בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (החלפת ככל ש -> אם) |
מ (מחיקת שורות רווח מיותרות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
| חשוב = ניתן לבצע את שאיבת הביצית והפרייתה בישראל, ואת השתלת הביצית בגופה של בת הזוג ניתן לבצע מחוץ לישראל | | חשוב = ניתן לבצע את שאיבת הביצית והפרייתה בישראל, ואת השתלת הביצית בגופה של בת הזוג ניתן לבצע מחוץ לישראל | ||
}} | }} | ||
| − | }} | + | }}{{עצם העניין/סיום}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {{עצם העניין/סיום}} | ||
{{פסק דין/תיבת מידע | {{פסק דין/תיבת מידע | ||
|שם= | |שם= | ||
| שורה 27: | שורה 19: | ||
==העובדות== | ==העובדות== | ||
| − | * העותרות, בנות זוג לסביות הגישו עתירה לבית המשפט העליון, שבמסגרתה ביקשו כי יתאפשר להם להביא לעולם ילד בדרך הבאה: ביצית תילקח מגופה של בת הזוג האחת, ליאת, הביצית תופרה, ולאחר הפרייתה היא תושתלנה ברחמה של בת הזוג | + | * העותרות, בנות זוג לסביות הגישו עתירה לבית המשפט העליון, שבמסגרתה ביקשו כי יתאפשר להם להביא לעולם ילד בדרך הבאה: ביצית תילקח מגופה של בת הזוג האחת, ליאת, הביצית תופרה, ולאחר הפרייתה היא תושתלנה ברחמה של בת הזוג השנייה, דנה. |
* הרקע לעתירה היה רצונן של בנות הזוג ללדת ילד מהביצית של ליאת. ליאת עברה טיפולים שונים במטרה להיכנס להיריון מביצית שלה, אך כל הטיפולים כשלו. לליאת היה חשוב ביותר להביא לעולם ילד מביצית שלה, וכמוצא אחרון החליטו בנות הזוג לנסות ולהביא צאצא לעולם כך שביצית שתישאב מגופה של ליאת תופרה ותושתל ברחמה של דנה, ודנה היא זו שתישא את ההיריון ותלד. | * הרקע לעתירה היה רצונן של בנות הזוג ללדת ילד מהביצית של ליאת. ליאת עברה טיפולים שונים במטרה להיכנס להיריון מביצית שלה, אך כל הטיפולים כשלו. לליאת היה חשוב ביותר להביא לעולם ילד מביצית שלה, וכמוצא אחרון החליטו בנות הזוג לנסות ולהביא צאצא לעולם כך שביצית שתישאב מגופה של ליאת תופרה ותושתל ברחמה של דנה, ודנה היא זו שתישא את ההיריון ותלד. | ||
* העותרות טענו כי יש לאפשר להן פרוצדורה זו מכוח [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] או מכוח [[חוק תרומת ביציות]]. | * העותרות טענו כי יש לאפשר להן פרוצדורה זו מכוח [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] או מכוח [[חוק תרומת ביציות]]. | ||
| שורה 37: | שורה 29: | ||
* דעת הרוב קבעה כי לא ניתן לבצע את כל התהליך בארץ, ואיפשרה לבנות הזוג לאמץ את הפתרון החלקי המתיר להן לפעול על פי הנוהל ועל פי החלטתה של ועדת החריגים (כלומר ביצוע החלק הראשון של התהליך בארץ, ואת ההשתלה עצמה לבצע מחוץ לישראל). | * דעת הרוב קבעה כי לא ניתן לבצע את כל התהליך בארץ, ואיפשרה לבנות הזוג לאמץ את הפתרון החלקי המתיר להן לפעול על פי הנוהל ועל פי החלטתה של ועדת החריגים (כלומר ביצוע החלק הראשון של התהליך בארץ, ואת ההשתלה עצמה לבצע מחוץ לישראל). | ||
* בית המשפט קבע כי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]], המסדיר הליכי [[פונדקאות]], לא חל על העותרות ואינו ההליך המתאים עבורן, משני טעמים עיקריים: | * בית המשפט קבע כי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]], המסדיר הליכי [[פונדקאות]], לא חל על העותרות ואינו ההליך המתאים עבורן, משני טעמים עיקריים: | ||
| − | ** הגדרת "הורים מיועדים" בחוק - ראשית, החוק מגדיר "הורים מיועדים" כ"איש ואישה", ועל כן אינו חל על העותרות, שהן שתי נשים. עם זאת, בית המשפט אומר כי נוכח השינויים החקיקתיים שעיקרם [http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/886/886.pdf הצעה לתיקון חוק הסכמים לנשיאת עוברים], באופן שירחיב את הגדרת ההורים המיועדים ויסדיר הליכי פונדקאות מחוץ לישראל, הוא מוצא לנכון שלא להתערב בשלב זה בנוסח החוק ובמשמעויותיו לעניין שוויון זכויות, וזאת כדי לתת למחוקק למצות את הליכי החקיקה. | + | ** הגדרת "הורים מיועדים" בחוק - ראשית, החוק מגדיר "הורים מיועדים" כ"איש ואישה", ועל כן אינו חל על העותרות, שהן שתי נשים. עם זאת, בית המשפט אומר כי נוכח השינויים החקיקתיים שעיקרם [http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/886/886.pdf הצעה לתיקון חוק הסכמים לנשיאת עוברים], באופן שירחיב את הגדרת ההורים המיועדים ויסדיר הליכי פונדקאות מחוץ לישראל, הוא מוצא לנכון שלא להתערב בשלב זה בנוסח החוק ובמשמעויותיו לעניין שוויון זכויות, וזאת כדי לתת למחוקק למצות את הליכי החקיקה. {{שימו לב | מאז מתן פסק הדין תוקן החוק וכעת הוא אינו מגדיר הורים כ"איש ואישה"}} |
** שנית, קיימת מחלוקת האם מדובר בכלל בפונדקאות בהתאם לחוק הישראלי, מהסיבות הבאות: | ** שנית, קיימת מחלוקת האם מדובר בכלל בפונדקאות בהתאם לחוק הישראלי, מהסיבות הבאות: | ||
**# קיום קשר מתמשך - הפונדקאות המוכרת בישראל הינה כזאת בה מתנתק כל קשר בין הפונדקאית לבין התינוק לאחר לידתו, ואילו כאן מבוקש כי הקשר יימשך, ואף כי דנה תשמש כאם משותפת לילד. פונדקאות במתכונת זאת אינה מוכרת ואינה מוסדרת בחקיקה הישראלית. | **# קיום קשר מתמשך - הפונדקאות המוכרת בישראל הינה כזאת בה מתנתק כל קשר בין הפונדקאית לבין התינוק לאחר לידתו, ואילו כאן מבוקש כי הקשר יימשך, ואף כי דנה תשמש כאם משותפת לילד. פונדקאות במתכונת זאת אינה מוכרת ואינה מוסדרת בחקיקה הישראלית. | ||
**# פונדקאות אלטרואיסטית - אם מדובר בפונדקאות, הרי שהעותרות מבקשות פונדקאות שאינה מסחרית (פונדקאות אלטרואיסטית), ואילו החוק בישראל מכיר ומסדיר כיום רק פונדקאות מסחרית. כך שלמעשה אין כל הסדרה בחוק להליך שמבקשות העותרות. | **# פונדקאות אלטרואיסטית - אם מדובר בפונדקאות, הרי שהעותרות מבקשות פונדקאות שאינה מסחרית (פונדקאות אלטרואיסטית), ואילו החוק בישראל מכיר ומסדיר כיום רק פונדקאות מסחרית. כך שלמעשה אין כל הסדרה בחוק להליך שמבקשות העותרות. | ||
* בנוסף, בית המשפט קבע כי גם [[חוק תרומת ביציות]] אינו חל על העותרות, מהסיבות הבאות: | * בנוסף, בית המשפט קבע כי גם [[חוק תרומת ביציות]] אינו חל על העותרות, מהסיבות הבאות: | ||
| − | ** הדרישה לבעיה רפואית במקבלת התרומה - החוק מסדיר תרומת ביצית עבור מי שסובלת מבעיה רפואית ועל כן לא יכולה להיכנס | + | ** הדרישה לבעיה רפואית במקבלת התרומה - החוק מסדיר תרומת ביצית עבור מי שסובלת מבעיה רפואית ועל כן לא יכולה להיכנס להיריון מהביצית שלה. אצל העותרות מתקיים מקרה "הפוך": ליאת, שמבקשת לתרום את הביצית, היא זו שסובלת מבעיה רפואית, ודנה, אשר מבוקש כי בגופה תושתל הביצית, אינה סובלת מכל בעיה להיכנס להיריון מביצית שלה עצמה, ככל הידוע. לכן העותרות אינן עומדות בדרישת החוק לביצוע תרומת ביצית. |
** שאלת המשך הקשר - בדומה לסוגיית ה[[פונדקאות]], גם במקרה של תרומת ביצית אמור להתנתק הקשר שבין התורמת לבין התינוק שייוולד מהביצית. בית המשפט טוען כי העתירה מנסה למעשה לעקוף את [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] באמצעות תרומת ביצית, דבר שאינו מתאפשר על פי לשון החוק. | ** שאלת המשך הקשר - בדומה לסוגיית ה[[פונדקאות]], גם במקרה של תרומת ביצית אמור להתנתק הקשר שבין התורמת לבין התינוק שייוולד מהביצית. בית המשפט טוען כי העתירה מנסה למעשה לעקוף את [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] באמצעות תרומת ביצית, דבר שאינו מתאפשר על פי לשון החוק. | ||
== משמעות == | == משמעות == | ||
| − | * לא ניתן להשתיל בישראל ביצית בגופה של בת הזוג של התורמת, אם לבת הזוג אין כל בעיה רפואית שמונעת ממנה מלהיכנס | + | * לא ניתן להשתיל בישראל ביצית בגופה של בת הזוג של התורמת, אם לבת הזוג אין כל בעיה רפואית שמונעת ממנה מלהיכנס להיריון מביצית שלה עצמה. |
* ניתן לשאוב את הביצית ולהפרות אותה בישראל, אולם את ההשתלה בגופה של בת הזוג הנתרמת ניתן לבצע מחוץ לישראל. | * ניתן לשאוב את הביצית ולהפרות אותה בישראל, אולם את ההשתלה בגופה של בת הזוג הנתרמת ניתן לבצע מחוץ לישראל. | ||
| + | {{שימו לב | תיקון החוק שאירע לאחר מתן פסק הדין אינו משנה את משמעותו שכן היו לו נימוקים נוספים שלא שונו}} | ||
| − | == חקיקה ונהלים == | + | <noinclude>{{ראו גם |
| + | | [[להט"ב]] | ||
| + | |[[פונדקאות]] | ||
| + | | [[טיפולי פוריות]] | ||
| + | | [[היריון ולידה]] | ||
| + | | [[קבלת תרומת ביצית]] | ||
| + | }}</noinclude> | ||
| + | == מקורות משפטיים ורשמיים == | ||
| + | === חקיקה ונהלים === | ||
* [[חוק תרומת ביציות]] | * [[חוק תרומת ביציות]] | ||
* [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] | * [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]] | ||
* [https://www.health.gov.il/hozer/MTR41302613.pdf נוהל הוצאת זרע, ביציות או ביציות מופרות מחוץ לישראל] | * [https://www.health.gov.il/hozer/MTR41302613.pdf נוהל הוצאת זרע, ביציות או ביציות מופרות מחוץ לישראל] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == תודות == | + | === תודות === |
*נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו". | *נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו". | ||
| שורה 70: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:סל הבריאות]] | [[קטגוריה:סל הבריאות]] | ||
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]] | [[קטגוריה:בריאות ומחלות]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:היריון ולידה]] |
| − | [[קטגוריה:פוריות]] | + | [[קטגוריה:טיפולי פוריות]] |
[[קטגוריה:סל הבריאות]] | [[קטגוריה:סל הבריאות]] | ||
[[קטגוריה:בתי חולים]] | [[קטגוריה:בתי חולים]] | ||
[[קטגוריה:הורים]] | [[קטגוריה:הורים]] | ||
| + | [[ar:لا يمكن زراعة بويضة مخصبة في رحم زوجة المتبرعة في اسرائيل]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:56, 30 בנובמבר 2023
לא ניתן להשתיל ביצית מופרית בגופה של בת הזוג של תורמת הביצית
ניתן לבצע את שאיבת הביצית והפרייתה בישראל, ואת השתלת הביצית בגופה של בת הזוג ניתן לבצע מחוץ לישראל
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית המשפט העליון (בג"ץ) |
|---|---|
| שם התיק: | בג"ץ 5771/12 |
| תאריך: | 01.09.2013 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
העובדות
- העותרות, בנות זוג לסביות הגישו עתירה לבית המשפט העליון, שבמסגרתה ביקשו כי יתאפשר להם להביא לעולם ילד בדרך הבאה: ביצית תילקח מגופה של בת הזוג האחת, ליאת, הביצית תופרה, ולאחר הפרייתה היא תושתלנה ברחמה של בת הזוג השנייה, דנה.
- הרקע לעתירה היה רצונן של בנות הזוג ללדת ילד מהביצית של ליאת. ליאת עברה טיפולים שונים במטרה להיכנס להיריון מביצית שלה, אך כל הטיפולים כשלו. לליאת היה חשוב ביותר להביא לעולם ילד מביצית שלה, וכמוצא אחרון החליטו בנות הזוג לנסות ולהביא צאצא לעולם כך שביצית שתישאב מגופה של ליאת תופרה ותושתל ברחמה של דנה, ודנה היא זו שתישא את ההיריון ותלד.
- העותרות טענו כי יש לאפשר להן פרוצדורה זו מכוח חוק הסכמים לנשיאת עוברים או מכוח חוק תרומת ביציות.
- במסגרת נסיונות להביא לפתרון מוסכם בין הצדדים נמסרה הודעה, לפיה משרד הבריאות פרסם נוהל "הוצאת זרע, ביציות או ביציות מופרות מחוץ לישראל". בהמשך לנוהל נתקבלה אף החלטה של ועדת חריגים, הפועלת לפי חוק תרומת ביציות. הוועדה אישרה הוצאת ביציות מחוץ לישראל (וזאת בהתאם לסמכותה לאשר זאת לפי סעיף 22(ד) לחוק) לשם השתלתן בחו"ל בנסיבות מסוימות. המשמעות של הנוהל ושל החלטת הוועדה היא שמותר לבצע פרוצדורה של הוצאת ביציות של בת הזוג הראשונה בישראל, להפרות אותן בישראל, ולאחר מכן השתלת הביציות המופרות בגופה של בת הזוג הנתרמת תבוצע מחוץ לישראל.
- למרות הפתרון החלקי הנ"ל התעקשו בנות הזוג כי בית המשפט יורה לבצע את כל התהליך בישראל.
החלטת בית המשפט
- בית המשפט דחה את העתירה ברוב של 4 שופטים נגד 3.
- דעת הרוב קבעה כי לא ניתן לבצע את כל התהליך בארץ, ואיפשרה לבנות הזוג לאמץ את הפתרון החלקי המתיר להן לפעול על פי הנוהל ועל פי החלטתה של ועדת החריגים (כלומר ביצוע החלק הראשון של התהליך בארץ, ואת ההשתלה עצמה לבצע מחוץ לישראל).
- בית המשפט קבע כי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, המסדיר הליכי פונדקאות, לא חל על העותרות ואינו ההליך המתאים עבורן, משני טעמים עיקריים:
- הגדרת "הורים מיועדים" בחוק - ראשית, החוק מגדיר "הורים מיועדים" כ"איש ואישה", ועל כן אינו חל על העותרות, שהן שתי נשים. עם זאת, בית המשפט אומר כי נוכח השינויים החקיקתיים שעיקרם הצעה לתיקון חוק הסכמים לנשיאת עוברים, באופן שירחיב את הגדרת ההורים המיועדים ויסדיר הליכי פונדקאות מחוץ לישראל, הוא מוצא לנכון שלא להתערב בשלב זה בנוסח החוק ובמשמעויותיו לעניין שוויון זכויות, וזאת כדי לתת למחוקק למצות את הליכי החקיקה.
- שנית, קיימת מחלוקת האם מדובר בכלל בפונדקאות בהתאם לחוק הישראלי, מהסיבות הבאות:
- קיום קשר מתמשך - הפונדקאות המוכרת בישראל הינה כזאת בה מתנתק כל קשר בין הפונדקאית לבין התינוק לאחר לידתו, ואילו כאן מבוקש כי הקשר יימשך, ואף כי דנה תשמש כאם משותפת לילד. פונדקאות במתכונת זאת אינה מוכרת ואינה מוסדרת בחקיקה הישראלית.
- פונדקאות אלטרואיסטית - אם מדובר בפונדקאות, הרי שהעותרות מבקשות פונדקאות שאינה מסחרית (פונדקאות אלטרואיסטית), ואילו החוק בישראל מכיר ומסדיר כיום רק פונדקאות מסחרית. כך שלמעשה אין כל הסדרה בחוק להליך שמבקשות העותרות.
- בנוסף, בית המשפט קבע כי גם חוק תרומת ביציות אינו חל על העותרות, מהסיבות הבאות:
- הדרישה לבעיה רפואית במקבלת התרומה - החוק מסדיר תרומת ביצית עבור מי שסובלת מבעיה רפואית ועל כן לא יכולה להיכנס להיריון מהביצית שלה. אצל העותרות מתקיים מקרה "הפוך": ליאת, שמבקשת לתרום את הביצית, היא זו שסובלת מבעיה רפואית, ודנה, אשר מבוקש כי בגופה תושתל הביצית, אינה סובלת מכל בעיה להיכנס להיריון מביצית שלה עצמה, ככל הידוע. לכן העותרות אינן עומדות בדרישת החוק לביצוע תרומת ביצית.
- שאלת המשך הקשר - בדומה לסוגיית הפונדקאות, גם במקרה של תרומת ביצית אמור להתנתק הקשר שבין התורמת לבין התינוק שייוולד מהביצית. בית המשפט טוען כי העתירה מנסה למעשה לעקוף את חוק הסכמים לנשיאת עוברים באמצעות תרומת ביצית, דבר שאינו מתאפשר על פי לשון החוק.
משמעות
- לא ניתן להשתיל בישראל ביצית בגופה של בת הזוג של התורמת, אם לבת הזוג אין כל בעיה רפואית שמונעת ממנה מלהיכנס להיריון מביצית שלה עצמה.
- ניתן לשאוב את הביצית ולהפרות אותה בישראל, אולם את ההשתלה בגופה של בת הזוג הנתרמת ניתן לבצע מחוץ לישראל.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".