בני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך, זכאים להירשם כאבות של הילד בתנאי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט
לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא ביולגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש ממנו לאמץ את הילד
ההכרה בהורה הלא ביולוגי היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים
פסק הדין חל גם על זוגות הטרוסקסואלים שעברו הליך פונדקאות בחו"ל

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:בג"ץ 6569/11
תאריך:28.01.2014
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע

  • זוג גברים, אשר נישאו בעבר בקנדה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל, הביאו לעולם ילדה באמצעות הליך פונדקאות שנעשה בארה"ב. לצורך ההליך נתנו שני בני הזוג דגימות זרע, אשר בהן הופרו ביציות של תורמת ביצית, שאיננה הפונדקאית. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית, כאשר בשלב זה עוד לא היה ברור, מטבע הדברים, מי מן הביציות המופרות תתפתח ותביא להיריון.
  • בני הזוג פנו טרם הלידה לאגף ליתומים של בית המשפט לטיעונים כלליים בפנסילבניה, ולפנייתם לבית המשפט צירפו תצהירים של הרופאים שביצעו את ההפריה ואת השתלת העוברים ברחמה של הפונדקאית, תצהירים של הפונדקאית ובן זוגה, וכן תצהירים של בני הזוג עצמם.
  • עוד לפני לידת בתם של בני הזוג, נתן בית המשפט בפנסילבניה צו המורה כי שני בני הזוג הם הוריה החוקיים של הילדה שתיוולד בתום ההיריון, וכי כך יירשם בתעודת הלידה. לאחר הלידה הונפקה לילדה תעודת לידה אמריקאית בה נרשמו שני בני הזוג כהוריה.
  • לאחר ששבו ארצה עם בתם, פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה לרשום את בתם במרשם האוכלוסין. הם הופנו לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שיורה על עריכת בדיקה גנטית שתוכיח את הקשר הגנטי למי מהם, וכך עשו. בעקבות הבדיקה שנערכה התברר כי אחד ממבני הזוג הוא אביה הביולוגי של הילדה, ובית המשפט לענייני משפחה הוציא צו המצהיר על כך.
  • בני הזוג פנו בשנית למשרד הפנים, על יסוד הצו שהוצא בבית המשפט בארצות הברית, תעודת הלידה, הצו האמור של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, והעובדה כי השניים רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, וביקשו להירשם כהוריה של הילדה.
  • משרד הפנים מסר להם כי ניתן לרשום רק את ההורה הביולוגי במרשם, וסירב לרשום את בן הזוג השני כאביה של הילדה, מבלי שזה יאמץ אותה.
  • בני הזוג עתרו לבית המשפט העליון בתביעה להירשם במרשם האוכלוסין כהוריה של הילדה על יסוד המסמכים האמורים, ללא צורך בהליך אימוץ בכל הנוגע להורה הלא-ביולוגי.

טענות משרד הפנים

  • פקיד המרשם רשאי לסרב לרשום במרשם האוכלוסין פריט שלגביו יש לו יסוד להניח כי הוא אינו נכון.
  • אין לרשום את ההורות כדי לשמור על אמינות המרשם ודיוקו, וכדי למנוע מצב בו פרט ההורות במרשם אינו משקף את המצב המשפטי והעובדתי לאשורו. זאת, משום שפרט זה הוא כאמור ראיה לכאורה לנכונותו, וגורמים שונים מסתמכים על הכתוב במרשם בפעילותם השוטפת.

פסיקת בית המשפט

  • בית המשפט העליון קיבל את העתירה והחליט (ברוב דעות) כי יש לרשום את ההורה הלא ביולוגי של הילדה במרשם האוכלוסין כאביה.

נימוקי בית המשפט

  • פקיד המרשם רשאי לסרב לרישום פריט אם יש לו יסוד סביר להניח שהפריט אינו נכון מבחינה עובדתית.
  • החלטתו של פקיד המרשם לרשום פרט רישום מבוקש או לסרב לרשום אינה מיועדת להכריע בשאלות משפטיות וחברתיות קשות.
  • השאלה אם ההורה הלא-ביולוגי הוא אכן הורה, היא שאלה משפטית ולא עובדתית. זאת בניגוד לשאלה אם אביה הביולוגי הוא אכן אביה, שזו עובדה ביולוגית הניתנת לבדיקה ולהוכחה פשוטה יחסית.
  • לגופו של עניין רישום ההורה הלא ביולוגי במרשם האוכלוסין דווקא משקף את המצב העובדתי והמשפטי ואינו פוגע באמינות המרשם. זאת לאור הראיות המשמעותיות שהוצגו לפקיד המרשם, לפיהן ההורה הלא-ביולוגי הוא אביה של הילדה, הן מבחינה משפטית הן בפועל.
  • כאשר מדובר ברישום של ההורה השני (ההורה הלא ביולוגי) במרשם האוכלוסין לאחר שהוכח קשר ביולוגי בין הילד לבין ההורה הביולוגי ולאחר שההורה הביולוגי כבר נרשם כהורהו של התינוק, אין לרישום השפעה על מעמדו של הילד (קבלת מעמד של אזרח). לפיכך אין צורך להביא בחשבון שיקולים בדבר ההשפעה שיש לרישום על מעמדו של הילד כאזרח ישראל. זאת בניגוד למקרה שבו מבקשים ההורים לרשום את הילד בפעם הראשונה במרשם, שאז רישומו כמי שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי מקנה לו אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות (כפי שקרה בפרשת ממעט). לפיכך אין רלוונטיות לחוק האזרחות, ויש לבדוק את המקרה על פי חוק מרשם האוכלוסין.
  • על-פי חוק מרשם האוכלוסין, רישום הורה נוסף במרשם האוכלוסין יכול להיעשות על סמך הצגת "תעודה ציבורית". משהוצגה תעודה ציבורית תקפה (תעודת הלידה והצו השיפוטי הזר המעידים על כך ששני בני הזוג הם הוריה של הילדה), ועילות הסירוב של משרד הפנים נדחו לגופן, חובה על פקיד המרשם לבצע את הרישום.

משמעות

  • מרגע שבני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך - ואחרי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט - הרי שעל משרד הפנים לרשום את שניהם כאבות.
  • ההכרה בהיותו הורה היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים (למשל לסכסוכים עתידיים בין בני הזוג, שבהם תעלה השאלה מה מעמדו של ההורה הלא ביולוגי כלפי הילד).
  • לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא-ביולוגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש מההורה לאמץ את הילד כתנאי לרישמו כהורה במרשם האוכלוסין.
  • גם בני זוג הטרוסקסואלים שהביאו לעולם ילד בפונדקאות בחו"ל זכאים להירשם כהורים במרשם האוכלוסין, בתנאי שהתייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה ופסק דין שבהם שניהם רשומים כהורים - ואחרי שההורה הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט בישראל.

חשוב לדעת

  • גם המדינה וגם שופטי המיעוט בעתירה (שסברו כי לא ניתן להסתפק בתעודת הלידה ובפסק הדין הזר), הסכימו כי אין לדרוש מההורה הלא ביולוגי לאמץ את הילד כדי לרשמו במרשם האוכלוסין. לדעתם, ניתן להסתפק ב"צו הורות פסיקתי" שיינתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה (בדומה לצו הורות שניתן בהליכי פונדקאות שנעשים בארץ).
  • שופט המיעוט מלצר סבר שניתן גם להסתפק בפניה לבית המשפט לענייני משפחה בהליך של הכרה בפסק הדין הזר (במקום בקשה לצו הורות פסיקתי).
  • במסגרת פסק הדין נידונה עתירה נוספת של בני זוג שסירבו לערוך בדיקה גנטית שתוכיח קשר ביולוגי בין אחד מהם לבין הילד. בית המשפט דחה את עתירתם. למידע נוסף על החלטה זו ראו כאן.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות