{{נתוני תרגום |שם=נפגע עבודה שפנה לטיפול רפואי פרטי ללא אישור קופת החולים שלו אינו זכאי להחזר הוצאות |שם מתורגם=مصاب العمل الذي توجه لعلاج طبي خاص دون مصادقة صندوق المرضى المؤمن به غير مستحق لاسترداد النفقات |תאריך עדכון מקור=20231129132531 |rev_id=546682 }} {{עצם העניין}} {{תקציר |תוכן= {{דגשים | מידע = בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של נפגע עבודה שפנה לטיפול רפואי פרטי על דעת עצמו ולאחר מכן ביקש החזר מקופת החולים שלו }} }}{{עצם העניין/סיום}} {{פסק דין/תיבת מידע |שם= |ערכאה=בית דין ארצי לעבודה |שופטים=השופטים ורדה וירט-ליבנה, שמואל צור ורונית רוזנפלד |תיק=עב"ל 267/08 |מעמד=פסק-דין |תאריך=12.07.2009 |קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a08000267-69.htm לקריאת נוסח פסק הדין] }} מגיש ערעור זה הוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. משהוכרה פגיעתו כ[[إصابة عمل#תאונת עבודה|תאונת עבודה]] קיבל המערער מקופת החולים בה הוא מבוטח החזרים כספיים שונים בגין הוצאות שהוציא לרכישת תרופות ויעוץ רפואי. בהמשך, הגיש נפגע העבודה ב[[محاكم العمل اللوائية|בית הדין האזורי לעבודה]] תביעה נגד קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי, שבמסגרתה טען כי הקופה חייבת להחזיר לו את כל ההוצאות שהוציא בגין קבלת טיפולים רפואיים, בהתייחסו ל'''שני תשלומים ששילם בגין ייעוץ רפואי אצל רופאים פרטיים'''. הקופה השיבה כי היקף חובתה כלפי נפגעי עבודה מתמצה במתן '''טיפולים הקשורים באופן ישיר לפגיעה''' שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ו'''בכפוף לקביעת הרופא המטפל''' מטעמה. הקופה הוסיפה כי פרט לשני הטיפולים שסביבם נסובה המחלוקת, היא מילאה חובתה כלפי המערער והחזירה לו עד ליום הגשת התביעה את כל הוצאותיו הרפואיות. בהסתמך על הוראת סעיף 86 ל[[قانون التأمين الوطني]] הקובע כי נפגע עבודה זכאי לריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי כאמור בתקנות ועל תקנה 2 ל[[أنظمة التأمين الوطني (توفير العلاج الطبي لمصابي العمل)]] הקובעת כי היקף הטיפול הרפואי יקבע על ידי הרופא המטפל מטעם שירות רפואי - דחה בית הדין האזורי את תביעתו של נפגע העבודה. זאת מאחר שבניגוד לטענת המערער, '''אין זה מחובתה של קופת החולים להחזיר לו את כל הוצאותיו הרפואיות בגין קבלת טיפולים רפואיים'''. קבלת החזר כספי מן הקופה מותנה בקיומו של '''קשר בין תאונת העבודה לבין הטיפול הרפואי המבוקש''' ובכך שהטיפול ינתן '''בהתאם להוראות החוק ולהסכם בין הקופה לבין המוסד לביטוח לאומי'''. בית הדין הוסיף וקבע כי "החוק לא הקנה זכות ולא התכוון להקנות זכות לנפגע לפנות למי שיחשק או למי שיהא לו נוח לשם קבלת טיפול רפואי ולהגיש לאחר מכן חשבון הוצאות למוסד לביטוח לאומי". נפגע העבודה הגיש ערעור ל[[محكمة العمل القطرية]] ובו טען כי הופנה על ידי הרופא המטפל מקופת החולים לקבלת הטיפול הרפואי מחוץ לקופה. קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי טענו כי המערער לא הופנה בשום שלב על ידי רופא הקופה או מי מטעמה לקבלת יעוץ של רופאים פרטיים ואכן המערער לא צירף לתביעתו כל הפניה מטעם מי מן הקופה. מאחר שטענת נפגע העבודה נותרה ללא ביסוס, הסיקו שופטי בית הדין הארצי כי המערער עשה דין לעצמו בפניתו ליעוץ חיצוני. הם הוסיפו כי '''אין מדובר במקרה שבו היה הנפגע זקוק לעזרה ראשונה ודחופה''' כתוצאה מתאונה בעבודה או במקרה שבו '''השירות הרפואי אישר את הדחיפות והנחיצות''' במתן הטיפול או שהונחה בפני בית הדין תשתית ראייתית שתצביע על דחיפות ונחיצות שכזו. לאור האמור עד כה, דחה גם בית הדין הארצי את הערעור. == مدلول == נפגע עבודה שפנה לטיפול רפואי פרטי על דעת עצמו, בנסיבות שאינן דחופות וללא אישור קופת החולים שבה הוא מבוטח - '''לא יהיה זכאי להחזר הוצאות עבור הטיפול'''. {{ראו גם | [[حوادث العمل ومصابو العمل]] | [[العلاج الطبي لمصاب في العمل]] }} == مراجع قانونية ورسمية == === تشريعات وإجراءات === * [[قانون التأمين الوطني]] * [[أنظمة التأمين الوطني (توفير العلاج الطبي لمصابي العمل)]] === شكر وتقدير === *נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״ ==Metadata== {{מטא |סוג ערך = פסקי דין |תחום תוכן = תאונות עבודה ונפגעי עבודה }} [[קטגוריה:נכים]] [[ar:مصاب العمل الذي توجه لعلاج طبي خاص دون مصادقة صندوق المرضى المؤمن به غير مستحق لاسترداد النفقات]] [[he:נפגע עבודה שפנה לטיפול רפואי פרטי ללא אישור קופת החולים שלו אינו זכאי להחזר הוצאות]]