בית הדין הארצי לעבודה קבע כי קבלת מימון מהמדינה למגורים בהוסטל, לא נחשבת כ"הכנסה כדי מחייה" ששוללת משאיריו של מי שהיה מבוטח בפנסיה תקציבית ונפטר את הזכאות לקצבת פנסיה לשאירים
כשם שאין מניעה לקבל הן גמלת נכות והן גמלת שאירים, כך גם המגורים בהוסטל, שממומנים מגמלת הנכות - לא שוללים את כפל הקצבאות

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 35046-02-16
תאריך:04.09.2019
קישור:לקריאת פסק הדין
  • אישה עם תסמונת דאון ומגבלות פיזיות נוספות, ביקשה לקבל קצבת פנסיה לשאירים מתוך הפנסיה התקציבית של אביה שנפטר לאחר שפרש לגמלאות משירות המדינה.
  • אחד התנאים לקבלת קצבה זו עבור שאיר שעבר את גיל 20, הוא שלאותו שאיר, המבקש את הקצבה, אין "הכנסה כדי מחייתו".
  • הממונה על הגמלאות החליט לשלול מהאישה את הקצבה, מכיוון שהיא מתגוררת בהוסטל במימון משרד הרווחה והדבר מהווה לדבריו "הכנסה כדי מחייתה".
  • האישה ערערה על החלטת הממונה לבית הדין לעבודה בתל אביב, וערעורה נדחה.
  • האישה ערערה לבית הדין הארצי, וטענה כי מגוריה בהוסטל ממומנים מתוך קצבת הנכות שלה, שממנה נשארים לה 20% בלבד. בנוסף, נטען כי במהלך מחצית מהשבוע היא מתגוררת עם אמה, שם יש לה הוצאות שאינן ממומנות על ידי ההוסטל.
  • בית הדין הארצי קיבל את הערעור. הוא קבע כי כשם שקבלת קצבת נכות או קצבת ניידות מביטוח לאומי אינה הכנסה ששוללת תשלום קצבת שאירים מפנסיה תקציבית, כך גם מימון הוסטל אינו הכנסה שכזו. לא מדובר בסכום שמתווסף לקצבת הנכות של האישה, אלא הוא חלק ממנו.
  • בית הדין הוסיף כי אף אם המגורים בהוסטל היו נחשבים להכנסה, הרי שבכל מקרה לא מדובר ב"הכנסה כדי מחייתה", משום שהאישה נאלצת לחלק את חייה בין ההוסטל ובית אמה, ושם יש לה הוצאות נוספות על חשבונה.

משמעות

  • מגורים בהוסטל הממומן בידי המדינה, לא שוללים זכאות לקבלת "קצבת פנסיה תקציבית לשאירים" משאירים של גמלאי שנפטר או משאירים של עובד שנפטר טרם פרישתו.
  • מגורים בהוסטל במקביל לחיים בבית פרטי, דורשים הוצאות נוספות שיש לקחת בחשבון כאשר מחשבים את זכאותו לקצבת פנסיה תקציבית לשאירים.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.