. במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובד את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים) ולתבוע חזרה את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעט סכום התביעה בגין שנים-עשר הימים הראשונים.

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו ישירות לחשבון הבנק של העובד, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
  • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

תהליך מימוש הזכות

טיפול ראשוני במיון בבית חולים בישראל

  • עובד פלסטיני אשר נפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו בישראל, זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני בחדר מיון בישראל. טיפול זה ניתן ללא תשלום בתנאי שמעסיקו של העובד מלא את טופס בל/250 בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה ולבקשה צורף צילום תעודת הזהות של העובד.
  • בהעדר טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק, על העובד או מי מטעמו לשלם לבית החולים עבור הטיפול הרפואי או לחתום על טופס התחייבות, בהתאם למדיניות בית החולים. באפשרות העובד למסור לבית החולים בדיעבד את טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק ולקבל מבית החולים החזר כספי בגין תשלום זה.
  • על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לגבות חזרה את הוצאות הטיפול מהמוסד לביטוח לאומי, אם יוכר כנפגע עבודה.
  • עובד אשר הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, יהיה זכאי להחזר מהמוסד לביטוח לאומי עבור הוצאות הטיפולים הרפואיים, כנגד קבלות. ההחזר הכספי מתבצע באמצעות שירותי בריאות כללית ועל העובד לשלוח את הקבלות לקופת חולים הכללית. הקבלות נבדקות והתשלום יתבצע על ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.

טיפולי המשך ואשפוז בבית החולים בישראל

  • טיפולי המשך עקב תאונת העבודה ניתנים בחינם רק לאחר שהעובד הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
  • עד שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, על העובד או מי מטעמו לשלם עבור הטיפול הרפואי בישראל או לחתום על טופס התחייבות לבית החולים, בהתאם למדיניות בית החולים. על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לגבות חזרה את הוצאות הטיפול מהמוסד לביטוח לאומי, אם יוכר כנפגע עבודה.
  • לאחר שהתביעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה מעבודה, זכאי העובד להחזר הוצאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור הטיפולים הרפואיים הנובעים מהפגיעה בעבודה וזאת כנגד קבלות. ההחזר הכספי מתבצע באמצעות שירותי בריאות כללית ועל העובד לשלוח את הקבלות לקופת חולים הכללית. הקבלות נבדקות והתשלום יתבצע על ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.

הגשת תביעה לדמי פגיעה

  • עובד פלסטיני שנפגע בתאונת עבודה בישראל זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום.
  • למידע על אופן הגשת התביעה ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה.

הגשת תביעה לקצבת נכות לנפגעי עבודה

תאונת עבודה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • לפי תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.
  • דוגמה
    • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
    • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
    • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
    • סה"כ הועסק העובד במשך שנתיים, שמתוכן 3 חודשים נעדר מהעבודה והיה זכאי לדמי פגיעה.
    • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
    • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

    חשוב לדעת

    • כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה שאירעה בדרכו של העובד לעבודה ובחזרה ממנה, ובלבד שהפגיעה אירעה בישראל.
    • עובדים פלסטינים המועסקים במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון מבוטחים גם הם בביטוח תאונת עבודה בביטוח הלאומי, ובמקרה של תאונת עבודה הם עשויים להיות זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. עובדים אלו שנפגעו בעבודה מופנים לבתי החולים ביהודה ושומרון ועליהם לשמור את הקבלות על ההוצאות הרפואיות הנובעות מהתאונה, על מנת שיוכלו לתבוע את ההוצאות הרפואיות חזרה, לאחר שיתבעו תשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל, ותביעתם תוכר כפגיעה מעבודה.
    • בזמן שהעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של עובד
    • פיטורים במהלך התקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה:
      • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
      • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, וטרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
      • ראו פסק דין בנושא זה.

    פסקי דין


    לא נמצאו מוקדים להצגה
    המפה נטענת...

    ארגוני סיוע

    העסקת עובדים פלסטיניםהעסקת עובדים פלסטינים

    גורמי ממשל

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופירסומים