{{נתוני תרגום
|שם=ליקוי שמיעה יוכר כפגיעה בעבודה אם ירד כושר השמיעה בשיעור 20 דציבל לפחות
|שם מתורגם=يتم الإعتراف بإصابة في حاسة السمع كإصابة عمل إذا هبطت القدرة على السمع ب20 ديتسيبيل على الأقل
|תאריך עדכון מקור=20231129235651
|rev_id=548522
}}
{{עצם העניין}}
{{תקציר |תוכן=
אחד מן התנאים המקדמיים להכרה כפגיעה בעבודה מסיבת "ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש" הוא כי כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
{{דגשים 
| מידע = 
}}
}}{{עצם העניין/סיום}}
{{פסק דין/תיבת מידע
|שם=
|ערכאה=בית הדין הארצי לעבודה
|שופטים=הנשיא סטיב אדלר והשופטים נילי ארד ויגאל פליטמן 
|תיק=עב"ל 188/08, עב"ל 210/08, עב"ל 238/08, עב"ל 287/08
|מעמד=פסק-דין
|תאריך=12.11.2008
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a08000188.htm לקריאת נוסח פסק הדין]
}}
 <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->

מדובר בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד הכרה בארבעה עובדים שטענו לליקוי שמיעה כנפגעי עבודה.

בעבר, ליקוי שמיעה יכול היה להיות מוכר כ[[إصابة عمل#תאונת עבודה|תאונת עבודה]] או כ[[إصابة عمل#מחלת מקצוע|מחלת מקצוע]] על פי [[أنظمة التأمين الوطني (تأمين إصابات العمل)]] או על פי החלופה המיקרוטראומטית, אם התרחש הליקוי עקב חשיפה לרעש מזיק. היה על המבוטח להצביע על ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, הן במסגרת תביעה להכרה בליקוי שמיעה כמחלת מקצוע והן בתביעה על פי תורת המיקרוטראומה.

כיום, לאחר שנוסף לחוק סעיף 84א, על המבוטח להוכיח כי מתקיימים בו תנאי החוק להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה. הסעיף נועד ליצור הסדר ממצה של תנאים להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון שמחשיפה לרעש כפגיעה בעבודה. דגשיו של הסעיף הינם בקביעת תנאים המעידים על '''קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה ברעש מזיק''' ועל פגיעה תפקודית, פגיעה שביטויה ב'''פגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור'''.

הפרשנות שנתנו השופטים לסעיף 84א(א)(2) לעניין הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה הינה: הפחתת כושר השמיעה '''בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים'''.  

בעבר, לא הייתה קיימת חזקת הסיבתיות ועל התובע היה להוכיח קיום קשר סיבתי בין הרעש לו נחשף לבין הליקוי בשמיעתו. מסיבה זו קבעו השופטים כי בחלופה המיקרוטראומטית לעניין ליקוי שמיעה יש להשתמש רק כדי לתת מענה לאותם מקרים שבהם המבוטח לא יכול להוכיח כי נחשף לרעש מזיק ממוצע ומשוקלל של '''לא פחות מ-85 דציבל''', ובכל זאת ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל הנו תוצאה של הרעש המזיק אליו הוא נחשף בעבודה (למשל עובד בתנאי רעש משתנים, או במקום שבו מעבידו לא ביצע בדיקות עצמת רעש כנדרש כגון מסגריה, מוסך, נגריה, מועדונים ודיסקוטקים).

בית הדין קיבל את ארבעת ערעורי המוסד המוסד לביטוח לאומי והורה לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) ל[[قانون التأمين الوطني]] '''בממוצע תדירויות הדיבור''', קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה.
== مدلول ==
* אחד מן התנאים המקדמיים להכרה בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה הוא כי '''כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.'''

<noinclude>{{ראו גם 
| [[حوادث العمل ومصابو العمل]]
| [[إصابة عمل]]
| [[الصم وثقيلو السمع]]
}}</noinclude>
== مراجع قانونية ورسمية ==
=== تشريعات وإجراءات ===
* [[قانون التأمين الوطني]]
* [http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/102.html חוק ביטוח נפגעי עבודה]

=== شكر وتقدير ===
*נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״ 

==Metadata==
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
{{מטא
|סוג ערך =  פסקי דין
|תחום תוכן = תאונות עבודה ונפגעי עבודה
}}
[[קטגוריה:מחלות, תסמונות ולקויות]]
[[קטגוריה:חירשים וכבדי שמיעה]]
[[ar:يتم الإعتراف بإصابة في حاسة السمع كإصابة عمل إذا هبطت القدرة على السمع ب20 ديتسيبيل على الأقل]]
[[he:ליקוי שמיעה יוכר כפגיעה בעבודה אם ירד כושר השמיעה בשיעור 20 דציבל לפחות]]