{{נתוני תרגום |שם=המענק לו זכאי עובד אשר נפצע בתאונת עבודה בשנת שבתון יחושב על בסיס שכרו שלפני היציאה לשבתון |שם מתורגם=الهبة التي يحق للعامل الحصول عليها على إثر اصابته في حادثة عمل خلال إجازة تفرغ، تحسب وفقا لأجره الذي تلقاه قبل الخروج في إجازة تفرغ |תאריך עדכון מקור=20231129132527 |rev_id=546669 }} {{עצם העניין}} {{תקציר |תוכן= {{דגשים | מידע = תושב ישראל שנפגע במהלך שנת שבתון בחו"ל, במסגרת עבודתו אצל מעסיק ישראלי, זכאי להכרה כנפגע עבודה והגמלאות להן הוא זכאי יחושבו על בסיס שכרו טרם היציאה לשבתון }} }}{{עצם העניין/סיום}} {{פסק דין/תיבת מידע |שם= |ערכאה=בית דין אזורי לעבודה חיפה |שופטים=מ. פריימן |תיק=ב"ל 3649/06 |מעמד=פסק-דין |תאריך=08.09.2008 |קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/aa06003649-72.htm לקריאת נוסח פסק הדין] }} התובע, מרצה בכיר בטכניון, שהה בין השנים 1990-1989 בלונדון, במסגרת שנת שבתון. במהלך תקופה זו, הוא החליק ונפל ברחוב מרכזי בלונדון ונחבל קשות בכתפו השמאלית. הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בנפילה ובפציעה שנגרמה בעקבותיה כ[[إصابة عمل#תאונת עבודה|תאונת עבודה]]. המוסד דחה את תביעתו בנימוק שבעת הפגיעה שהה התובע בחופשה ללא תשלום, ועל כן לא היה בגדר "עובד" וממילא לא היה [[المؤمّنون بتأمين إصابات العمل|מבוטח בביטוח נפגעי עבודה]]. לכן, הגיש התובע ל[[محاكم العمل اللوائية|בית הדין האזורי לעבודה]] במקום מגוריו תביעה המכוונת כנגד החלטת המוסד ובית הדין קיבל את תביעתו. בהמשך, ערער המוסד לביטוח לאומי על פסק הדין בפני [[محكمة العمل القطرية]] אולם הערעור נדחה ופסק הדין נותר על כנו. בהתאם להליכים הנהוגים, נבדק התובע על-ידי ועדה רפואית ו[[تحديد درجة الإعاقة لمصابي العمل|נקבע לו שיעור נכות לצמיתות]] של 10%, שבגינו היה זכאי למענק חד-פעמי. בשלב זה, התעוררה מחלוקת בנוגע לחישוב מענק זה, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי חישב את המענק בהתאם לשכר המינימום המקובל במשק, בנימוק שהתשלום ששילם הטכניון לתובע במשך תקופת השבתון אינו בגדר שכר. זאת למרות שעל-פי תלושי השכר שהציג התובע, בתקופה שטרם יציאתו לשבתון עלה שכרו על שכר המינימום פי 5 לערך. גם במקרה זה פסק בית הדין לטובת התובע והטיל על המוסד לביטוח לאומי לשלם לו את המענק על בסיס השכר שהרויח לפני יציאתו לשבתון, וכן לשלם את הוצאותיו המשפטיות, בטענה כי מקרה שבו התובע מקבל מענק נכות אשר חושב על-פי שכר המינימום שעה שברור ששכרו הרגיל במשך שנים רבות גבוה משכר המינימום בצורה ניכרת - אינו צודק ואף סותר את תכלית תשלום המענק. == مدلول == * עובד שמקום עבודתו בישראל והוא שוהה בשנת שבתון בחו"ל נחשב כעובד לצרכי זכאות לגמלאות נפגעי עבודה. האחריות לתשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה עבורו מוטלת על מעסיקו ולא עליו. * במקרה שהוא זכאי לגמלת נכות מעבודה, תחושב הגמלה בהתאם לשכרו שלפני היציאה לשבתון. {{ראו גם | [[حوادث العمل ومصابو العمل]] | [[مخصصات الإعاقة ومنحة الإعاقة لضحايا حوادث العمل]] }} == مراجع قانونية ورسمية == === تشريعات وإجراءات === * [[قانون التأمين الوطني]] * [http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/102.html חוק ביטוח נפגעי עבודה] * [[أنظمة التأمين الوطني (جباية رسوم التأمين)]] * [[أنظمة التأمين الوطني (تحديد درجة الإعاقة عند ضحايا حوادث العمل)]] === شكر وتقدير === *נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״ ==Metadata== {{מטא |סוג ערך = פסקי דין |תחום תוכן = תאונות עבודה ונפגעי עבודה }} [[קטגוריה:קצבאות]] [[קטגוריה:פיצויים]] [[ar:الهبة التي يحق للعامل الحصول عليها على إثر اصابته في حادثة عمل خلال إجازة تفرغ، تحسب وفقا لأجره الذي تلقاه قبل الخروج في إجازة تفرغ]] [[he:המענק לו זכאי עובד אשר נפצע בתאונת עבודה בשנת שבתון יחושב על בסיס שכרו שלפני היציאה לשבתון]]