{{נתוני תרגום
|שם=בעלות פורמאלית בדירה אינה מונעת את הגדרתו של אדם כזכאי לדיור ציבורי
|שם מתורגם=ملكية رسمية لشقة لا تمنع تعريف شخص كصاحب حق بالسكن الشعبي
|תאריך עדכון מקור=20231129132734
|rev_id=546964
}}
{{עצם העניין}}
{{תקציר |תוכן=
{{דגשים
| מידע  = מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, זכאי לדיור ציבורי
|מידע2 = אדם אשר רשום כבעליה של דירה, אך אין הוא יכול לעשות שימוש בה (להחזיק בה וליהנות מפירותיה), אין זה מונע את זכאותו לדיור ציבורי
}}
}}{{עצם העניין/סיום}}
{{פסק דין/תיבת מידע
|שם=מורן בירין נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל
|ערכאה=בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
|שופטים=אורי שהם
|תיק= עתמ (ת"א) 10197-01-09‏
|תאריך=12.01.2012
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-09-01-10197-681.htm פסק הדין] באתר נבו
}}
 <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->

העותרת, התגוררה תקופה ארוכה עם סבה וסבתה בדירה ציבורית, אשר בבעלות [[شركة عميدار للإسكان]]. לאחר פטירתם, פנתה העותרת לבית המשפט שיכריע בשאלת זכותה להמשיך ולהתגורר בדירה, שבעליה דרשו לפנותה. לטענת הבעלים, העותרת אינה זכאית, מכיוון שקיימת דירה בבעלות סבה. העותרת טענה כי היא נחשבת כ"דייר ממשיך" במובן סעיף 1 ל[[قانون حقوق الساكن في السكن الشعبي]] ('''דייר ממשיך''' - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי).<br />
נמצא כי העותרת (נכדתם של המנוחים שהיו זכאים לדיור ציבורי) התגוררה עמם למעלה משלוש שנים ואין בבעלותה דירה אחרת, או יכולת לממן מקום מגורים אחר. 

המחלוקת בין הצדדים היתה בנוגע לזכאותו של הסב המנוח לדיור ציבורי, כאשר דירה אחרת רשומה על שמו. ההכרעה רלוונטית לשאלת זכויותיה של העותרת כדיירת ממשיכה, משום שהיא שואבת את זכאותה מזכויותיו של הסב המנוח.
לפי סעיף 1 ל[[قانون حقوق الساكن في السكن الشعبي]]:
*'''זכאי''' - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות '''קרובו''', דירה או מקרקעין אחרים.
*'''קרוב''' - בן זוג, לרבות הידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד כהגדרתו בסעיף 238 ל[[قانون التأمين الوطني]].

בית המשפט מצא שהמנוח התגורר למעלה מארבעים שנה בדירה הציבורית ושהדירה האחרת שרשומה על שמו שייכת בפועל לבנו, ששילם עבורה. עוד נמצא, כי בנו לא עונה להגדרת "קרוב" בשל גילו (מעל גיל 18). לכן המנוח היה זכאי לדיור ציבורי וכתוצאה מכך גם העותרת (נכדתו), כדיירת הממשיכה אותו.

בית המשפט המחוזי פסק:
* במקום בו אדם כלשהוא רשום כבעליה של דירה בלשכת רישום המקרקעין, אך אין הוא יכול לעשות בה שימוש, להחזיק בה, ליהנות מפירותיה או לבצע בה עסקאות כלשהן, הרי שמדובר בבעלות ריקה מכל אותן תכונות המאפיינות בעלות אמיתית. כלומר, גם אם מדובר ב"בעלות" מבחינה פורמאלית, אין היא שוללת זכויות כלשהן, הקמות לאותו אדם מכוח חוק.
* המונח "בעלות" בסעיף ההגדרות ב[[قانون حقوق الساكن في السكن الشعبي]] פורש באופן שמתיישב עם תכליתו הסוציאלית של החוק, שהיא, לסייע לאלו שידם אינה משגת לרכוש דירה, ולאפשר להם להתגורר בדיור הציבורי, שהוקצה למטרה זו בדיוק.

<!-- הסבר קצר על פסק הדין. -->
== مدلول ==
* אדם שרשומה על שמו דירה אך אין הוא יכול לעשות שימוש בה, אינו נחשב לבעליה האמיתיים.
* אדם שקיימת דירה בבעלותו באופן פורמאלי בלבד, לא ימנע ממנו לממש זכויות כלשהן, הקמות לו מכוח החוק, לרבות זכאות לדיור ציבורי.
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
 

<noinclude>{{ראו גם 
| [[السكن والإسكان]]
| [[مسكن شعبي]]
}}</noinclude>
== مراجع قانونية ورسمية ==
=== تشريعات وإجراءات ===
* [[قانون حقوق الساكن في السكن الشعبي]]
* [[قانون التأمين الوطني]]
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/286_001.htm חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969] (באתר נבו)

=== توسُّع ونشرات ===

=== شكر وتقدير ===

==Metadata==
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
{{מטא
|סוג ערך =  פסקי דין
|תחום תוכן = דיור ושיכון
}}
[[קטגוריה:דיור ציבורי]]
[[ar:ملكية رسمية لشقة لا تمنع تعريف شخص كصاحب حق بالسكن الشعبي]]
[[he:בעלות פורמאלית בדירה אינה מונעת את הגדרתו של אדם כזכאי לדיור ציבורי]]