הקדמה:

מדריך זה מרכז מידע למי שעובדים במקביל כשכירים וכעצמאים
למצב בו אדם הוא עצמאי ושכיר גם יחד עשויות להיות השלכות על זכויותיו מול המעסיק, מול מס הכנסה וביטוח לאומי, מול קרן הפנסיה, מול קרן ההשתלמות ועוד
בחלק מהמקרים עובד זכאי ליהנות מהטבות הניתנות לו הן כשכיר והן כעצמאי ובחלק מהמקרים הטבה הניתנת לו מתוקף היותו שכיר עשויה להשפיע על הזכאות להטבה כעצמאי ולהפך


בעולם התעסוקה כיום, רבות ורבים משלבים בין מספר מקורות הכנסה שונים. עובדים שכירים מחזיקים במקביל למשרתם תיק במס הכנסה, ולוקחים עבודות כעצמאים או פרילנסרים, בין אם באותו משלח יד או בתחום אחר.

לעצמאים ושכירים יש חובות וזכויות שעשויות להצטלב ולהתקזז. הבנה של כל נקודות ההשקה האלו, הן בעלות פוטנציאל לייעול התהליכים ואף חסכון כספי מול גופים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי, קרנות הפנסיה ועוד.

המדריך יתאים לכם אם אתם:

  • שכירים ששוקלים להפוך לעצמאים במקביל.
  • עצמאים ששוקלים להתחיל לעבוד כשכירים במקום עבודה בנוסף לעבודתם כעצמאים.
  • אנשים שכבר משמשים כשכירים ועצמאים ורוצים להכיר את כל זכויותיהם.
שימו לב
המדריך מתמקד אך ורק בזכויות הייחודיות למצב שאדם הוא שכיר ועצמאי במקביל

פתיחת עסק במקביל לעבודה כשכיר

  • עובדים שכירים רשאים לפתוח עסק ולהפוך לעצמאים במקביל לעבודתם כשכירים.
  • בפתיחת עסק, יש להרשם במע"מ ולאחר מכך לפתוח תיק עוסק במס הכנסה ותיק בביטוח לאומי.
  • מי שצופים כי העסק לא יכניס יותר מ 99893 ש"ח בשנה, זכאים להצהיר עליו כעל "עוסק פטור", שלא חייב בתשלום מע"מ (ולפיכך יכול לגבות עבור השירותים מחיר נמוך יותר). ההכנסה השנתית כשכירים, לא תיכלל בחישוב ההכנסות לצורך זה.
  • למידע נוסף ראו:

שכר ותנאים סוציאליים

  • עובדים, בין אם הם עצמאים או שכירים, זכאים לקבל שכר על עבודתם. עובדים שכירים זכאים לקבל לפחות שכר מינימום, והן תשלום עבור שעות נוספות. זאת בניגוד לעצמאים שניתן לשלם להם על פי כל תעריף שעליו הוסכם.
  • עובדים שכירים זכאים להחזר הוצאות נסיעה מהמעסיק עבור נסיעות מהבית לעבודה, בעוד שעובדים עצמאים לא זכאים להחזר מסוג זה. עם זאת, לעצמאים הוצאות נסיעה למקום העבודה או לצורך העבודה עשויות להיחשב כ"הוצאה מוכרת" שמזכה בהטבת מס.
  • בנוסף לשכר, עובדים שכירים זכאים גם לתנאים סוציאליים, ביניהם חופשה שנתית ודמי הבראה. עובדים עצמאים לא זכאים לזכויות אלו. מי שהינו גם שכיר וגם עצמאי, זכאי לזכויות אלו אך ורק במסגרת עבודתו כשכיר.
  • קיימת חובה לערוך ביטוח פנסיוני לעובדים. במקרה של עובדים שכירים, החובה מוטלת על המעסיק בהתאם לסוג הביטוח הפנסיוני שהשכיר בוחר. במקרה של עצמאי, החובה מוטלת עליו בלבד והפרתה עלולה לגרור קנס. כאשר העובד הוא שכיר ועצמאי גם יחד, הוא יכול לבחור אם להפריש משתי ההכנסות לאותו גוף פנסיוני או לשני גופים שונים. עוד על ביטוח פנסיוני, ראו בהמשך המדריך.
  • עובדים שכירים עשויים להיות זכאים לתשלום עבור ימי היעדרות בחגים וכן עבור ימי היעדרות בגין אבל, מחלה, או מחלת בן משפחה; בעוד שעובדים עצמאים לא מקבלים תשלום משום גוף עבור היעדרויות מסוג זה.
שימו לב
עובד שכיר שנמצא בחופשת מחלה, לא רשאי לעבוד בימים אלו כעצמאי. שכן בהגשת תעודת המחלה הצהיר כי הוא לא כשיר לעבודה.

תשלומים לביטוח לאומי

  • כל עובד, בין אם הוא שכיר או עצמאי, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, המועברים אל המוסד לביטוח לאומי.
  • עובדים שכירים משלמים תשלומים אלו דרך תלוש השכר, בעוד שעובדים עצמאים משלמים מקדמות מדי חודש. בסוף השנה, נערך חישוב סופי של כל הכנסות העצמאי ומחשבים את גובה דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות הסופי שהיה עליו לשלם, ואז מזכים או מחייבים אותו על היתרה.
  • מי שהינו גם עצמאי וגם שכיר, ממשיך לשלם בשתי דרכים אלו ולא נדרש לערוך תיאום דמי ביטוח לאומי בין עבודתו כשכיר ועבודתו כעצמאי.
  • חישוב דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות עבור עובד כזה ייעשה על פי הכנסתו כעצמאי לאחר שהובאה בחשבון הכנסתו כשכיר:
    • אם ההכנסה כשכיר עולה על 44,020 ש"ח לחודש, נכון ל-2021, ההכנסה כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
    • אם ההכנסה כשכיר נמוכה 44,020 ש"ח לחודש, נכון ל-2021, ההכנסה כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון ההכנסה כשכיר, וזאת כל עוד סך ההכנסות כשכיר וכעצמאי יחד לא עולות על 44,020 ש"ח לחודש, נכון ל-2021.
שימו לב
גובה התשלום לביטוח לאומי וביטוח בריאות לעצמאי הוא גבוה יותר מהתשלום שמנוכה משכיר (שכן עבור השכיר, המעסיק משתתף בעלויות של דמי הביטוח).
הערת עריכה
לוודא שרנחנו מבינים את חישוב דמי ביטוח לאומ לעצמאים כיצד מחשבים הכנסה חודשית שלהם
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 08:56, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

תשלום מס הכנסה

  • מס הכנסה משולם על פי הכנסת העובד השנתית.
  • קיים הבדל בין האופן בו שכירים ועצמאים משלמים מס הכנסה:
    • עבור שכיר, המס מנוכה אוטומטית מתלוש המשכורת.
    • עצמאי משלם מקדמות למס הכנסה מדי חודש או חודשיים, ובסוף השנה מגיש דו"ח שנתי, בו מפורטות הכנסות העסק לצד הוצאות שעשויות להקטין את גובה המס (כגון נסיעות, חומרי ניקוי, ביגוד, ציוד משרדי וכיוצב'). בהתאם לדו"ח השנתי, העצמאי מזוכה בהחזר מס או שמשלם סכום נוסף ואם הוא עוסק מורשה - יקבל החזרי מע"מ על ההוצאות.
  • כאשר אדם הוא שכיר וגם עצמאי גם יחד, המס ישולם כפי שפורט לעיל, כאשר:
    • בדו"ח השנתי, יש לרשום בהכנסות העסק גם את ההכנסות והזיכויים שניתנו כשכיר.
    • אין לדווח בהוצאות העסק בדו"ח השנתי על הוצאות שהוחזרו על ידי המעסיק, במסגרת העבודה כשכיר.
דוגמה
עובדת שכירה בחברת הייטק, מספקת במקביל שרותי יעוץ עצמאיים. במסגרת עבודתה כשכירה, קנתה מחשב נייד לעבודה מהבית וקיבלה החזר מלא על הרכישה מהמעסיק שלה בחברה. העובדת יכולה להשתמש במחשב בעבודתה כעצמאית, אבל לא לנכות את הפחת על המחשב ואת המע"מ מהרכישה, בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה

פנסיה

עריכת ביטוח פנסיוני

  • קיימת חובה לערוך ביטוח פנסיוני לעובדים. במקרה של עובדים שכירים, החובה מוטלת על המעסיק בהתאם לסוג הביטוח הפסיוני שהשכיר בוחר (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים). במקרה של עצמאי, החובה מוטלת עליו בלבד והפרתה עלולה לגרור קנס. (למידע על גובה ההפרשות לעצמאי ראו ביטוח פנסיוני לעובד עצמאי).


  • עצמאי שמועסק במקביל גם כשכיר במקום עבודה מסוים, צריך להפקיד בעצמו לביטוח הפנסיוני, רק אם הסכום שמופרש עבורו כשכיר (הפרשות המעסיק והפרשות העובד) נמוך מהסכום שעליו להפריש כעצמאי בגין הכנסותיו מהעסק, ועד לסכום זה.
דוגמה
אם הכנסתו של עובד עצמאי מהעסק מחייבת הפרשה של 5,000 ש"ח לביטוח הפנסיוני, ובמסגרת עבודתו כשכיר הפרשות המעסיק והפרשות העובד מסתכמות ב-4,000 ש"ח, עליו להפקיד כעצמאי עוד 1,000 ש"ח. אם במסגרת עבודתו כשכיר הפרשות העובד והמעסיק עולות על 5,000 ש"ח, הוא אינו חייב להפקיד כעצמאי סכום כלשהו לביטוח הפנסיוני.
  • כאשר העובד מפריש כספים לביטוח הפנסיוני כעצמאי בנוסף לכספים המופרשים מתוך הכנסתו כשכיר, הוא יכול לבחור האם להפקיד את הכספים כעצמאי לאותו גוף פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) שאליו מופרשים הכספים כשכיר, או לגוף אחר (לקרן פנסיה אחרת או לחברת ביטוח אחרת).

הטבת מס בגין ההפרשות הפנסיוניות

  • שכיר שמפריש כספים לביטוח פנסיוני, מקבל זיכוי ממס הכנסה על ההפרשות שנוכו ממשכורתו.
  • עצמאי, לעומת זאת, יכול לבחור בזיכוי ממס או בהכרה בהפרשות לביטוח הפנסיוני כהוצאה מותרת בניכוי (שמשמעותה הפחתה בגובה מס ההכנסה שעליו יהא לשלם באותה שנה) או לשלב ביניהם.
  • עבור אדם שהוא שכיר ועצמאי גם יחד, החישוב ייעשה כך:
    • כשכיר, יקבל את הזיכוי בגין ההפרשות שנוכו ממשכורתו.
    • כעצמאי, יקבל את הטבת המס, גם כנגד הכנסתו כעצמאי וגם כנגד רכיבי שכר שלא בוטחו במסגרת המשכורת שלו כשכיר.
טיפ
מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס כדי להבין כמה כסף כדאי להפריש לביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), על מנת למקסם את הטבות המס.

מידע נוסף

קרן השתלמות

  • החוק מאפשר גם לשכירים וגם לעצמאים לחסוך כסף בקרן השתלמות וליהנות מהטבות מס בגין חסכון זה.
  • שכיר זכאי לקרן השתלמות, רק אם הגיע להסכמה על כך עם המעסיק (במסגרת הסכם העבודה) או שנקבע כך במפורש בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שחל על העובד והמעסיק (לדוגמה: עובדי שמירה, עובדי נקיון, עובדי בנין ושיפוצים ועוד).
    • במקרה כזה הן המעסיק והן העובד מפרישים סכומים אל הקרן מדי חודש.
    • הפרשות העובד מנוכות מתוך השכר החודשי שלו ומועברות אל הקרן יחד עם ההפרשות של המעסיק.
  • עצמאי רשאי לפתוח בעצמו קרן השתלמות. במקרה כזה הוא היחיד שמפריש לה כספים. בניגוד לקרן של שכיר, עצמאי יכול להפקיד לקרן בכל עת (בתשלום חד פעמי, במספר תשלומים או בהוראת קבע).
  • מי שעובד הן בשכיר והן כעצמאי במקביל - קרנות ההשתלמות של אדם שהוא גם עצמאי וגם שכיר, הן נפרדות. אי אפשר לחסוך משתי ההכנסות בקרן אחת.
שימו לב
שכיר זכאי לבחור את קרן ההשתלמות שבה הוא מעוניין לחסוך. המעסיק לא רשאי לכפות עליו את הקרן, את מסלול החיסכון ואת סוכן הביטוח שלו

הטבות מס על ההפרשות לקרן השתלמות

  • שכירים ועצמאים, כל אחד בנפרד, זכאים להטבות מס על הפרשות לקרן השתלמות, על פי הכללים הבאים.
  • עובד שכיר - חל פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק, בתנאי שמתמלאים התנאים הבאים:
    1. הסכום המקסימלי שהפריש העובד אינו עולה על 2.5% מהשכר ולא יותר מ-4,713.6 ש"ח לשנה (בממוצע 392.8 ש"ח לחודש), והסכום המקסימלי שהפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ולא יותר מ-14,140.8 ש"ח לשנה (בממוצע 1,178.4 ש"ח לחודש) ובכל מקרה לא יותר מפי 3 מההפרשות של העובד. (כל הסכומים מתייחסים לשנת 2021).
    2. העובד לא ימשוך את כספי את הקרן לפני שעברו 6 שנים לפחות מההפקדה הראשונה לקרן (אם העובד מעוניין למשוך את הכספים למטרת השתלמות או אם הוא הגיע לגיל פרישה, ניתן למשוך את הכספים כבר כעבור 3 שנים מההפקדה הראשונה וליהנות מהטבת המס).
  • עובד עצמאי - הסכום המקסימלי שניתן להפקיד ולקבל עבורו הטבת מס הוא 4.5% מההכנסה החייבת (הכנסות פחות הוצאות מותרות בניכוי) ולכל היותר 11,835 ש"ח בשנה (נכון ל-2021).
  • עובד שמועסק כשכיר ובמקביל הוא עובד כעצמאי, ומופקדים עבורו כספים לקרן השתלמות כשכיר, ובנוסף הוא מפקיד כספים לקרן השתלמות כעצמאי, ייהנה מהטבת המס בכל אחת מההפקדות (הן כעצמאי והן כשכיר) אולם גובה ההטבה שממנה ייהנה כעצמאי תהיה תלויה בגובה ההפרשות שבוצעו עבורו כשכיר.
    • כשכיר הוא יקבל את הטבת המס בלי קשר לשאלה אם וכמה הוא מפקיד לקרן ההשתלמות כעצמאי.
    • כעצמאי הוא יוכל ליהנות מהטבת המס עבור הפקדות לקרן השתלמות, שעונות על 2 התנאים הבאים:
      1. סכום ההפקדות לא עולה על 4.5% מהכנסתו החייבת באותה שנה
      2. סכום ההפקדות לא עולה על 4.5% מ"סכום התקרה" (שהוא ההפרש בין 263,000 ש"ח לבין המשכורת שממנה הפריש המעסיק עבורו כספים לקרן השתלמות כשכיר ולכל היותר 188,544 ש"ח שהיא המשכורת המירבית המאפשרת את הטבת המס לשכיר - נכון לשנת 2021).
דוגמה
הכנסה כשכיר 100,000 ש"ח בשנה, והכנסה חייבת כעצמאי 140,000 ש"ח
  • עבור ההפקדות כשכיר הוא ייהנה מהטבת המס בלי קשר להפקדות כעצמאי.
  • כדי לחשב את גובה הסכום המירבי שהוא יוכל להפקיד כעצמאי וליהנות מהטבת המס יש לחשב תחילה את "סכום התקרה":
  • סכום התקרה הוא: 263,000 פחות 100,000 ש"ח (המשכורת השנתית שממנה הופקדו עבורו כספים לקרן ההשתלמות כשכיר), כלומר 163,000 ש"ח.
  • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד לצורך הטבת המס הוא 4.5% מסכום התקרה ולא יותר מ-4.5% מההכנסה החייבת כעצמאי.
    • 4.5% מסכום התקרה הם 7,335 ש"ח (לפי החישוב 163,000 X‏4.5%).
    • 4.5% מהכנסתו החייבת כעצמאי הם 6,300 ש"ח (לפי החישוב 140,000 ש"ח X‏ 4.5%).
    • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד כעצמאי ולקבל עבורו הטבת מס הוא הנמוך מבין שניהם, כלומר 6,300 ש"ח.
דוגמה
הכנסה כשכיר 200,000 ש"ח בשנה, והכנסה חייבת כעצמאי 140,000 ש"ח
  • עבור ההפקדות כשכיר הוא ייהנה מהטבת המס בלי קשר להפקדות כעצמאי. עם זאת במקרה זה הכנסתו כשכיר גבוהה מתקרת השכר השנתית המזכה בהטבת המס לשכיר (188,544 ש"ח), ולכן הוא ייהנה מהטבת מס כשכיר עבור הפקדות המתייחסות לתקרה זו ולא למשכורת המלאה שלו כשכיר.
  • כדי לחשב את גובה הסכום המירבי שהוא יוכל להפקיד כעצמאי וליהנות מהטבת המס יש לחשב תחילה את "סכום התקרה":
  • סכום התקרה הוא: 263,000 פחות 188,544 ש"ח (תקרת השכר השנתי לשכיר לצורך הטבת מס בקרן השתלמות), כלומר 74,456 ש"ח.
  • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד לצורך הטבת המס הוא 4.5% מסכום התקרה ולא יותר מ-4.5% מההכנסה החייבת כעצמאי.
    • 4.5% מסכום התקרה הם 3,351 ש"ח (לפי החישוב 74,456 ש"ח X‏ 4.5%).
    • 4.5% מהכנסתו החייבת כעצמאי הם 6,300 ש"ח (לפי החישוב 140,000 ש"ח X‏ 4.5%).
    • הסכום המקסימלי שניתן להפקיד כעצמאי ולקבל עבורו הטבת מס הוא הנמוך מבין שניהם, כלומר 3,351 ש"ח.

פטור ממס רווחי הון על קרנות השתלמות

  • שכירים ועצמאים עשויים להיות זכאים לפטור ממס על רווחי הקרן השתלמות.
  • כדי ליהנות מהפטור, על משיכת הכספים מהקרן להתבצע לפחות 6 שנים אחרי פתיחת הקרן, או 3 שנים אחרי פתיחת הקרן אם משיכת הכספים נעשית למטרת לימודים או לאחר שהחוסך הגיע לגיל פרישה מעבודה.
  • עובד שכיר - הפטור ניתן אם הסכום שהפריש העובד מדי שנה אינו עולה על 2.5% מהשכר ולא יותר מ-4,713.6 ש"ח לשנה (בממוצע 392.8 ש"ח לחודש), והסכום שהפריש המעסיק אינו עולה על 7.5% מהשכר ולא יותר מ-14,140.8 ש"ח לשנה (בממוצע 1,178.4 ש"ח לחודש) ובכל מקרה לא יותר מפי 3 מההפרשות של העובד. (כל הסכומים מתייחסים לשנת 2021).
  • עובד עצמאי - הפטור ניתן אם הסכום שהופקד מדי שנה לא עלה על התקרה המקסימלית באותה שנה (18,480 ש"ח בשנת 2021), וזאת בילי קשר לגובה ההכנסה שלו כעצמאי באותה שנה.
  • סכומים שהופקדו מעבר לתקרות אלו, זו יחויבו במס רווחי הון בשיעור 25%.
  • כאשר העובד הוא שכיר בנוסף להיותו עצמאי, ומופקדים עבורו כספים לקרן השתלמות כשכיר ובנוסף הוא מפקיד כספים לקרן השתלמות כעצמאי, הוא ייהנה מפטור ממס על רווחי הון בכל אחת מהקרנות עד התקרה הרלוונטית לכל אחת. כלומר: הוא יוכל להפקיד כעצמאי עד "התקרה לעצמאי" (18,480 ש"ח בשנת 2021) בלי קשר לגובה הכנסתו כעצמאי, וליהנות מפטור מלא ממס על הרווחים שיצטברו בקרן; ובמקביל כספים שיופקדו עבורו כשכיר, בהתאם לתנאים המפורטים לעיל, ועד "התקרה לשכיר" (1,571.2 ש"ח לחודש או 18,854.4 ש"ח לשנה, נכון לשנת 2021) ייהנו אף הם מפטור מלא על הרווחים שיצטברו בגינם.
שימו לב
במצב בו לאדם יש שתי קרנות השתלמות באותה חברה והוא מושך את כספיו משתיהן בו זמנית, כאשר רק באחת מהן הוא צבר ותק של 6 שנים - הוא יוכל ליהנות מהפטור ממס על שתיהן כולל בקרן שבה טרם נצבר ותק של 6 שנים.

מידע נוסף

חופשת לידה ודמי לידה

  • אחרי לידה, עובדות זכאיות לחופשת לידה שבעבור חלק ממנה משולמים להן דמי לידה. ניתן לחלוק את חופשת הלידה עם בן או בת זוג.
  • הזכאות לדמי לידה ואורך התקופה בה ישולמו דמי הלידה תלויים באורך התקופה בה שולמו עבור העובדת (או בן/בת זוגה) דמי ביטוח לאומי. תקופה זו נקראת תקופת אכשרה.
  • כאשר העובדת היא עצמאית ושכירה במקביל, דמי הלידה יחושבו על-פי שתי ההכנסות שלה, בתנאי שצברה בנפרד תקופות אכשרה הן בעבודתה כשכירה והן בעבודתה כעצמאית. אם צברה רק באחת מהן, יחושבו דמי הלידה לפי הסכום שבעבורו צברה תקופת אכשרה.
דוגמה
  • עובדת עבדה כשכירה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצברה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החלה לעבוד כעצמאית 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • תשלום דמי ביטוח לאומי עבור 3 חודשי עבודה כעצמאית, לא מגיעים למינימום הנדרש כדי לצבור תקופת אכשרה.
  • לפיכך, דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובדת כשכירה בלבד והכנסותיה כעצמאית לא יובאו בחשבון.

דמי אבטלה

  • עובד שכיר שפוטר, יצא לחל"ת או התפטר בנסיבות מסוימות, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.
  • הזכאות תלויה באורך התקופה בה השכיר עבד ושבמהלכה שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי. תקופה זו נקראת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
  • אדם שעבד כשכיר ועצמאי במקביל, ואז עבודתו כשכיר הסתיימה והוא כעת זכאי לדמי אבטלה, יקבל דמי אבטלה לפי משכורתו כשכיר. במצב זה, יכול העובד להמשיך לעבוד כעצמאי אך הכנסותיו כעצמאי יופחתו מדמי האבטלה שיקבל.
שימו לב
  • ככלל, עובדים עצמאים לא זכאים לדמי אבטלה אלא במקרים חריגים ובמקצועות מסוימים (עובדי במה, מורי דרך, ועוד), כמפורט בצו הביטוח הלאומי. למידע נוסף ראו דמי אבטלה לעובדים עצמאים.
  • במקרים כאלה אם אותו אדם מקבל דמי אבטלה כעצמאי, ובמקביל ממשיך לעבוד כשכיר במקום אחר, ההכנסה כשכיר תופחת מדמי האבטלה.

תאונת עבודה

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)

  • מענק עבודה, הידוע גם בשם "מס הכנסה שלילי", הוא מענק שנתי המיועד לאנשים עם הכנסה נמוכה. שיעור המענק הממוצע הוא כ-4,000 שקל בשנה.
  • עובדים שכירים ועובדים עצמאים עשויים להיות זכאים למענק, בהתאם להכנסתם החודשית בשנה שעליה הם מבקשים אותו, כאשר:
    • הכנסת השכיר נקבעת על פי הסכום הברוטו המדווח.
    • הכנסת העצמאי נקבעת על פי הכנסתו בכל השנה, מחולקת במספר החודשים בהם העסק שלו היה פעיל.
  • עובדים שהינם עצמאים ושכירים במקביל עשויים להיות זכאים למענק במידה וההכנסה שלהם מכל העבודות, על פי החישוב שלעיל - לא עוברת את הכנסת המינימום הנדרשת לקבלת המענק.
  • למידע נוסף ראו: