יותר ויותר נשים חרדיות יוצאות לעבוד מחוץ לבית כשכירות וחשוב ביותר שתהיינה מודעות לזכויותיהן וליכולת שלהן לממש אותן. באופן טבעי לנשים חרדיות עולים נושאים כמו שילוב של גידול ילדים במקביל לעבודה, הריונות מרובים, ובמקרים מסוימים אפליה בשל היותן חרדיות. המדריך מנסה לסייע לכן בכל אלה.
1. איסור אפליה בקבלה לעבודה
- החוק אוסר על אפליית עובדים בקבלה לעבודה מטעמים שונים, ובין היתר מטעמי מין, דת, מוצא, השקפה פוליטית, הורות ועוד. מעסיק שמסרב לקבל לעבודה מועמדת רק בשל היותה אישה, או בשל היותה דתייה, או בשל היותה אם לילדים עובר על החוק.
- במקרים רבים לא נאמר במפורש כי הסיבה לאי קבלתה של עובדת לעבודה היא היותה אישה, דתייה או אם לילדים, וניתן ללמוד על האפליה מהנסיבות, כגון: אמירות שנאמרו לה בעת ראיון העבודה, שאלות שנשאלה וכו'.
- שאלות שמעסיק שואל מועמדת לעבודה, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים שאסור להפלות בגינו, עלולות להצביע על שיקולים מפלים.
- עובדת שסבורה כי הופלתה על רקע דתה, השקפותיה, מינה, מצבה המשפחתי וכו' רשאית להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה או לפנות לארגון העובדים במקום עבודתה או לפנות לאחד מהארגונים העוסקים בזכויות עובדים או בזכויות נשים אשר רשאי להגיש את התביעה בשמה.
- העובדת עשויה להיות זכאית לפיצויים שיכולים להגיע לעשרות אלפי ₪.
- למידע נוסף ראו:
2. שכר מינימום
- כל עובדת זכאית לפחות לשכר מינימום. העובדת אינה יכולה לוותר על הזכות לשכר מינימום. להסכמה של עובדת על שכר נמוך משכר מינימום אין תוקף מחייב.
- שכר המינימום מדצמבר 2017 (משכורת ששולמה בראשית ינואר 2018) הוא 28.49 ₪ לשעה ו- 5,300 ₪ לחודש למשרה מלאה.
- קיימות דרכים בלתי חוקיות שבאמצעותן מעסיקים עוקפים את החובה לשלם שכר מינימום. דרכים אלה פוגעות בזכויות העובד לקבל את מלוא השכר ובנוסף פוגעות בזכויותיו העתידיות, כגון זכויות הפנסיה. למידע נוסף על האופן שבו יכול העובד להתמודד מול הפרות אלה מצד המעסיק, ראו הפרות טיפוסיות של חובת תשלום שכר מינימום.
- במקרה שמעסיק מפר את חובתו לשלם שכר מינימום או משלם באיחור, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
3. זכות לשכר עבור כל הזמן שהעובדת לרשות המעסיק
- עובדת זכאית לשכר עבור כל הזמן שבו עמדה לרשות המעסיק, כולל עבור שעות התלמדות, השכרה, השתלמות או הכנה למשמרת. במקרים מסוימים זכאית העובדת לשכר גם עבור זמן נסיעה מלקוח ללקוח (כאשר מדובר בזמן קצר שאינו מאפשר לעובד להתפנות לענייניו האישיים) ואף לשכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה. למידע נוסף ראו:
4. שכר שווה לגברים בתפקיד דומה?
- אם במקום העבודה משלמים לעובדים אחרים שכר הגבוה משכר המינימום, זכאית העובדת לשכר השווה לשכר המשולם לעובדים אחרים באותן תפקיד במקום העבודה, ואסור לשלם לה פחות, רק בשל היותה אישה או בשל היותה דתייה או בשל היותה אם לילדים או בשל טיפולי פוריות שהיא עוברת. למידע נוסף ראו שכר שווה.
5. תשלום שכר במועד ??
- אם העובדת משתכרת על בסיס חודשי (מקבל משכורת על כל חודש עבודה בלי קשר למספר ימי העבודה שקיימים באותו חודש), אזי על המעסיק לשלם לה את השכר עם תום החודש שעבורו משולם השכר.
- עובדת המקבלת שכר לפי מספר השעות שעבדה (עובדת שעתית או יומית), וכן עובדת שגובה השכר שלה נקבע על פי התפוקה בעבודה עשויה להיות זכאית לתשלום שכר מוקדם יותר.
- איחור במועד תשלום השכר מהווה הלנת שכר, וכאשר מדובר בשכר מינימום מהווה האיחור בתשלום עבירה פלילית.
- עובדת שהשכר שלה משולם באיחור יכולה להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
- אם שכר העבודה לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, העובדת עשויה להיות זכאית לפיצויים בגין הלנת שכר.
- למידע נוסף ראו:
6. הוצאות נסיעה
- עובדת הזקוקה לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתה זכאית להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשה (או עשויה היתה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתה.
- בהתאם לצו ההרחבה, החל מ-01.02.2016 גובה ההחזר הוא עד 22.60 ₪ ליום (26.40 ₪ לפני כן) או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", לפי הזול מביניהם (מלבד בשבתות וחגים, שבהם אין תחבורה ציבורית)
- אם נקבע בהסכם העבודה החזר גבוה יותר מזה שקבוע בצו ההרחבה, זכאית העובדת לסכום הקבוע בהסכם ולא בצו ההרחבה.
- החזר הוצאות נסיעה משולם לעובדת בנוסף לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובד. עם זאת ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
- נחתם על-ידי העובדת הסכם בעניין לפני כניסתו לתפקיד, הקובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
- שיעור השכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
- למידע נוסף ראו החזר הוצאות נסיעה.
7. תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי
- עובדת המועסקת ביותר ממקום עבודה אחד יכולה לערוך תיאום מס הכנסה כדי שגובה המס שינוכה משכרה לא יהיה גבוה מזה שהיא צריכה לשלם בפועל. ניתן לבצע את התיאום דרך האינטרנט או באמצעות שליחת מכתב לפקיד השומה בצירוף תלושי השכר משני מקומות העבודה. * אם במקום העבודה העיקרי מרוויחה העובדת פחות מ-60% מהשכר הממוצע (7,522 ₪ ברוטו נכון ל-2024), יכולה העובדת לערות תיאום ניכויים מול המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח כי לא ינוכו משכרה דמי ביטוח גבוהים מאלה שהיא צריכה לשלם. ניתן לבצע את התיאום ישירות מול המעסיק המשני.
- למידע נוסף ראו:
8. מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)
- עובדת מגיל 23 ומעלה, שיש לה לפחות ילד אחד (ואם היא עברה את גיל 55 אז גם אם אין לה ילדים כלל) עשויה להיות זכאית למענק עבודה אם גובה הכנסתה לא עולה על סכום מסוים.
- נכון לשנת 2018, הזכאות מוענקת למי שהכנסתה הממוצעת במהלך שנת 2017 היתה בין 2,060 ל-6,736 ₪ (ואם מדובר בהורים יחידים בין 1,270 ל-11,480 ₪).
- גובה המענק נקבע לפי שכר הברוטו הממוצע של העובדת והכנסות נוספות שלה או של בעלה.
- יש להגיש את התביעה למענק עבודה עבור כל שנה במהלך השנה שלאחריה.
- למידע נוסף ראו מענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)
- לפירוט מלא של הליך הגשת התביעה, ראו הגשת תביעה למענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי).
9. חופשה שנתית - אולי עדיף ימי חופשה לבחירה?
- כל עובדת זכאית לחופשה שנתית בתשלום.
- מספר ימי החופשה אשר להם זכאית העובדת תלוי בוותק שצברה במקום עבודתה.
- המעסיק רשאי לבחור מתי תצא העובדת לחופשה אך עליו להתחשב ברצונה ובבקשתה לצאת לחופשה במועדים שהיא מבקשת לעשות כן.
- המעסיק אף רשאי לקבוע מראש ימים שבהם העובדת תצא לחופשה מרוכזת (כפויה).
- העובדת יכולה לבחור 2 ימים ספציפיים בשנה, שבהם תצא לחופש ללא צורך לקבל את רשות המעסיק אך בתנאי שהודיעה לו על כך לפחות 30 ימים מראש.
- אסור למעסיק לדרוש מהעובדת לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צברה.
- העובדת רשאית במגבלות מסוימות לנצל רק חלק מימי החופשה המגיעים לה בשנה מסוימת ולצבור אותן לשנה לאחריה.
- אם המעסיק אינו מאפשר לעובדת לצאת לחופשה שנתית בהתאם לחוק, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- למידע נוסף ראו:
10. עבודה וחופשות בחגים ובמועדים
- החוק מכיר בחגים הבאים כימי חג רשמיים של כל עובד יהודי:
- ראש השנה - א' בתשרי, ב' בתשרי
- יום כיפור - י' בתשרי
- סוכות ושמחת תורה - ט"ו בתשרי, כ"ב בתשרי
- פסח (ראשון ושביעי) - ט"ו בניסן, כ"א בניסן
- שבועות - ו' בסיוון
- בנוסף יום העצמאות מוגדר כיום שבתון.
חופש בחגים
- ככלל ימי החג נחשבים לימי חופש מעבודה שעבורם זכאית העובדת לשכר רגיל אם היתה אמורה לעבוד באותו יום אלמלא היה זה חג.
- עובדת ששכרה נקבע לפי מספר ימי העבודה או לפי מספר שעות העבודה שעבדה בפועל, תהיה זכאית לתשלום דמי חגים (תשלום בגובה השכר) עבור החג שבו נעדרה מעבודתה, בתנאי שצברה ותק של לפחות 3 חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרה ביום שלפני החג וביו שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק (למשל עקב חופשה, אי שיבוץ למשמרת באותם ימים וכו').
- עובדת שהועסקה בפועל במהלך החג זכאית לשכר גבוה יותר משכרה הרגיל (תוספת של 50%, ואם הועסקה באותו יום שלא מתוך בחירה היא עשויה להיות זכאית לשכר גבוה עוד יותר) ובנוסף ליום מנוחה חלופי.
מועדים שאינם מוכרים כימי חופש
- חשוב להדגיש: לא כל החגים היהודי נחשבים לימי חופש.
- כמו כן ימי חול המועד לא נחשבים לימי חג אלא לימי עבודה רגילים (בחלק ממקומות העבודה מקובל להנהיג ימי עבודה מקוצרים בתקופה זו).
- גם ערבי החג אינם נחשבים לימי חופשה אלא יום עבודה, ולרוב דובר ביום עבודה מקוצר.
הרחבות ומידע נוסף
- למידע כללי על זכויות העובדים בחגים ראו זכותון עובדים בחגים.
- למידע על הזכויות בחגים הספציפיים ראו:
11. היעדרות מעבודה לצורך בדיקות הריון
- עובדת רשאית להיעדר מהעבודה לצורך בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, כגון: צילומי אולטרסאונד, בדיקות דם, בדיקת מי שפיר וכו'.
- העובדת זכאית לשכר רגיל עבור השעות שבהן היא נעדרה מהעבודה לצורך הבדיקות.
- תקופת ההיעדרות בתשלום שהעובדת זכאית לה בשל בדיקות הריון:
- אישה העובדת עד 4 שעות כל יום בשבוע העבודה הנהוג במקום עבודתה, זכאית ל- 20 שעות היעדרות בסה"כ במהלך תקופת ההריון.
- אישה העובדת מעל 4 שעות כל יום בשבוע העבודה הנהוג במקום עבודתה, זכאית ל- 40 שעות היעדרות בסה"כ במהלך תקופת ההריון.
- בעלה של העובדת זכאי להיעדר מעבודתו על חשבון ימי המחלה שלו (עד 7 ימי היעדרות) לצורך ליווי אשתו לבדיקות, וזאת בנסיבות שבהן קיים סיכון לה או לעובר או במקרים שבהן היא תלויה בעזרת הזולת.
- למידע נוסף ראו:
12. איסור פגיעה בהיקף המשרה, פיטורים ואיסור אפליה של עובדת בהריון
- החוק אוסר על אפליה של עובדת בהריון בכל הקשור לעבודה, ובכלל זה בקידומה, בתנאי העבודה, בהטבות, בפיטורים וכו'.
- אסור למעסיק לפטר עובדת רק בשל הריונה.
- אם העובדת מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים אסור למעסיק לפטר אותה מכל סיבה שהיא (גם מסיבות שאינם קשורות להריון) אלא אם קיבל אישור לכך מראש מהממונה על העסקת נשים במשרד העבודה.
- בנוסף למעסיק אסור לפגוע בהיקף המשרה ובשכר של עובדת בהריון שעבדה אצלו או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים, אלא בהיתר מאת משרד העבודה.
- השר ייתן היתר רק אם שוכנע כי הפגיעה אינה קשורה להריון.
- למרות זאת, במקרים הבאים מותר למעסיק לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה של העובדת:
- העובדת ביקשה להפחית את היקף משרתה בשל מצבה הרפואי;
- הפגיעה בהכנסה נעשית מכוח הסכם קיבוצי;
- מדובר בהכנסה המשולמת בהתאם לתפוקה, ותפוקת העובדת ירדה מסיבות שאינן תלויות במעסיק.
- עובדת בהריון שפוטרה בניגוד לחוק או שהמעסיק פגע בהיקף משרתה או בהכנסתה בניגוד לחוק, יכולה להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה ואף להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה ובמסגרתה לתבוע פיצויים מהמעסיק בגובה השכר וההטבות שלהן העובדת היתה זכאית, כאילו יחסי העובד-מעביד המשיכו כרגיל.
- למידע נוסף ראו:
13. הטבות מס לעובדת שילדה
- עובדת שילדה זכאית להטבות במס הכנסה, כבר בשנת המס בו נולד התינוק.
- לשם כך על העובדת לעדכן את הפרטים על גבי טופס 101 ולמסור למעסיק לפני סוף שנת המס.
- אם העובדת לא הספיקה לדרוש או לנצל את ההטבה, היא רשאית להגיש בקשה להחזר מס הכנסה.
- למידע נוסף ראו:
14. שמירת תנאי העבודה לאחר חופשת לידה
- עובדת לאחר חופשת לידה זכאית להזדמנות ממשית להשתלב מחדש במקום עבודתה ולחזור לאותה עבודה שבה עבדה לפני יציאתה לחופשת הלידה ובאותם תנאים.
- לפיכך אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת במשך חופשת הלידה ובמהלך 60 יום מתום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת משרד הכלכלה. שר הכלכלה ייתן היתר לפיטורים רק אם השתכנע שהם אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.
- למרות זאת, ייתכנו נסיבות מיוחדות שבהן אין חובה על המעסיק להחזיר את העובדת לעבודתה הקודמת והוא רשאי להציע לה עבודה חלופית.
- למידע נוסף ראו:
15. שעת הנקה
- עובדת המועסקת במשרה שהיקפה לפחות 174 שעות בחודש, או במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה. עובדת במגזר הציבורי עשויה להיות זכאית ל שעת הנקה במשך תקופה ארוכה יותר).
- הזכאות ניתנת גם אם העובדת אינה מניקה.
- העובדת רשאית לחלוק את ההיעדרות עם בעלה.
- עובדת שמניקה זכאית לא להיחשף לחומרים מסוכנים בעבודתה, ועל המעסיק לאפשר לה לעסוק בעבודה חלופית
- למידע נוסף ראו:
16. ימי מחלה בשל מחלת הילד
- עובדת זכאית להיעדר מעבודה על חשבון ימי המחלה שצברה בגין מחלת ילדיה שמתחת לגיל 16 (עד 8 ימי היעדרות בשנה).
- עובדת זכאית להיעדר עד 90 ימי היעדרות בשנה (ובמקרים מסוימים 110 ימי היעדרות) על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה שצברה, וזאת במקרה של מחלה ממארת או מחלה המצריכה טיפול בדיאליזה של ילד עד גיל 18.
- עובדת שהיא אמא לילד או בוגר עם לקות (פיסית, נפשית או שכלית) קבועה זכאית ל-18 ימי היעדרות בשנה (במקרים מסוימים עד 36 ימים) על חשבון ימי המחלה שלה לצורך מתן סיוע אישי לילד, וכן לשעות היעדרות נוספות שלא ינוכו משכרה.
- למידע נוסף ראו:
17. איסור פיטורי עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות
- עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך טיפולי פוריות.
- החוק אוסר על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובדת במקום העבודה.
- בנוסף אסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות במשך 150 ימים מתחילת טיפולי הפוריות, גם אם לא נעדרה מהעבודה, בתנאי שהעובדת מועסקת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים.
- האיסור על פיטורי העובדת חל בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות במהלך תקופת ההעסקה באותו מקום עבודה, או עד 2 לידות מבן הזוג הנוכחי.
- למרות זאת, ניתן לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות במהלך תקופה זו, אם ניתן היתר ממשרד העבודה.
- במקרה שעובדת נאלצה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות, עליה להודיע מראש למעסיק על ההיעדרות הצפויה ולהציג בפניו אישור רפואי על הטיפול.
- במקרה שעובדת לא נעדרה מהעבודה והיא פוטרה מעבודתה במהלך טיפולי הפוריות, עליה להודיע למעסיק על הטיפולים לכל המאוחר תוך 3 ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים (אם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים, אז תוך 3 ימים ממועד הפיטורים), ובנוסף עליה למסור למעסיק אישור רופא תוך 14 ימים ממועד ההודעה המוקדמת על הפיטורים (או ממועד הפיטורים - אם לא ניתנה הודעה מוקדמת).
- אם עובדת או עובד מפוטרים בניגוד לחוק, ניתן לנקוט את הצעדים הבאים:
- להגיש תלונה נגד המעסיק אל יחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
- למידע נוסף ראו: