עובד פלסטיני שמועסק כדין בישראל ונעדר מהעבודה בגלל שנפגע תוך כדי ועקב העבודה עשוי לקבל מימון לטיפולים רפואיים שקשורים לפגיעה
בנוסף, הוא עשוי לקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה כפיצוי על אובדן ההכנסה לתקופה של עד 13 שבועות
מי שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה (מענק חד-פעמי או קצבה חודשית)

בקצרה

שימו לב
  • המידע בדף זה אינו רלוונטי עבור:
    • עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות.
    • עובדים פלסטינים המועסקים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.
  • עם זאת, עובדים פלסטינים שמועסקים ביישובים ישראלים ביהודה ושומרון מבוטחים גם הם בביטוח תאונות עבודה בביטוח הלאומי.
    • במקרה של תאונת עבודה, עובדים שמועסקים ביישובים ישראלים ביהודה ושומרון מופנים לבתי החולים ביהודה ושומרון ועליהם לשמור את הקבלות על ההוצאות הרפואיות שקשורות לתאונה.
    • לאחר שיגישו תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל ופגיעתם תוכר כפגיעה בעבודה, יוכלו לקבל החזר על ההוצאות הרפואיות.

עובד פלסטיני שמועסק בישראל כדין, שנפגע תוך כדי ועקב העבודה כתוצאה מתאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה ולא מסוגל לעבוד בעבודה שמתאימה לו, עשוי לקבל מימון לטיפולים רפואיים שקשורים לפגיעה ותשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי כפיצוי על אובדן ההכנסה.

  • טיפול ראשוני: עובדים פלסטינים שנפגעו בתאונת עבודה במהלך עבודתם בישראל, זכאים לקבל טיפול רפואי ראשוני ללא תשלום בחדרי המיון של בתי החולים בישראל.
  • טיפולי המשך, אשפוז בבתי חולים בישראל ותשלום דמי פגיעה: אם המוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ישולמו לעובד טיפולי ההמשך עקב תאונת העבודה ודמי פגיעה לתקופה שבה הוא לא מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.
  • קצבת נכות או מענק נכות: מי שקיבלו דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה עשויים להיות זכאים למענק נכות חד-פעמי או לקצבת נכות חודשית
  • תשלום לשאירים: אם עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה, בני משפחתו עשויים להיות זכאים לקצבה חודשית. למידע נוסף ראו גמלת תלויים לבני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה.
  • התהליך לקבלת דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה מתואר בתרשים:


מי זכאי?

  • עובדים פלסטינים שמועסקים כדין בישראל והמעסיק שילם (או היה צריך לשלם) עבורם דמי ביטוח לאומי.
  • כדי שהעובד יהיה זכאי לדמי פגיעה, צריכים להתקיים כל התנאים הבאים:
    • עקב פגיעה בעבודה העובד לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, בהתאם לאישור רפואי.
    • הוא לא עבד בתקופה שרשומה באישור הרפואי. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.

תהליך מימוש הזכות

  • כדי לקבל את הטיפול הרפואי, העובדים צריכים למסור טופס בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה (טופס בל/250) שמילא עבורם המעסיק ולצרף צילום של תעודת הזהות שלהם.
  • עובדים פלסטינים שלא מתגוררים בישראל, מטופלים בדרך כלל בסניפי המוסד לביטוח לאומי בירושלים, נתניה או חדרה. העובד צריך להגיש את טופס התביעה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו.
  • אם אין לעובד טופס בל/250 חתום על-ידי המעסיק, העובד או נציג שלו יצטרך לשלם על הטיפול הרפואי או לחתום על טופס התחייבות, בהתאם למדיניות בית החולים.
  • על העובד לשמור על הקבלות, כדי שיוכל לקבל החזר על הוצאות הטיפולים הרפואיים שקשורים לפגיעה אם יוכר כנפגע עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • העובד יוכל למסור לאחר מכן את טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק.
  • אחרי שקיבל טיפול רפואי ראשוני, העובד צריך להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה.
  • חשוב להגיש את התביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה (אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי רק עד שנה אחת אחורה).
  • יש לצרף לתביעה את המסמכים הרפואיים שניתנו לעובד בעת הפנייה לטיפול הרפואי- "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה העובד לא יכול לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
  • אם התביעה תאושר והפגיעה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה מעבודה:
    • על העובד לשלוח לקופת חולים כללית את הקבלות על התשלומים לטיפולים הרפואיים. אחרי שהקבלות ייבדקו, ההחזר על התשלומים יתבצע על-ידי שירותי בריאות כללית, בהתאם לתעריפי משרד הבריאות.
    • עבור התקופה שהעובד לא יכול לעבוד בגלל הפגיעה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה.
  • למידע נוסף על ההליך ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה.

סכום דמי הפגיעה

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
לדוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

משך התשלום של דמי הפגיעה לעובד

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד 13 שבועות מהיום שלמחרת יום הפגיעה (עד 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • על היום שבו קרתה הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה והמעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.

היעדרות עד 12 ימים

לדוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בגלל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד.
  • על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד לא זכאי לשכר ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי.
  • אם במקום עבודתו נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנוהג.
  • מ-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי אחרי יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.

היעדרות מעל 12 ימים

  • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה מהיום שאחרי יום הפגיעה (ביום הפגיעה המעסיק ישלם להם את שכרם הרגיל).
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
  • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.
לדוגמה
  • עובדת שכירה נפגעה בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדרה בגלל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובדת זכאית לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 14 ימים, מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף היא זכאית לתשלום מהמעסיק על היעדרותה ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדת עבור 12 הימים הראשונים אחרי התאונה (מ-2 ביולי עד ל-13 ביולי).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו ישירות לחשבון הבנק של העובד, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי חוק.
  • עובד שמעסיקו שילם לו דמי פגיעה לא יהיה זכאי לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הגשת תביעה לגמלת נכות לנפגעי עבודה

תאונת עבודה וצבירת ותק לפיצויי פיטורים

  • תקופת ההיעדרות בגלל תאונה או מחלה לא מפסיקה את הרציפות בעבודה שנדרשת כתנאי לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • עובד שהועסק באותו מקום במשך שנה ונעדר מהעבודה עקב פגיעה בעבודה (כך שבפועל עבד פחות משנה) ייחשב כאילו עבד שנה מלאה לצורך זכאותו לפיצויי פיטורים.
לדוגמה
  • עובד התחיל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת ינואר 2023.
  • בנובמבר 2023 הייתה לו תאונת עבודה והוא נעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • כאשר חזר לעבוד באמצע ינואר 2024 העובד פוטר מהעבודה בגלל צמצומים.
  • העובד ייחשב כאילו עבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים) ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • כאשר מחשבים את התקופה שזכאים עבורה לפיצויי פיטורים, על כל שנת עבודה מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה העובד היה זכאי לתשלום כעובד, כגון: דמי פגיעה).
לדוגמה
  • עובד פוטר ממקום עבודה אחרי שהועסק בו 2 שנים, שבמהלכן נעדר בגלל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • בתקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • היות שעבד 2 שנים אצל המעסיק, ייחשבו לעובד רק 60 ימים מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שעבורה הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • לכן העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

פיטורים במהלך התקופה שמשולמים בה לעובד דמי פגיעה

  • ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ולא יכול לבצע עוד את עבודתו.
  • עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, כאשר טרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב שמזכים את העובד בפיצויים.
  • ראו פסק דין בנושא זה.

כדאי לדעת

  • תאונה בדרך של העובד לעבודה או בחזרה ממנה גם תיחשב תאונת עבודה, בתנאי שהייתה בישראל.
  • בתקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעסיק אסור להפחית ימים מימי המחלה שהעובד צבר.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופירסומים