{{נתוני תרגום
|שם=הגמלה המגיעה לנפגע עבודה הזכאי גם לפיצויים מן המעביד וגם לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי תנוכה מסכום הפיצויים
|שם מתורגם=المخصصات التي يستحقها مصاب العمل صاحب الحق بالتعويضات من المشغل ومخصصات التأمين الوطني تخصم من مبلغ التعويضات
|תאריך עדכון מקור=20231129235514
|rev_id=548273
}}
{{עצם העניין}}
{{תקציר |תוכן=
{{דגשים 
| מידע =מעסיק רשאי לנכות גמלת נפגעי עבודה מהפיצויים המשולמים לעובד, גם אם העובד בחר שלא לתבוע גמלה זו מהמוסד לביטוח לאומי
}}
}}{{עצם העניין/סיום}}
{{פסק דין/תיבת מידע
|שם=
|ערכאה=בית המשפט העליון
|שופטים= הנשיא (בדימוס) א' ברק והשופטים א' ריבלין וא' גרוניס
|תיק=ע"א 4084/04
|מעמד=פסק-דין
|תאריך=05.11.2006
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/04040840-p10-e.htm לקריאת נוסח פסק הדין]
}}
 <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
הנפגע נפצע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב ממעסיקו, אשר היה מבוטח אצל חברת הביטוח שהגישה ערעור זה. במסגרת ההליך הקבוע של המוסד לביטוח לאומי [[تحديد درجة الإعاقة لمصابي العمل|נקבעו לו דרגות נכות]]: נכות רפואית בשיעור 88% ונכות תפקודית בשיעור 80%. בשיעור זהה העריך בית המשפט המחוזי בירושלים את מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות, ובהתאם לכך נקבעו פיצויים מהמעסיק, לעבר ולעתיד - עד גיל 67. עוד נפסקו למשיב סכומים לעבר ולעתיד בגין עזרת הזולת, הוצאות ניידות וטיפולים רפואיים. 

בית המשפט הורה לנכות מסכום הפיצויים את התשלומים לנפגע העבודה ואת קצבאות המוסד לביטוח לאומי שהוא זכאי להן: [[رسوم الإصابة لمصاب العمل|דמי פגיעה]], קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים. זאת מאחר שהמעסיק הוא המשלם למוסד לביטוח לאומי [[المؤمّنون بتأمين إصابات العمل|דמי ביטוח]] עבור העובד והוא זכאי להנות מהביטוח שהוא שילם עבורו. בשלמו את הפרמיה, נושא המעסיק בעקיפין בעול הגמלה המשתלמת לעובד שנפגע ואין סיבה שישלם פעמיים. הפסיקה מסתמכת על סעיף 22 ב' לחוק הביטוח הלאומי, שלפיה במקרה שנפגע עבודה זכאי עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד וגם לגמלה - תנוכה הגמלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים לו ממעסיקו אילולא סעיף זה.

במקרה המדובר, מאחר שנפגע העבודה היה זכאי לבחור בין גמלאות נפגעי העבודה לבין [[مخصصات الإعاقة العامة]], והמוסד לביטוח לאומי המליץ לו לבחור בגמלת הנכות הכללית, הוא בחר בה וביקש שלא לנכות את גמלאות נפגעי העבודה מהפיצויים שעבורם משלם מעסיקו.
מסיבה זו תבע המעסיק את חברת הביטוח שלו, ולכן בתיק זה היא מתפקדת במקומו כמעסיק הנושא בעול, וחברת הביטוח ערערה לבית המשפט העליון.
== مدلول ==
* למרות שנפגע עבודה זכאי לבחור בין קצבאות השונות המשולמות על-ידי המוסד לביטוח לאומי, בחירה זו אינה גורעת מן הצורך לנכות מסכום הפיצויים שהמעסיק חב בו את הגמלאות שזכאי להן הנפגע מכוח היותו נפגע עבודה. 
* אם הנפגע היה זכאי לגמלה כנפגע עבודה אך בחר בגמלה אחרת, תיחשב גמלת נפגעי העבודה שהוא זכאי לה כאילו שולמה, לצורך ניכוייה מן הפיצויים שלהם הוא זכאי מאת מעסיקו. זאת מפני שהמעסיק הוא שמשלם את ביטוח נפגעי העבודה וכאשר הוא נדרש לשאת בתשלום פיצויים לניזוק, הוא מבקש להסתמך על הביטוח ששילם מראש.

<noinclude>{{ראו גם 
| [[حوادث العمل ومصابو العمل]]
| [[المؤمّنون بتأمين إصابات العمل]]
| [[رسوم الإصابة لمصاب العمل]]
}}</noinclude>
== مراجع قانونية ورسمية ==
=== تشريعات وإجراءات ===
* [[قانون التأمين الوطني]]
* [http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/102.html חוק ביטוח נפגעי עבודה]
* [[أنظمة التأمين الوطني (جباية رسوم التأمين)]]
* [[أنظمة التأمين الوطني (تحديد درجة الإعاقة عند ضحايا حوادث العمل)]]

=== شكر وتقدير ===
*נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״ 

==Metadata==
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
{{מטא
|סוג ערך =  פסקי דין
|תחום תוכן = תאונות עבודה ונפגעי עבודה
}}
[[קטגוריה:פיצויים]]
[[קטגוריה:נכות]]
[[קטגוריה:קצבאות]]
[[ar:المخصصات التي يستحقها مصاب العمل صاحب الحق بالتعويضات من المشغل ومخصصات التأمين الوطني تخصم من مبلغ التعويضات]]
[[he:הגמלה המגיעה לנפגע עבודה הזכאי גם לפיצויים מן המעביד וגם לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי תנוכה מסכום הפיצויים]]