אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

עובד פלסטיני שנפגע במהלך עבודתו ואינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי על מנת לפצותו על אובדן הכנסה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,111 ש"ח ליום, נכון ל-2019
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


עובד פלסטיני שנפגע מתאונת עבודה, מחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה, ועל-פי אישור רפואי הוא אינו מסוגל לעבוד (בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת), עשוי להיות זכאי לתשלום דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולטיפול רפואי חינם.

הערת עריכה
היכן זכאי עובד פלסטיני לקבל טיפול רפואי עקב פגיעה בעבודה, והאם עליו לשלם עבור הטיפול הרפואי ורק בדיעבד אם תביעתו תוכר, יקבל החזר?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 14:13, 21 באפריל 2019 (IDT)

מי זכאי?

  • מי שעונה על כל התנאים הבאים:
    1. עובד פלסטיני המועסק כדין בישראל ( וכן עובד פלסטיני המועסק במובלעות הישראליות ביהודה ושומרון) אשר מעסיקו שילם עבורו, או היה צריך לשלם עבורו דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.
    2. עקב פגיעה בעבודה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת - בהתאם לאישור רפואי.
    3. הוא מחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
    4. הוא לא עבד בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.
הערת עריכה
כיצד עובדים פלסטיים מקבלים את תעודת אי הכושר לעבודה? למי הם צרכים לפנות בנושא?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 14:05, 21 באפריל 2019 (IDT)

מי אינו זכאי?

  • מי שעבד בתקופה שנקבע לו אי-כושר לעבוד (בהתאם לתעודה על אי כושר עבודה).
  • עובד פלסטיני השוהה בישראל באופן בלתי חוקי.

דמי פגיעה

משך התשלום לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה- עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך המעסיק ישלם את שכרו של העובד עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום - לשכיר שנעדר פחות מ- 12 יום ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה. עבור יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה העובד אינו זכאי לתשלום (לא מהמוסד לביטוח לאומי ולא מהמעסיק), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד או בהתאם לנוהג במקום העבודה.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע ב- 1 ביולי בתאונת עבודה ונעדר בשל הפגיעה עד ל- 9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה.)
  • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 6 ימים בלבד, החל מהיום השלישי לאחר יום התאונה - (4 ביולי ) ועד ליום ה- 9 ביולי.
  • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק עבור היעדרותו ביום הפגיעה
  • עבור יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה, לא זכאי העובד לתשלום, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם עבודה החל על הצדדים או בהתאם לנוהג במקום העבודה
  • היעדרות מעל 12 יום - לשכיר שנעדר 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם לעובד רק עבור יום הפגיעה.
  • דוגמה
    • עובד שכיר נפגע ב- 1 ביולי בתאונת עבודה ונעדר בשל הפגיעה עד ל- 15 ביולי (סה"כ 16 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה.)
    • העובד יהיה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה עבור 15 ימים בלבד, החל מהיום שלמחרת יום התאונה - (2 ביולי ) ועד ליום ה- 15 ביולי.
    • בנוסף יהיה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק בגין היעדרותו ביום הפגיעה.

    שיעור דמי הפגיעה

    דמי פגיעה מופחתים

    • מבוטח שנגרם לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים.
    • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.
    דוגמה
    עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
    • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
    • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

    אופן התשלום

    • דמי פגיעה ישולמו ישירות לחשבון הבנק של העובד, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
    • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
    • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
    • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

    תהליך מימוש הזכות

    טיפול ראשוני במיון בבית חולים בישראל

    • עובד פלסטיני, שאינו מתגורר בישראל, אשר נפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו בישראל, זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני בחדר מיון בישראל. טיפול יהיה ללא תשלום בתנאי שמעסיקו של העובד מלא את טופס בל/250 בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה ולבקשה צורף צילום תעודת זהות של העובד.
    • בהעדר טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק, על העובד או מי מטעמו לשלם לבית החולים עבור הטיפול הרפואי או לחתום על טופס התחייבות, בהתאם למדיניות בית החולים. באפשרות העובד למסור לבית החולים בדיעבד את טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק ולקבל מבית החולים החזר כספי בגין תשלום זה.
    • על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לגבות חזרה את הוצאות הטיפול מהמוסד לביטוח לאומי, אם יוכר כנפגע עבודה.
    • עובד אשר הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, יהיה זכאי להחזר מהמוסד לביטוח לאומי עבור הוצאות הטיפולים הרפואיים, כנגד קבלות. ההחזר הכספי מתבצע באמצעות שירותי בריאות כללית ועל העובד לשלוח את הקבלות לקופת חולים הכללית. הקבלות נבדקות והתשלום יתבצע על ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.

    טיפולי המשך ואשפוז בבית החולים בישראל

    • טיפולי המשך עקב תאונת העבודה ניתנים בחינם רק לאחר שהעובד הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
    • עד שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, על העובד או מי מטעמו לשלם עבור הטיפול הרפואי בישראל או לחתום על טופס התחייבות לבית החולים, בהתאם למדיניות בית החולים. על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לגבות חזרה את הוצאות הטיפול מהמוסד לביטוח לאומי,אם יוכר כנפגע עבודה.
    • לאחר שהתביעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה מעבודה, זכאי העובד להחזר הוצאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור הטיפולים הרפואיים הנובעים מהפגיעה בעבודה וזאת כנגד קבלות. ההחזר הכספי מתבצע באמצעות שירותי בריאות כללית ועל העובד לשלוח את הקבלות לקופת חולים הכללית. הקבלות נבדקות והתשלום יתבצע על ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.

    הגשת תביעה לדמי פגיעה

    • עובד פלסטיני שנפגע בתאונת עבודה בישראל זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום.
    • למידע על אופן הגשת התביעה ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה

    הגשת תביעה לקצבת נכות לנפגעי עבודה

    תאונת עבודה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

    • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
    • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
    דוגמה
    • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
    • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
    • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
    • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
    דוגמה
    • עובד עבד במשך 2 שנים אצל אותו מעסיק.
    • כ-3 חודשים לפני סוף השנה השנייה נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
    • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • עם חזרתו, פוטר מהעבודה.
    • סה"כ הועסק העובד במשך שנתיים, שמתוכן 3 חודשים נעדר מהעבודה והיה זכאי לדמי פגיעה.
    • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
    • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

    חשוב לדעת

    • כתאונת עבודה תיחשב גם תאונה שאירעה בדרכו של העובד לעבודה ובחזרה ממנה, ובלבד שהפגיעה אירעה בישראל.
    • תאונת עבודה אינה נחשבת מחלה והעובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תאונת העבודה אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולגמלת נכות, אם נותרה לו נכות לאחר 91 יום.
    • בזמן שהעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של עובד, גם לא את הסכום בגין תקופת הזכאות ב- 12 ימי הפגיעה הראשונים שאותם משלם המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
    • פיטורים במהלך התקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה:
      • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
      • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, וטרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
      • ראו פסק דין בנושא זה.
    • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות, עשויים במצבים מסוימים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה. לשם כך עליהם להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.

    פסקי דין


    ארגוני סיוע

    הערת עריכה
    ארגוני סיוע מתחום של תאונת עבודה ונפגעי עבודה, או מתחום של עובדים זרים?
    הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 16:05, 21 באפריל 2019 (IDT)

    גורמי ממשל

    חקיקה ונהלים


    הרחבות ופירסומים