במקרה של הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעסיק, זכאי העובד בשלב ראשון לפיצויי ממוני ועשוי להיות זכאי בשלב השני, גם לפיצוי שאינו ממוני
הפיצוי הממוני ייקבע בהתאם להפרש בין השכר החליפי והזכויות הסוציאליות שאמורות היו להשתלם לעובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו כ"עצמאי"
הנטל להוכיח את השכר החלופי מוטל על המעסיק . אם המעסיק לא הוכיח את השכר החלופי, תחושבנה הזכויות הסוציאליות של העובד לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי"
במקרה שבו עלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים נמוך מהשכר הקבלני -ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד וזאת בשל סכומי היתר ששולמו לו כ"עצמאי "
הפיצוי שאינו ממוני נתון לשיקול דעת בית הדין והעובד יהיה זכאי לפיצוי זה אלא אם המעסיק ישכנע שקיימים שיקולים השוללים זכאות זו


במקרים בהם על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נקבע בדיעבד כי היחסים הנכונים בין הצדדים הנם יחסי עובד-מעסיק, זכאי העובד בשלב הראשון לפיצויי ממוני ועשוי להיות זכאי בשלב השני, גם לפיצוי שאינו ממוני.

שלב ראשון - פיצוי ממוני

  • לעתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאים למרות שלמעשה הם עובדים שכירים לכל דבר.
  • השאלה אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד במקרה מסוים היא שאלה משפטית, ואינה תלויה בהסכמת הצדדים. יחסי עובד-מעביד נבחנים על פי קריטריונים שנקבעו בפסיקה.
  • עובד, שעל פי הסכם העבודה הוגדר כקבלן עצמאי, רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, ואם תביעתו תתקבל בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, הוא יהיה זכאי בדיעבד לשכר החליפי שהיה זכאי אם היה מועסק מלכתחילה כעובד ולא כ"עצמאי" וכן לכל הזכויות הסוציאליות הנגזרות מיחסי עבודה.
  • הזכויות הסוציאליות שיש להביא בחשבון הן הזכויות הסוציאליות המוקנות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה הכלליים (לרבות: פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח פנסיוני, חופשה, מחלה, חגים, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, הפקדה לקרן השתלמות),זכויות סוציאליות נוספות המוקנות באותו מקום עבודה וכן את דמי הביטוח שיש לשלם בגין עובד שכיר למוסד לביטוח לאומי.
  • לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק מה ההפרש בין השכר החליפי והזכויות הסוציאליות שאמורות היו להשתלם לעובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו על רקע סיווגו המוטעה כ"עצמאי".
  • הנטל להוכיח את השכר החלופי מוטל על המעסיק . אם המעסיק לא הוכיח את השכר החלופי, תחושבנה הזכויות הסוציאליות של העובד לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי"
  • במקרה שבו עלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים גבוה מהשכר הקבלני ששולם לעובד בפועל כ"עצמאי", אזי על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש בין עלויות אלה.
  • אם סכום ה"שכר החלופי" בתוספת הזכויות הסוציאליות נמוך מהשכר הקבלני ששולם לעובד בפועל כ"עצמאי"- ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד, וזאת בשל תשלום היתר ששולם לו כ"עצמאי", והמעסיק לא ידרש לשלם לעובד סכום נוסף כלשהו, אך גם לא יוכל לתבוע מהעובד בתביעת השבה את סכום ההפרש שלטובתו.
דוגמה
  • בהסכם עבודה הוגדר העובד כ"נותן שירותים עצמאיים" בתמורה חודשית של 10,000 ₪ בחודש.
  • בית הדין הכיר בדיעבד ביחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
  • הוכח כי סכום השכר החלופי + הזכויות הסוציאליות להן העובד היה זכאי אילו הועסק מלכתחילה כשכיר, הוא 11,000 ₪ בחודש.
  • במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד הפרשים בגין זכויות סוציאליות המגיעות לעובד בדיעבד, בסך של 1,000 ₪ לחודש.
דוגמה
אם בדוגמה הקודמת היה מוכח כי סכום השכר החלופי + הזכויות הסוציאליות להן העובד היה זכאי אילו הועסק מלכתחילה כשכיר, הוא 9,000 ₪ בחודש, לא היה המעסיק צריך לשלם לעובד בדיעבד הפרשים כלשהם, שכן הסכום ששילם לעובד כ"עצמאי" כבר כיסה את מלוא הסכום שהוא חייב לו כשכיר. יחד אם זאת המעסיק אינו יכול לתבוע מהעובד להשיב לו את ההפרש לטובתו בסך 1,000 ₪.
  • בכל מקרה העובד אינו נדרש להשיב למעסיק סכום כלשהו, גם אם יתברר בדיעבד כי הסכומים ששולמו לו כ"עצמאי" היו גבוהים מהסכומים שהיה עליו לקבל אילו הועסק מלכתחילה כשכיר.

שלב שני- פיצוי שאינו ממוני

  • בשלב השני, יבחן בית הדין האם זכאי העובד לפיצוי שאינו ממוני. הפיצוי הלא ממוני נתון לשיקול דעת בית הדין וזכאותו של העובד תבחן בין אם ייפסק פיצוי ממוני ובין אם לאו.
  • נקודת המוצא היא שיש לפסוק פיצוי שכזה ועל המעסיק הנטל לשכנע את בית הדין כי אין לפסוק פיצוי שכזה.
  • בהחלטתו, האם לקבוע פיצויי שאינו ממוני ובאיזה שיעור ישקול בית הדין, בין היתר, את השיקולים הבאים:
    • מידת תום הלב של העובד או של המעסיק (מי הכתיב את מודל ההתקשרות בין הצדדים, האם המעסיק ניסה ביודעין לעקוף את דיני העבודה, מה חלקו של העובד בהחלטה לאמץ את מתכונת ההעסקה הקבלנית).
    • הפער בין השכר הקבלני ששולם לעובד לבין שכר העובד כשכיר.
    • ההקשר התעשייתי (למשל: האם מדובר בסוג עיסוק שמקובל בו לעבוד כעצמאיים).
    • קיומם של הסכמי עבדה קיבוציים במקום העבודה ושקלול הזכויות "הלא ממוניות" שהעובד לא קיבל בשל הסיווג השגוי.
    • , האם הוצע לעובד לתקן את הסיווג השגוי ולעבור למעמד של "עובד ".
    • האם הוכח שכר חלופי או שמא הזכויות הסוציאליות חושבו לפי התמורה הקבלנית( בקביעת שיעור הפיצוי ניתן לקחת בחשבון שהזכויות הסוציאליות נפסקו לפי התמורה הקבלנית שהינה גבוהה יותר משכרו של שכיר).

מי זכאי?

  • עובד אשר על פי מבחני הפסיקה, בית הדין הכיר בדיעבד בהתקשרות בינו לבין המעסיק כיחסי עובד-מעביד.

תהליך מימוש הזכות

  • קביעת יחסי עובד- מעביד בדיעבד, והכרה בזכותו של מעסיק לקיזוז נעשים על ידי בית הדין לעבודה במסגרת תביעה שמוגשת לבית הדין.
  • המעסיק צריך להוכיח את גובהו של "שכר חלופי" משוער, שניתן להניח כי העובד היה מקבל אילו הועסק מלכתחילה כשכיר, ואז יהיה על המעסיק לשלם לו את זכויותיו הסוציאליות לפי שכר זה.
טיפ
ניתן להוכיח שכר חלופי משוער באמצעות:
  • ראיות אודות שכרו של עובד מקביל שביצע עבודה דומה
  • טבלת שכר בהסכמים קיבוציים רלוונטיים
  • ראיות אודות שכר ראוי לעובד שכיר באותו מעמד
  • ראיות לגבי שכר חלופי שהוצע או נקבע בין הצדדים
  • אם סכום ה"שכר החלופי" בתוספת הזכויות הסוציאליות נמוך מהשכר הקבלני ששולם לעובד בפועל כ"עצמאי" ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד , וזאת בשל סכומי היתר ששולמו לו כמעסיק, והמעסיק לא ידרש לשלם לעובד סכום נוסף כלשהו, אך גם לא יוכל לתבוע מהעובד בתביעת השבה את סכום ההפרש שלטובתו.
  • אם לא יוכיח המעסיק את גובהו של שכר חלופי שכזה, יחושבו זכויותיו הסוציאליות של העובד לפי התשלום שקיבל בפועל כ"עצמאי", שבדרך כלל גבוה יותר מהשכר שהיה מקבל כשכיר.
  • לאחר קביעת הפיצוי הממוני, יבחן בית הדין את זכאותו של העובד לפיצוי שאינו ממוני.

    • חשוב לדעת

    • העובד אינו נדרש להשיב למעסיק סכום כלשהו, גם אם יתברר בדיעבד כי הסכומים ששולמו לו כ"עצמאי" היו גבוהים מהסכומים שהיה עליו לקבל אילו הועסק מלכתחילה כשכיר.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין