במקרים שנתגלתה טעות בצוואה, יש לנסות ולמלא אחר רצון המצווה
למידע נוסף ראו סעיפים 32-30 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965

מטרת המחוקק היא לנסות ולמלא אחר רצון המצווה, גם אם נתגלתה בצוואה טעות.

  • "טעות של המצווה" יכולה להתבטא בראיה מוטעית של עובדה כלשהי כפי שהיא במציאות, או שגיאה בכתיבה. אין הכוונה לטעות במצב הדברים המשפטי.

טעות של המצווה בנוגע לעובדה

  • זוהי טעות שנגרמה כתוצאה ממחשבה כלשהי של המצווה שלא התאימה למציאות.
  • במקרה שבו הוראת צוואה כלשהי נעשתה מחמת טעות כזו, החוק קובע כי:
    • אם ניתן לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט את דברי הצוואה לפי קביעה זו.
    • אם לא ניתן לקבוע בבירור מה היה מורה - הוראת הצוואה בטלה.
  • אם עברה שנה מהיום שנודע למצווה על הטעות, והוא בחר שלא לשנות את צוואתו, הטעות לא תגרום לביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

טעות סופר של המצווה

  • כאן מדובר בטעות שמקורה בחוסר תשומת לב, או שגיאת כתיב, כגון טעות בתיאור של אדם, נכס, תאריך, מספר, חשבון וכדומה.
  • במקרה שבית המשפט יכול לקבוע בבירור מהי כוונתו האמיתית של המצווה, בית המשפט יתקן את הטעות.
  • בפס"ד רוט נ' רוט נקבע כי ניתן באותו אופן לתקן גם טעות בתחביר או בפיסוק.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

  • ירושה באתר הרשם לענייני ירושה.

תודות