בית המשפט העליון הורה על פינוי של אסיר מדירה בדיור הציבורי בה הוא מחזיק לאחר מות אביו, שהיה דייר חוזי בדירה, מהטעם שלא התגורר בדירה לפחות 3 שנים עם אביו לפני מותו
בניגוד למקרים שבהם נכפה על אדם להיעדר מהדירה (אשפוז, שירות צבאי וכו') ואז ניתן להיכר בזכויותיו בדירה למרות שלא התגורר בה בחלק מהתקופה, הרי במקרה של מאסר ההיעדרות אינה נכפית על האסיר אלא נגרמה באשמתו הישירה
למרות זאת, ייתכנו מקרים בהם יהא אסיר זכאי להכרה כדייר ממשיך, למשל בנסיבות שבהן מדובר במאסר קצר, כאשר אין ספק באשר למגורים עם הזכאי, או כשהמדובר בקטין, קשיש או בודד

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט העליון
תאריך:12.05.2008
קישור:לקריאת פסק הדין

במקרה זה מדובר בערעור שהגיש אדם שהנו אסיר על פסק דין שקבע כי עליו לפנות דירה בדיור הציבורי בה הוא מחזיק לאחר מות אביו, שהיה דייר חוזי בדירה. האסיר ביקש להכיר בו כדייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר או כדייר ממשיך לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי ומתוקף כך להקנות לו זכויות בדירה.

בשנת 2000 נפטר אביו, שהתגורר בדירה השייכת לעמידר. הבן, המרצה עונש מאסר ואמור להשתחרר רק ב-2011, ולפני כן ריצה עונש מאסר בין השנים 1998-2004, לא הסכים לפנות את הדירה בטענה כי הוא נחשב דייר מוגן או דייר ממשיך, ולכן הגישה עמידר תביעת פינוי נגדו.

בהליך ראשון בבית משפט השלום נתקבלה התביעה ונאמר כי האב גר בדירה מכוח שכירות חופשית ולא כדייר מוגן, ולכן לא יכול להיחשב בנו כדייר מוגן. בנוסף, נדחתה טענת המבקש באשר להיותו דייר ממשיך. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי והתיק הוחזר לבית משפט השלום כדי לאפשר למבקש להביא ראיותיו באשר לזכויותיו בדירה. במעמד זה, נדחתה תביעתו בשנית בהסתמך על החלטת הועדה העליונה במשרד הבינוי והשיכון והכרעתו הסופית של בית משפט השלום הייתה כי המבקש לא היה דייר מוגן וגם לא דייר ממשיך.

האסיר הגיש ערעור לבית-המשפט העליון, ובו טען כי מתקיימות לו זכויות בדירה מתוקף הטענות הבאות:

  1. הוא הסתמך על פירוש החוק למונח "התגורר" (בחוק המחייב מגורים רצופים של שלוש שנים לפחות עם קרוב משפחה המתגורר בדירה בדיור הציבורי כדי להחשב כדייר ממשיך). לאור מקרים קודמים, שהראו כי יתכנו נסיבות שבהן יש לראות בקרוב משפחה דייר ממשיך אף שאינו מתגורר בדירה, כגון: חייל בשירות צבאי, אדם הנזקק לאשפוז פסיכיאטרי, חולה כרוני, ימאי או ילדו של זכאי השוהה במוסד גריאטרי.
  2. לכך הוסיף כי כשם שחייל נעדר מן הדירה באופן ארעי ולמטרה מוגדרת, כך גם אסיר, שיש אינטרס ציבורי בשיקומו והיעדרותו מהדירה נכפתה עליו - ואין לראות בכך היעדר מגורים השולל זכאותו, בפרט כאשר גם בזמן המאסר הוא עושה שימוש בדירה להניח מטלטליו ולחזור אליה לחופשות.
  3. עוד טען כי הדבר דומה לזכויות הדייר המוגן, שהיעדרו בגין מאסר אין בו כדי לשלול זכויותיו.
  4. טענה נוספת הייתה כי המערער אכן התגורר עם אביו חמש שנים לפני מאסרו, אולם אביו לא דיווח על כך כי התבייש בו.
  5. הדירה תסייע לו בשיקומו לאחר שחרורו, ובינתיים היא משמשת אותו לאחסון חפציו ולכתובת שבה הוא משתמש בעת יציאתו לחופשות מהכלא.

בית המשפט העליון דחה את הערעור והסכים עם תשובות בית המשפט המחוזי לטענות האסיר:

  1. בפירוש למונח "התגורר", יש להעדיף את צרכיהם של מחוסרי דיור זכאים אחרים.
  2. היעדרו של אסיר מהדירה אין דינו כהיעדר המוצג באחת הדוגמאות האחרות, משום שאסיר יכול לבוא בטענות לעצמו בלבד על כך שעבר עבירה פלילית, נשלח למאסר ועל כן לא עמד בתנאי הזכאות.
  3. יתכנו מקרים בהם יהא אסיר זכאי להכרה כדייר ממשיך, למשל בנסיבות שבהן מדובר במאסר קצר, כאשר אין ספק באשר למגורים עם הזכאי, או כשהמדובר בקטין, קשיש או בודד, אולם אין זה המקרה כאן.
  4. בית המשפט קיבל את הראיות לפיהן לא התגורר המבקש ברציפות בדירה שלוש שנים לפחות סמוך לפטירת אביו.
  5. לאסירים משוחררים פתרונות דיור לפי נוהל מיוחד, ואין צורך להשתמש בפתרונות דיור אחרים.
  6. רק באזור מגוריו של האסיר ישנם 240 אנשים או משפחות שהוכרו כזכאי דיור ציבורי, ובהם 25 בודדים, קשישים או בעלי בעיות רפואיות קשות, אך אין כל דירה פנויה ולעומת זאת המבקש הוא אחד מעשרה אחים, בגירים וחלקם בעלי משפחות, שבהם הוא יכול להסתייע.

משמעות

מי שאין בידו להוכיח כי התגורר עם קרוב משפחה שהיה דייר בדיור הציבורי שלוש שנים לפחות ברציפות לפני פטירתו של קרוב המשפחה - אינו זכאי לקבל זכויות של דייר ממשיך בדירה, גם אם מדובר באסיר שהיעדרו מהדירה נכפה עליו.

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".