הקדמה:

תשר (טיפ) שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק אינו יכול להיחשב "שכר עבודה", והמלצר יהיה זכאי לתשלום שכר בגובה שכר מינימום לפחות בנוסף לתשר
אם התשר עובר דרך קופת המעסיקה הוא ייחשב כשכר לצורך חוק שכר מינימום
למרות זאת, במקרים מסוימים המפורטים בהמשך תשר עשוי להיחשב כשכר עבודה, גם אם לא עבר דרך קופת המעסיק

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע 300113/98
תאריך:
01.06.2005
אזהרה
שינוי בהלכה החל משנת 2019
החל משנת 2019, תשר יהווה חלק משכר העבודה של המלצר בענף המסעדנות, גם אם לא נירשם בקופת המעסיק או בתלוש השכר.
אם גובה השכר, הכולל את התשר, יגיע לגובה שכר המינימום, המעסיק אינו מחויב להשלים לעובד את השכר לגובה שכר המינימום. למידע נוסף ראו תשר (טיפ) למלצר נחשב כחלק מהשכר של העובד, גם אם לא נרשם בקופה או בתלוש השכר.

רקע עובדתי

  • מלצרית הועסקה במסעדת במשך כ-5 חודשים, ולא קיבלה מהמעסיק שכר כלשהו מלבד הטיפים (התשר) שקיבלה באופן ישיר מלקוחות המסעדה.
  • במקרים שבהם סכומי התשר היו מתחת לגובה שכר מינימום, השלימו בעלי המסעדה את שכרה לגובה שכר המינימום.
  • לאחר שסיימה את עבודתה במסעדה הגישה המלצרית תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ודרשה, בין היתר, תשלום שכר מינימום עבור כל חודשי העסקתה במסעדה, וזאת ללא קשר לסכומי התשר שקיבלה מלקוחות המסעדה.
  • בית הדין האזורי קיבל את תביעתה, וחייב את המסעדה לשלם לה שכר מינימום בגין כל תקופת עבודתה, בסך כולל של כ-12,000 ש"ח. זאת מעבר לסכומי התשר שקבלה.
  • על החלטה זו הגישו בעלי המסעדה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיקה, אינו יכול להיחשב "שכר עבודה", ועל המעסיק לשלם למלצר שכר בגובה שכר מינימום לפחות בנוסף לתשר.
    • מדובר בתשלום שניתן על ידי לקוח ולא על ידי מעסיק.
    • מדובר בשיטה על פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום והמשחררת את המעסיק מאחריותה לתשלום שכר מינימום.
    • מדובר בשיטה המזמינה ניצול של המלצרים ולעתים היעדר תום לב של המעסיקים.
    • מדובר בשיטה המזמינה אי-תשלום דמי ביטוח לאומי ופוגעת בגביית מס.
    • מדובר בשיטה המטעה את הלקוחות הסוברים לתומם, כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו.
  • לעומת זאת, אם התשר עובר דרך קופת המעסיק, הוא ייחשב כשכר, ועל המעסיק יהיה לשלם למלצר תוספת, רק אם סך כל תשלומי התשר נמוך משכר המינימום.
  • למרות זאת, תשר עשוי להיחשב כשכר, גם אם לא עבר דרך קופת המעסיק, אם יתקיימו כל התנאים הבאים:
    1. בין העובד והמעסיק קיים הסכם אישי או שחל עליהם הסכם קיבוצי הקובע במפורש שניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר המשולמים לעובד.
    2. הסכם העבודה או ההסכם הקיבוצי כולל הסדר מפורט ומסודר בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מתשר, כגון: שקיפות ותיעוד של התשלומים, קיומה של קופה וחשבונאות של ההכנסות, דרכי חלוקת הסכומים שהתקבלו, מועדי החלוקה ועוד.
    3. הסכום הכולל שיקבל המלצר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר) לא יהיה נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק.
    4. זכויותיו הסוציאליות של העובד , כגון: הפרשות לביטוח פנסיוני, יחושבו על בסיס ההכנסה משני המקורות.
    5. תשלומי המס המלאים המתחייבים משכרו של העובד (כגון: מס הכנסה, תשלום דמי ביטוח לאומי וכו'). יחושבו על בסיס השכר הכולל של המלצר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר).

משמעות

  • ככלל, תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק, אינו נחשב לשכר, והמלצר יהיה זכאי בנוסף לתשר גם לתשלום שכר בגובה של שכר מינימום לפחות.
  • תשר עשוי להיחשב כשכר עבודה, גם מבלי שעבר דרך קופת המעסיק, אם מתקיימים התנאים שצוינו לעיל .

חשוב לדעת

  • פסק הדין הנ"ל מתייחס לשאלה אם תשר ייחשב כשכר לעניין שכר מינימום בלבד, ואינו עוסק בשאלה אם התשר נחשב "שכר" לצרכים אחרים. כך למשל נפסק כי תשר ששולם למלצר מבלי שעבר את קופת המעסיק, ייחשב כחלק משכר העבודה לצורך חישוב קצבת תלויים, שלה יהיו זכאים שאיריו. למידע נוסף ראו הכנסותיו של מלצר מתשרים נחשבות כהכנסה לצורך חישוב קצבת התלויים.
  • בתעא (ת"א) 3215/10 ליאור יובל נ' המזרקה ניהול בית אוכל בע"מ -הכיר בית הדין האזורי בעבודה בתשר ששולם ישירות למלצרים כשכר עבודה, אף אם לא בוצע לכך רישום בקופת המעסיק, וזאת בשל חוסר תום הלב של המלצרים. בית הדין פסק כי המלצרים קיבלו שכר מינימום על פי דין מהתשר ששולם להם מלקוחות המסעדה, וכי הם הסכימו ואף ביקשו את שיטת התשלום הזו, ועל כן יש לקבוע שמדובר בהכנסה מעבודה, אף אם לא בוצע לכך רישום בקופת המעסיק.
הערת עריכה
לדעתי ראוי לייצר ערך נפרד עבור פסק הדין הנ"ל, להדגיש שמדובר בפס"ד של בית דין אזורי. לדעתי עיקר ההלכה דלו היא מה שכתבתי כאן למטה מתוך פסק הדין.
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10:13, 7 בפברואר 2016 (IST)

חקיקה ונהלים

מקורות

  • פסקי הדין באדיבות אתר נבו.