אדם שהוטל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) על-ידי בית משפט, רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשה להקל בתנאי הצו (חנינה)
ככלל, בקשת חנינה תתקבל רק במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות
הבקשה תוגש רק לאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים האפשריים בתיק שבמסגרתו הוטל הצו
הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום
למידע רשמי ראו אתר משרד המשפטים

כל אדם, אשר בית המשפט הטיל עליו את אחד מהצוים הבאים, רשאי בתנאים מסוימים, להגיש לנשיא המדינה בקשה להקל בתנאי הצו (חנינה):

  • צו מבחן: אמצעי שיכול בית המשפט להטיל בהתאם לנסיבות המקרה ומשמעותו העמדת אדם תחת פיקוח של קצין מבחן מתוך מטרה לשקמו.
  • צו שירות לתועלת הציבור (של"צ): בית משפט רשאי לחייב את האדם בצו שירות לתועלת הציבור. תקופת ביצוע הצו היא למשך שנה אחת ולא יותר והוא יבוצע בשעות הפנאי של האדם וללא כל שכר.

מי זכאי?

  • אדם שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. בית משפט הטיל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של"צ).
    2. מוצו עד תום כל ההליכים המשפטיים בתיק (ערעורים, בקשות למשפט חוזר, בקשות לדיונים נוספים).
    3. ישנן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות את קבלת הבקשה.

תהליך מימוש הזכות

  • ניתן למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים, אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • תעודת שחרור מצה"ל, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה והטיפול בה

  • במקרה של מילוי מקוון (אינטרנטי) של טופס הבקשה- בסיום מילוי הטופס וצירוף המסמכים, הבקשה תישלח למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
    • ישנה אפשרות לשמור את הטופס המקוון בסיום מילויו במחשב ולשלוח לדוא"ל שכתובתו: .
  • במקרה של הורדת הטופס והגשתו באופן ידני, יש לשלוח אותו בצירוף המסמכים למחלקת חנינות במשרד המשפטים:
    • בדואר:רח' צלאח א-דין 29, ירושלים, ת"ד 49029, מיקוד 91400.
    • בפקס: 02-6467027 (מומלץ להתקשר לאחר מס' שעות לוודא כי המסמכים התקבלו בטל: 02-6546642/3/4).
  • מחלקת החנינות תגיש את חוות דעתה על הבקשה לאישור שר המשפטים שיעביר את המלצתו ללשכת נשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • לא ניתן לערער על החלטת הנשיא, אך ניתן להגיש בקשה נוספת 6 חודשים לאחר ההחלטה, אם חל שינוי משמעותי בנסיבות לאחר ההחלטה.
  • ככלל, בקשת חנינה תתקבל רק במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות.
  • עורכי דין מתבקשים לשלוח את הבקשה באמצעות טופס מקוון בלבד.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים