דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות עובדים בעקבות המצב המיוחד בעורף שהוכרז במאי 2021
המידע מתיחס לזכויות של מי שנפגע בגופו או שרכושו נפגע בהתקפות הטילים או באירועי האלימות וכן לזכויות של עובדים שכירים או עצמאים וחיילי מילואים
חשוב לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף המתעדכנות באופן שוטף הן באתר הפיקוד והן באפליקציה
המידע בדף זה מתעדכן באופן שוטף בהתאם להתפתחויות
ראו גם

מי זכאי לפיצויים בעקבות מבצע שומר החומות?

  • בעלי עסקים בדרום הארץ בטווח של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה.

מה זכויותיו של עסק שנפגע בעקבות מבצע "שומר החומות"?

  1. פיצוי מסלול מחזורים - ניתן לבעלי עסק שמחזורי העסק שלהם ירדו בחודשים מאי, מאי-יוני. תיקרת הפיצויים היא עד מיליון ש"ח.
    • שימו לב! כדי לקבל פיצוי זה יש להגיש השוואה בין מחזור העסק בחודשים האמורים בשנת 2021 לבין מחזור העסק בשנת 2020 או 2019 (בגלל משבר הקורונה).
  2. פיצוי מסלול שכר עבודה - ניתן למעסיקים ששילמו שכר לעובדיהם עבור ימי היעדרותם בזמן המבצע. הפיצוי עומד על 370 ש"ח ליום עבודה עבור כל עובד.
    • שימו לב! יש להוכיח שהעובדים נעדרו מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך או שהעובדים נעדרו מהעבודה כיוון שהשגיחו על ילדם בשל המצב הביטחוני.
    • שימו לב!לפיצויים אלו זכאים גם עסקים שהעובדים שלהם מתגוררים בטווח של 80 ק"מ מרצועת עזה.
  3. פיצוי מסלול חקלאים - ניתן "לחקלאים" ששטחם נפגע לפי מספר העובדים המועסקים אצלם ולפי המרחק בין השטח החקלאי לרצועת עזה.
    • 7-0 ק"מ – סכום של 3,465 ש"ח מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע.
    • 20-7 ק"מ - סכום של 2,355 ש"ח מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע.
    • 40-20 ק"מ - סכום של 1,387 ש"ח מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע.
דוגמה
אם אני חקלאי ובבעלותי 4 עובדים והשטח שלי נפגע כתוצאה מהמבצע, והשטח במרחק של 19 ק"מ מהרצועה. אקבל פיצויים לפי חישוב של 4 (עובדים) כפול 2,355 (מענק בין 20-7 ק"מ) אקבל 9,420 ש"ח.
  1. פיצוי לעסקים שנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ - הקלות בקבלת פיצוי על נזק עקיף:
    • ביטול התנאי שדורש הוכחה שההעסק הפסיק את פעילותו למשך 24 שעות - רלוונטי לעסקים בענפי התעשייה, אלומות האירועים ומוסדות תרבות.
    • ביטול התנאי שדורש הוכחה שהעסק הפסיק את פעילותו למשך שבוע - רלוונטי לעסקים בענפי מסחר ושירותים.
  2. פיצוי מס רכוש - פיצוי עבור מי שרכושו נפגע כתוצאה ממבצע שומר החומות.
    • שימו לב! פיצוי מס רכוש נקבע כרלוונטי גם למי שנגרם נזק לרכושו עקב התפרעויות ומעשי טרור בזמן המבצע ואין צורך בהוכחת קרבה גאוגרפית לרצועת עזה.

ראו עוד:

האם אדם שנפצע במהלך המהומות שהתרחשו ביישובים המעורבים (יידוי אבנים, בקבוקי תבערה או ירי חי) זכאי לזכויות מיוחדות?

  • ככלל פעולת איבה מוגדרת כמעשה אלימות (אלימות גופנית, נפשית או מינית) שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אם המעשה נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
  • לפיכך אדם שנפגע באירועי האלימות שהתרחשו ביישובי ישראל על רקע הסכסוך הערבי ישראלי עשוי להיות מוכר כנפגע פעולות איבה ולקבל את הזכויות הנובעות מהכרה זו.
שימו לב
לצורך קבלת הזכויות לא מספיק שהפעולה תוכר כפעולת איבה, אלא נדרש כי כי מי שנפגע בפעולת האיבה הינו תושב ישראל, אזרח ישראל (אלא אם חדל מלהתגורר בה) או תושב השטחים שבידו תעודת זהות ישראלית שנפגע בתחום הקו הירוק. (ראו הגדרת נפגע פעולת איבה).

האם כל פגיעה על רקע גזעני תוכר כפעולת איבה?

האם אדם שאינו אזרח או תושב (לדוגמה, מבקש מקלט) אך נפגע באירועי האלימות, זכאי לזכויות של נפגע פעולות איבה?

  • לא. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע מערך זכויות בשל פגיעות גזעניות או לאומניות שנגרמו על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי בלבד.
  • אדם שהותקף בשל נסיבות אחרות, כגון צבע עור, השתייכות לעדה מסוימת או סטטוס של מבקש מקלט, לא יוכר כנפגע פעולות איבה ולא יהיה זכאי לזכויות לפי חוק זה.
  • עם זאת ייתכן שאותו אדם יהיה זכאי לפיצוי בדרכים אחרות, כגון באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט נגד התוקף.
  • בנוסף, אדם עשוי להיות זכאי לתשלומים וזכויות הניתנות למי שנפגע באופן כללי, כמו טיפול רפואי, קצבאות ביטוח לאומי, ימי מחלה וכיו"ב.
  • חשוב לדעת - מי שנפגע, בגופו או ברכושו, בתקיפה על רקע לאומני-גזעני, אך אינו זכאי לפיצוי לפי החוק, עשוי לזכות בפיצוי לפנים משורת הדין, על פי החלטה של ועדה מיוחדת. למידע נוסף ראו פיצוי חד פעמי למי שנפגע באירוע לאומני או גזעני אך אינו מוכר כנפגע איבה.
  • למידע נוסף ראו זכותון לנפגעי תקיפות גזעניות ולאומניות.

פיצויים בשל נזק לרכוש עקב פגיעת טיל או כתוצאה מפגיעה מכוונת באירועי האלימות ביישובים בישראל

הבית שלי נפגע מטיל, האם אני זכאי לפיצוי?

נגרם נזק לחפצים בתוך הבית, האם אני זכאי לפיצוי?

הרכב שלי נפגע מטיל או מרסיסים, האם אני זכאי לפיצוי?

אני בעל עסק וכתוצאה מפגיעת טיל נגרם נזק לעסק שלי, האם אני זכאי לפיצוי?

המכונית שלי הוצתה והחנות שבבעלותי ניזוקה במהלך אירועי האלימות ביישובים בישראל - האם אני זכאי לפיצוי?

  • מי שרכושו נפגע באירועי האלימות ( כגון מכוניות שהוצתו, חנויות שניזוקו וכו') עשוי להיות זכאי לפיצוי מהמדינה.
  • עם זאת חשוב להדגיש כי לא כל נזק לרכוש כתוצאה מתקיפה על רקע גזעני או לאומני מזכה בפיצוי מטעם המדינה. על מנת להיות זכאי לזכויות בשל התקיפה, יש לעמוד במספר דרישות:
    1. הנזק שנגרם לרכוש, אירע בעקבות תקיפה על רקע גזעני או לאומני המוגדרת כפעולת איבה.
    2. אתה צריך להיות בעל הרכוש שנגרם לו נזק או הנושא בעלות הוצאות התיקון או שיקום הנזק שנגרם לרכוש של אחרים.
    3. הנכס או הרכוש שניזוק צריכים להימצא בשטח ישראל.
  • גובה הפיצוי מוגבל בתקרה, אך ניתן לבטח מראש את הרכוש תמורת תשלום פרמיה, על מנת להגדיל את גובה הפיצוי.
  • למידע נוסף ראו:

למי עלי לפנות לבירורים במקרה שנגרם נזק לרכוש שבבעלותי?

  • מענה טלפוני בנוגע לפיצויים בגין נזקים ישירים לרכוש ניתן על-ידי רשות המסים.
  • ניתן להודיע על הנזק למוקד רשות המסים: *4954 (בין השעות 08:15 - 19:00) או להגיש תביעה מקוונת לתביעת נזק ישיר באמצעות הקישור הזה.

האם מותר לפטר עובד בגלל היעדרות ממקום העבודה?

האם ניתן להיעדר מהעבודה במפעל חיוני?

  • אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה.
  • אי-התיצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית והעובד לא יהיה זכאי לקבל שכר.

ילדיי נשארו בבית מכיוון שהמסגרת החינוכית שלהם סגורה בגלל המצב הביטחוני. מה קורה אם איעדר מהעבודה כדי להשגיח עליהם?

  • על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, כאשר הסיבה להימצאות הילד בבית היא שהמסגרת החינוכית שבה מבקר הילד, סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
  • ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
    • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
    • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
    • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.
שימו לב
אם בעת ההיעדרות היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור מתאים להשגחה על הילד, העובד לא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה. אם בחר להיעדר מעבודתו, לא יהיה זכאי להגנת החוק מפני פיטורים. המעסיק יכול לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
  • אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נשאר בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו, גם אם מקום עבודתו לא היה סגור?

  • החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
  • עם זאת, בעבר נקבעו הסכמים שאפשרו החזר חלקי של השכר שאותו איבד העובד עקב היעדרותו. מומלץ לעקוב אחר פרסומים בנושא.

קיבלתי צו 8 וגוייסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הבטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

אם מקום העבודה סגור בשל המצב, האם עובד אמור לקבל שכר או תשלום כלשהו בתקופה זו?

אם פיקוד העורף הורה על סגירת מקום העבודה

  • החוק לא מתייחס לשאלת התשלום לעובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני, כך שאין חובה על מעסיק לשלם לעובד שכר עבור ימי היעדרותו.

אם פיקוד העורף לא הורה על סגירת מקום העבודה

  • בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • עם זאת, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה באורך שעולה על מכסת הימים הצבורים שעומדים לזכותם (במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה, אך חייב לשלם להם שכר מלא בגין ימים היעדרותם). למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
  • אם מדובר בחופשה שעולה על 7 ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום. אם החליט המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה בהתראה קצרה יותר, הוא לא יוכל לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה שצבר העובד.
  • למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

  • החוק אינו קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות, כך שאין חובה על מעסיק לשלם שכר כלשהו לעובדים שנעדרו גם אם יש להם מוגבלות ובשל הוראות פיקוד העורף הם אינם יכולים לעבוד.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

  • אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, אזי עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
  • החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה, ולרוב הנושא מוסדר מאוחר יותר באמצעות הסכמים או תקנות.
  • אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
שימו לב
אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה. עובד שלא התייצב לעבודה במפעל חיוני, לא יהיה זכאי לשכר.

אני עובד עצמאי. האם אני זכאי לפיצוי על אובדן ההכנסות שלי בימים שבהם לא עבדתי בשל המצב?

  • החוק אינו מעניק פיצוי לעובדים עצמאים או לבעלי עסקים בגין הפגיעה בהכנסותיהם עקב המצב הבטחוני.
  • עם זאת בעבר נקבעו מספר הוראות שאפשרו מתן פיצוי כזה.
  • מומלץ לעקוב אחר הפרסומים.

האם בעל עסק צריך לשלם משכורת לעובד שגויס למילואים עקב המצב הביטחוני?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • במקרים מסוימים בעבר נהג המוסד לביטוח לאומי לשלם למעסיקים מקדמה על חשבון תגמולי המילואים המגיעים להם.

אני עובד עצמאי ולא הספקתי להעביר את תשלומי המסים עד ה-15 לחודש, האם אני יכול לקבל ארכה?

  • בעקבות המצב, הודיעה רשות המסים על דחיית המועד האחרון להגשת הדיווח התקופתי למע"מ (כולל מי שחייב בהגשת דוח מפורט וגם מי שלא חייב) עד ליום חמישי 27.05.2021.
  • מועד זה הינו גם המועד האחרון להגשת הדוח לעצמאים המדווחים דיווח חד-חודשי לחודש אפריל 2021.
  • מועד הדיווח והתשלום לניכויים ולמקדמות מס הכנסה עבור חודשים אלה נחה עד ליום שני 24.05.2021.
  • לקריאת הודעת רשות המסים ראו כאן.

בשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ'קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ'קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • במקרים שבהם צ'ק חזר בשל נסיבות של שעת חירום, בעל החשבון רשאי לערער לבית משפט השלום כדי שהצ'ק יוסר מרשימת הצ'קים שחזרו.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ'ק שחזר בשל מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

הזמנתי חופשה בארץ וביטלתי אותה בשל המצב הביטחוני. האם אהיה חייבת בתשלום עבור החופשה?

  • אם ההזמנה בוצעה מרחוק (למשל באמצעות האינטרנט), ניתן לבטל אותה בתוך 14 ימים מיום ביצוע ההזמנה, וכל עוד נותרו לפחות 7 ימים עסקים עד מועד החופשה.
  • במקרה זה בעל העסק רשאי לגבות מכם 100 שקלים או 5% משווי ההזמנה (על פי הנמוך מבניהם).
  • אם הביטול נעשה לאחר 14 ימים, או כאשר נותרו מ-7 ימי עסקים עד למועד החופשה, בעל העסק לא חייב לזכות אתכם, והתשלום ייעשה בהתאם לתנאים המופיעים בחוזה.
  • אם בעל העסק עצמו ביטל את החופשה, הוא מחוייב להחזיר לכם את מלוא התשלום.
  • אם החופשה בוטלה משום שהאיזור הוכרז "מסוכן" על ידי פיקוד העורף, תהיו זכאים להחזר כספי מלא או לאפשרות לדחיית החופשה.
  • לפרטים נוספים ראו ביטול עסקת מכר מרחוק.

אלו זכויות נוספות אני עשוי לקבל בשל המצב הביטחוני?

מקורות משפטיים ורשמיים

הרחבות ופרסומים