בעל מקצוע שרישיונו המקצועי הותלה (השעיה/הפסקה) או בוטל בהליך משמעתי, רשאי בתנאים מסוימים לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתלייה או הביטול (חנינה)
בעלי המקצוע הרשאים לפנות לנשיא בבקשת החנינה, מפורטים ברשימה שבתוספת לחוק
הבקשה תוגש רק לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים (ערעור וכו') ותתקבל במקרים חריגים במיוחד
הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום

אדם שהוטל עליו במסגרת הליך משמעתי אמצעי משמעת של התלייה (השעיה/הפסקה) או ביטול רישיון המקצוע, רשאי בתנאים מסוימים לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתלייה או הביטול (חנינה).

  • ביטול רישיון - בעל מקצוע שהוטל עליו אמצעי משמעת של ביטול רישיון ונקבע בחוק כי לאחר תקופת המתנה ניתן לפעול לחידוש הרישיון, רשאי לפנות לנשיא בבקשה לקצר את תקופת ההמתנה.
דוגמה
  • עורך דין שהורשע בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ורישיונו נשלל ממנו
  • יועץ השקעות שרישיונו הוקפא על ידי הרשות לניירות ערך
  • מתווך מקרקעין שוועדת משמעת הטילה עליו אמצעי משמעת של ביטול רישיון התיווך
  • פסיכולוג שוועדת משמעת קבעה כי רישיונו יותלה (יושעה) לתקופה של 5 שנים

מי זכאי?

  • אדם שהוטל עליו אמצעי משמעת מסוג התלייה (השעיה/הפסקה) או ביטול רישיון מקצוע בהליך משמעתי ושעומד בכל התנאים הבאים:
    1. הבקשה הוגשה רק לאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים האפשריים.
    2. הגיש את הבקשה עשרה חודשים לפחות מהיום שהרישיון הותלה או בוטל.
    3. ההחלטה בהליך המשמעתי שבה הרישיון הותלה או בוטל- הפכה סופית.
    4. ישנן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות את קבלת הבקשה.

תהליך מימוש הזכות

  • ניתן למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים, אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • תעודת שחרור מצה"ל, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה והטיפול בה

  • במקרה של מילוי מקוון (אינטרנטי) של טופס הבקשה- בסיום מילוי הטופס וצירוף המסמכים, הבקשה תישלח למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
    • ישנה אפשרות לשמור את הטופס המקוון בסיום מילויו במחשב ולשלוח לדוא"ל שכתובתו: .
  • במקרה של הורדת הטופס והגשתו באופן ידני, יש לשלוח אותו בצירוף המסמכים למחלקת חנינות במשרד המשפטים:
    • בדואר:רח' צלאח א-דין 29, ירושלים, ת"ד 49029, מיקוד 91400.
    • בפקס: 02-6467027 (מומלץ להתקשר לאחר מס' שעות לוודא כי המסמכים התקבלו בטל: 02-6546642/3/4).
  • מחלקת החנינות תגיש את חוות דעתה על הבקשה לאישור שר המשפטים שיעביר את המלצתו ללשכת נשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • לא ניתן לערער על החלטת הנשיא, אך ניתן להגיש בקשה נוספת 6 חודשים לאחר ההחלטה, אם חל שינוי משמעותי בנסיבות לאחר ההחלטה.
  • החוק אינו מאפשר לנשיא המדינה להעניק חנינה מלאה או למחוק את תוצאות העבירה.
  • ככלל, בקשת חנינה תתקבל רק במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות.
  • עורכי דין מתבקשים לשלוח את הבקשה באמצעות טופס מקוון בלבד.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים