{{נתוני תרגום
|שם=פניות מועטות לטיפול רפואי עקב הפגיעה עלולות לגרום לאי הכרה בפגיעה בעבודה
|שם מתורגם=عدد قليل من التوجهات للعلاج الطبي بسبب الإصابة قد يؤدي إلى عدم الاعتراف بإصابة العمل
|תאריך עדכון מקור=20231129132529
|rev_id=546677
}}
{{עצם העניין}}
{{תקציר |תוכן=
{{דגשים 
| מידע = הכרה בפגיעה בעבודה עקב טנטון מחייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שלא נעשו אך ורק לצרכי הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי
}}
}}{{עצם העניין/סיום}}
{{פסק דין/תיבת מידע
|שם=
|ערכאה=בית דין ארצי לעבודה
|שופטים=הנשיא סטיב אדלר והשופטים ורדה וירט-ליבנה ויגאל פליטמן
|תיק=עב"ל 325/08
|מעמד=פסק דין
|תאריך=12.10.2009
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a08000325.htm פסק הדין (באתר נבו)]
}}
 <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->

נפגע העבודה הנו מפעיל משאבת בטון במקצועו, אשר הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון (ליקוי שמיעה שנוצר עקב חשיפה לרעש) כ[[إصابة عمل#מחלת מקצוע|מחלת מקצוע]]. המוסד לביטוח לאומי הכיר בליקוי השמיעה כ[[إصابة عمل]], אולם דחה את תביעתו להכרה בטנטון, בנימוק כי לפי הצהרותיו של התובע ומסמכיו הרפואיים, '''לא היו פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי''' בגין הטנטון. 

פסק דין זה הוא לגבי ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד פסק דין של [[محاكم العمل اللوائية|בית הדין האזורי לעבודה]] בנצרת, שהכיר בטנטון שממנו סובל נפגע העבודה כמחלת מקצוע.

המוסד לביטוח לאומי הסתמך על התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) ל[[قانون التأمين الوطني]], שלפיו פגיעה בתפקוד עקב הטנטון מחייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, המתועדות ברשומה רפואית. במניין הפניות הנ"ל, לא נחשבות פניות שנעשות אך ורק לצרכי הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

[[محكمة العمل القطرية]] קיבל את ערעור המוסד בנימוקים הבאים:
# כל פניותיו של נפגע העבודה לקבלת טיפול רפואי בקשר לטנטון נעשו בסמוך להגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי (פנייתו הראשונה לקבלת טיפול נעשתה כשלושה חודשים בלבד לפני הגשת התביעה). לדברי השופטים, סמיכות הזמנים בין פניותיו של המשיב לקבלת טיפול רפואי לבין מועד הגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי, מטילה צל על אותנטיות פניותיו לקבלת טיפול. זאת מאחר שטנטון אינו נבחן בפרמטרים רפואיים מדעיים אלא הנו תלונה סובייקטיבית הנסמכת על דבריו של המבוטח.
# מרבית פניותיו של נפגע העבודה לקבלת טיפול רפואי בגין הטנטון אינן מהוות "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", מאחר שנעשו אך ורק לשם הגשת התביעה למוסד.
# נפגע העבודה פנה לשני רופאים במקביל תוך פרק זמן קצר ללא ציון הסיבה לכך: הוא פנה באותו יום לשני מכונים לבדיקת שמיעה אולם אף אחד משני הרופאים לא הציע לו טיפול. לדברי השופטים, התקבל הרושם שכל מה שבקש הוא לאסוף מספר מקסימלי של פניות ולא לקבל טיפול. 
# בתעודה רפואית לאחר בדיקתו, צוין כי נפגע העבודה "מסוגל להמשיך בעבודתו ו/או כל עבודה אחרת".
== مدلول ==
עובד הטוען כי הוא סובל מטנטון, שלא פנה "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי" בעקבות הפגיעה שארעה לו, או שדומה כי פנה לבדיקות אך ורק לשם הגשת התביעה ולא לשם טיפול בבעיתו - לא יוכר כנפגע עבודה.  
 

<noinclude>{{ראו גם 
| [[حوادث العمل ومصابو العمل]]
| [[إصابة عمل]]
}}</noinclude>
== مراجع قانونية ورسمية ==
=== تشريعات وإجراءات ===
* [[قانون التأمين الوطني]]
* [http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/102.html חוק ביטוח נפגעי עבודה]
=== توسُّع ونشرات ===
* [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a08000053-134.htm הלכות ברלכיס] - פסק דין שקבע את הקריטריונים להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה ועליו מסתמכים השופטים בפסיקתם בתיק זה

==Metadata==
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
{{מטא
|סוג ערך =  פסקי דין
|תחום תוכן = תאונות עבודה ונפגעי עבודה
}}
[[ar:عدد قليل من التوجهات للعلاج الطبي بسبب الإصابة قد يؤدي إلى عدم الاعتراف بإصابة العمل]]
[[he:פניות מועטות לטיפול רפואי עקב הפגיעה עלולות לגרום לאי הכרה בפגיעה בעבודה]]