שאלות שמעסיק שואל מועמד לעבודה או עובד, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים המהווים אפליה אסורה בעבודה, עלולות להיחשב שאלות מפלות
שאלות כאלה מצביעות על שיקולים מפלים ואסורים, והן עלולות להוות משקל ראייתי כנגד המעסיק, במקרה שתעלה כנגדו טענה בדבר אפליה אסורה בקבלה לעבודה
מותר להציג שאלות מסוג זה למועמד/ת לעבודה, כאשר אופי התפקיד ומהותו מחייבים זאת

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, טיפולי פוריות, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, מקום מגוריהם או שירותם במילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים.

  • שאלות שמעסיק שואל מועמד/ת לעבודה או עובד/ת, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינו (לפי הרשימה לעיל), עלולות להצביע על שיקולים מפלים.
  • אם תוגש נגד מעסיק תביעה בגין אפליה אסורה בעבודה, הרי שהעובדה שהוא שאל שאלות מסוג זה ישמשו ראייה נגד המעסיק, אשר תומכת בטענה כי הוא הפלה את העובד או המועמד לעבודה. משמעות הדבר כי על המעסיק יהיה לשכנע את בית הדין כי למרות השאלה, הוא לא הפלה את העובד או את המועמד.
דוגמה
  • בראיון עבודה שאל המעסיק את המועמדת האם בכוונתה להיכנס להיריון בקרוב.
  • המועמדת לא התקבלה לעבודה, והגישה תביעה בבית הדין לעבודה נגד המעסיק בעילה של אפליה אסורה.
  • למרות שבדרך כלל בהגשת תביעה נטל ההוכחה הוא על התובע (כלומר, על העובד או המועמד אשר תובע את המעסיק), הרי שבמקרה זה נטל ההוכחה יתהפך, ועל המעסיק יהיה להוכיח שלא הפלה את המועמדת בקבלתה לעבודה מחמת הורות.
  • שאלות אלה יכולות להצביע על שיקולים מפלים גם כאשר הן מופנות כלפי עובדים ולא רק כלפי מועמדים לעבודה.
דוגמה
  • בראיון שערך המעסיק לעובדים המועמדים לקידום, שאל המעסיק את אחד העובדים כמה ימי מילואים הוא עושה בשנה.
  • אותו עובד לא קיבל את הקידום והגיש תביעה בבית הדין לעבודה כנגד המעסיק בטענה לאפליה בקידום בעבודה בשל שירות במילואים.
  • במקרה זה נטל ההוכחה חל על המעסיק, להוכיח שלא הפלה את העובד.
  • למרות האמור לעיל, אם אופי התפקיד ומהותו מחייבים הצגת שאלות אלה, הרי שבמקרה של תביעה בבית הדין נטל ההוכחה לא יחול על המעסיק אלא על מי שטוען להפליה אסורה (העובד או המועמד לעבודה). במקרה זה על המעסיק להראות כי המידע אכן רלוונטי לאופיו ומהותו של התפקיד, וכי ישנו קשר ישיר בין היכולת לבצע את התפקיד לבין המידע הנדרש.
דוגמה
מעסיק מראיין מועמדת לתפקיד של טכנאית רנטגן. במקרה זה רלוונטי לשאול את המועמדת האם היא בהיריון, שכן עבודה זו היא מסוכנת לנשים בהיריון.
  • מותר לדרוש מידע העלול להצביע על שיקולים מפלים גם במקרים בו המידע נדרש כדי לקיים הוראות חקיקה הקובעות חובה לייצוג הולם או העדפה מתקנת. החובה לייצוג הולם והעדפה מתקנת הקבועה בחקיקה חלה על השירות הציבורי לגבי נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלות.

דוגמאות לשאלות שעלולות להצביע על שיקולים מפלים

  • שאלות שעלולות להיחשב כשאלות מפלות, הן שאלות שהתשובות להן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינם, כגון שאלות בנושאים הבאים: גיל, נטייה מינית, הורות, השקפה פוליטית, אמונה דתית, גזע, מקום מגורים, לאום ושירות מילואים.
  • נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממליצה לשאול שאלות הקשורות ישירות להיבטים המקצועיים של המשרה הנדרשת ולא ולהציג למועמד/ת שאלות אישיות שעלולות להיחשב כמפלות, כדוגמת השאלות הבאות:
שאלה שרצוי לא לשאול הסיבה לפיה השאלה יכולה להיתפס כהפרת חוקי השיוויון
מהו גילך? באיזה שנה סיימת תיכון? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע גיל.
האם את/ה נשוי/אה? כמה זמן? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע היריון או הורות.
האם יש לך ילדים? כמה ילדים יש לך? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע היריון או הורות.
האם את מתכננת להיכנס להיריון? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע היריון או הורות.
איך תסתדר/י בעבודה במקביל לגידול הילדים? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע הורות.
כמה ימי מילואים את/ה עושה בשנה? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע שירות מילואים.
מה השקפתך הפוליטית? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רק השקפה פוליטית
מה מוצאך/הלאום שלך? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע השתייכות למוצא/ לאום.
מהי דתך/ במי את/ה מאמין/ה? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רק אמונה דתית.
מהן נטיותיך המיניות? השאלה עלולה להיחשב כשאלה מפלה על רקע נטייה מינית.

האם מותר למעסיק לשאול מועמד לעבודה שאלות הקשורות למוגבלותו?

  • מעסיק רשאי לשאול מועמד שאלות הקשורות למוגבלותו, רק אם מטרת השאלה היא לאפשר איוש של תפקידים לצורך מתן ייצוג הולם או להבין מהן ההתאמות הדרושות למועמד.
  • המעסיק חייב להבהיר למועמד כי הוא אינו חייב לענות על שאלות אלו.
  • מועמד עם מוגבלות אינו מחויב לדווח למעסיק על מוגבלותו, אלא להיות כן לגבי יכולתו לבצע את העבודה הנדרשת על ידי המעסיק.
  • בנוסף לכך, המעסיק מחויב לשמור על סודיות בקשר למידע זה ולהשתמש בו רק למטרה שלשמה הוא נמסר.
  • בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אסור להפלות עובד בקבלה לעבודה בשל היותו אדם עם מוגבלות, כל עוד הוא כשיר לבצע את עבודתו. עם זאת, פעולה/הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה לא תיחשב בגדר אפליה.

חשוב לדעת

  • למרות האמור לעיל, קיימים פסקי דין שחייבו מעסיק לשלם פיצוי למועמדים רק בשל שאלה שעשויה להיחשב כשאלה מפלה, אף לא נגרם להם שום נזק, ואף אם לשאלה עצמה לא היתה שום השפעה על ההחלטה אם להעסיק אותם או על כל החלטה אחרת בעניינם.
דוגמה
  • בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק לשלם פיצוי בסך 5,000 ש"ח למועמד לעבודה שנשאל במהלך ראיון עבודה מהו גילו, למרות שלשאלה זו לא היתה השפעה (או לכל היותר השפעה מזערית) על ההחלטה אם לקבלו לעבודה. לקריאת פסק הדין לחצו כאן.
  • לקריאת פסק דין הקובע כי עצם השאלה אינו מהווה בהכרח אפליה לחצו כאן.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים