"כל-זכות בידידות"
הכשרת עובדות סוציאליות במח' לשירותים חברתיים בשימוש באתר 'כל זכות' לצורך שיפור מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיות נרחבות
פרק א' - תכנון כללי
פרק זה מתאר מתווה כללי לצורך הסכמה ויציאה לדרך של כל זכות והקרן לידידות בפרוייקט הדרכת עובדות סוציאליות במח' לשירותים חברתיים לצורך הנגשת המידע לגבי זכויות לאוכלוסיות רלוונטיות ושיפור שיעור מיצוי הזכויות באותן אוכלוסיות. התכנון נעשה עם רכזת ההדרכה שתוביל את הפרוייקט, ובשיתוף צוות היגוי מלווה.
הכשרת עו"סיות במח' לשירותים חברתיים
המרכיב המרכזי בפועל בפרוייקט הוא הכשרת עו"סיות במח' לשירותים חברתיים, על שימוש מושכל בכל זכות.
- שלב התכנון המפורט:
- מיפוי אוכלוסיות היעד להדרכה - מחלקות, התמחויות, התמקדות על תכנים בהכשרה
- קביעת סדרי עדיפויות (אוכלוסיות בפערי מיצוי גבוהים מול נזקקות וכד'), סדרי קדימויות (שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, תשתיות לשימוש בכל זכות, התחלה במקומות שייצרו למידה להמשך וכד') ותכנון יעיל (אשכולות ישובים, אשכולות התמחויות וכד')
- בנית כלי הדרכה (מצגות, דוגמאות וכד')
- תכנון ופיתוח כלי המעקב
- פניה למחלקות:
- פניה רשמית של הגורמים המעורבים, על מנת לתת גיבוי וסמכות לזמן שיוקדש ולהתערבות ההכשרתית.
- פניה פרטנית על ידי רכזת ההדרכה, לצורך תיאומי לו"ז, תשתיות (בדגש על מחשוב ואינטרנט), מאפיינים ומיקוד ההכשרה, רמת המיומנות בקרב הצוותים, הכשרות משותפות של כמה מחלקות וכד'
- הרצת ההכשרות:
- העברת 3-5 הכשרות בשבוע X 25 שבועות, בהיקף של 10-15 עובדות להכשרה (יעד כולל לפרוייקט – כ-1000 עובדות).
- סביר שמיקום ההכשרה יהיה במחלקה עצמה, אך חשוב לשקול גם הכשרות בכיתות מחשבים בהנחה שזמינות ברשות (מתנ"ס, מוסדות חינוך, ואף ארגונים מסחריים)
- רישום משתמשות והנחיה לשימוש תחת שם משתמש (יש לקחת בחשבון מחשבים בבית, מחשבים משותפים במחלקה, סוגיית הפרטיות)
- סיוע בשאלות ובעיות שימוש של העובדות והמנהלות - יזום ותגובתי
- משוב והערכה – יזום ותגובתי (או בהמשך – מרכיבים נלווים)
- דו"ח מסכם והמלצות להמשך:
- תאור הפרוייקט שבוצע
- מסקנות לגבי ההכשרה עצמה
- מסקנות לגבי שימוש באתר (תוך שימוש בניתוחים סטטיסטים על בסיס מעקב ממוחשב) - מאפיינים, קורלציות למאפיינים שונים של הישוב והמחלקה
מרכיבים נלווים
הפרוייקט יכלול כמה מרכיבים נוספים של פעילות וערכים מוספים, בהקשר של מיצוי זכויות:
- מעקב, בקרה, ניתוח ומשוב על רמת ומאפייני השימוש באתר על ידי העובדות שהודרכו:
- לצורך למידה ושיפור תהליך ההכשרה עצמו
- לצורך למידה ושיפור מאפייני האתר - תכנים, וכלים פנימיים
- לצורך למידה על תחומי עניין של העובדות, בהקשר של צרכי האוכלוסיה ובהקשר לדפוסי עבודתן
האמצעי העיקרי למעקב ובקרה יהיה שילוב של טכנולוגיה ועיבודים אוחרים, שיבוצעו על סמך הרשמה ושימוש של העובדות תחת שם משתמש רשום (ראו סעיף א-3 לעיל)
- מעקב אחר תהליך מיצוי זכויות באוכלוסיות מדגם ומחלקות מדגם:
- בחירת מדגם של מחלקות ותחומי תוכן. המדגם הזה צריך לכלול מחלקות חזקות יותר, בעלות מוטיבציה ומסוגלות ניהולית ובקרב לפחות חלק מן העובדות.
- בניית כלי מעקב (שאלונים וכד') אחר תהליך מימוש זכויות (לוחות זמנים, תחנות שבדרך, התקדמות, היתקעות, הצלחה מלאה, חלקית או כשלון, וכד')
- תיאום עם מנהלות המחלקות והנחיות לעובדות באותם יישובים, בצמוד להכשרות השימוש באתר
- מעקב, בקרה וסיוע לאחר ההכשרה
- ניתוח כמות ומאפיינים של מיצוי זכויות בתחילת הפרוייקט, במהלכו ובסיומו
- ברור כי המחלקות שישתתפו במרכיב זה יידרשו להשקעה נוספת של משאבי זמן. נשאלת השאלה כיצד יוצרים למחלקות אלה מניעים להשקעה נוספת זו. מניעים אלה יכולים להווצר על ידי לפחות שני מרכיבים:
- ציון לטובה על ידי משרד הרווחה והרשות המקומים, כמחלקה בולטת המשתתפת בניסוי מתקדם.
- ניפוק מחשבי טאבלט מחוברים לאינטרנט, לצורך שימוש במחלקה ומחוץ לה (reaching out), אשר יריצו את אתר כל זכות ואת השאלונים וכלי הבקרה המיוחדים למדגם זה.
ניהול
הפרוייקט ינוהל באופן שוטף על ידי כל זכות, בהובלת רכזת הדרכה ובפיקוח של הנהלת המיזם. רכזת ההדרכה תיקח חלק בישיבות צוות ותעבוד באינטראקציה עם המתכנת ועם עורכות התוכן בכל מה שקשור לחידושים בתוכן ולמשובים שוטפים מהמחלקה.
לוחות זמנים לפרוייקט
- הסכמה על תוכנית עבודה מפורטת וחתימת הסכם - 15/2
- הפצת סבב ראשון של מכתב פניה - 15/2
- השלמת ארגז כלים ראשוני (מצגת בסיסית, שאלון משוב) - 15/2
- מפגשי צוות היגוי - 1/3, 1/5, 1/7, 1/9
- הרצת הכשרות - פברואר (10 הכשרות), מרץ (15 הכשרות), אפריל-יוני (20 הכשרות לחודש), יולי (15 הכשרות), אוגוסט (5 הכשרות), ספטמבר (15 הכשרות)
- הגשת דו"ח מסכם - 15/10
צוות היגוי
צוות ההיגוי לפרוייקט, מורכב מנציגי/ות כל זכות, הקרן לידידות, מש' הרווחה, מרכז השלטון המקומי, ויתכן שגם אקדמיה. צוות ההיגוי יתכנס אחת לחודשים, וידון בנושאים עקרוניים להתנהלות הפרוייקט.
הרכב צוות ההיגוי:
- כל זכות - עדן פוקס (סמננכ"ל ואחראי שותפויות) ותמר פינקלשטיין (רכזת הדרכה)
- הקרן לידידות - יעל עמאר
- מש' הרווחה - דיצה מורלי שגיב (מנהלת תוכנית הרפורמה בשירותים החברתיים)
- המרכז לשלטון מקומי - אסא בן יוסף (אחראית רווחה במרכז השלטון המקומי)
- ביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' העברית - דר' שלהבת עטר-שוורץ
מיתוג יח"צ
הפרוייקט יקרא כל-זכות בידידות.
הלוגויים של כל זכות ושל הקרן לידידות יוצגות בחומרים השונים (מצגות, מכתבים..) במשותף, זה לצד זה.
פרק ב' - ביצוע בפועל
תפיסת האשכולות
בתחילה התוכנית היתה לסדר את המחלקות לפי אשכולות גיאוגרפיים, על מנת להפחית את זמן הנסיעות ביחס לזמן ההדרכות. לאחר היכרות עם המציאות בשטח - אנו פונים במקביל אל כלל הלשכות לשירותים חברתיים שנמצאות ברשימות הידע שלנו, וקובעים הדרכות על פי היענות המחלקות. לעתים, מצליחים לתאם כמה הדרכות באותו איזור באותו יום.
פעילות צוות ההיגוי
פרוייקט ההכשרה והרפורמה בשירותים החברתיים
בתקופה זו מתנהל במש' הרווחה פרוייקט גדול בתחום הרפורמה בשירותים החברתיים. מנהלת התוכנית חברה בצוות ההיגוי של פרוייקט ההכשרה, והאג'נדה של הרפורמה תואמת למהותו של פרוייקט ההכשרה.
הנה הדף העוסק ברפורמה באתר מש' הרווחה, ממנו ניתן להגיע למסמכים שונים.
סומנו כמה היבטים של שילוב בין פרוייקט ההכשרה לרפורמה:
- ברמה העקרונית - הכשרה על כל זכות היא עומס על המחלקות, ואילו שילוב במסגרת הרפורמה מכניס את ההכשרה לתעדוף לביצוע של המחלקות.
- כאשר יבשיל מהלך הרפורמה, יכנסו ההכשרות במסגרת התהליך הראשי שמוביל המשרד. הערה: עד אז, כדי לא לעכב את ההכשרות - הן יתקדמו כמתוכנן.
- במיוחד השילוב נוגע למהלך של מחלקות המדגם בהן נעקוב אחר מימוש בפועל של הזכויות.
- בשאיפה שנושא ההכשרות יכנס כבר כמודולה בקורסי יסוד בביה"ס המרכזי (עו"ס משפחה, קהילתי ואולי נוספים).
אוכלוסיות היעד בתוך המחלקות
- יש חשיבות גדולה להדריך את 'המדר"צים במחלקות. אלה מהווים את הזכרון הארגוני, ויעבירו את ההדרכות גם לעובדות שהחמיצו את ההדרכות במקרה, וגם לעובדות החדשות.
לוח מעקב אחר הדרכות שבוצעו ומתוכננות
בקישור זה ניתן לצפות בהדרכות שנעשו ומתוכננות להתבצע, כולל פרטים כלליים.
אצל תמר נמצאים נתונים מפורטים יותר לגבי ההדרכות, האוכלוסיות שהודרכו, מעקב משובים וכו'.
מעקב בעקבות ההדרכות
אנו מעוניינים להישאר בקשר צמוד עם לשכות הרווחה בהן מתבצעות ההדרכות. זאת על מנת לקבל משובים הן על ההדרכות עצמן, הן על השימוש באתר ומעל לכל – הצעות שינוי ותיקונים לתכנים המופיעים באתר.
המעקב אחרי ההדרכות מתבצע במספר אופנים:
- יצירת הקשר הראשונה תתרחש מספר ימים לאחר ההדרכה באמצעות הדואר האלקטרוני. יישלח מייל שיכלול את מצגת ההדרכה ובנוסף קישור (לינק) למשוב אינטרנטי על תכני ההדרכה ואופן העברתה.
- כשלושה שבועות לאחר ההדרכה - יצירת קשר שני עם הלשכה. יישלח משוב אינטרנטי בנוגע לשימוש באתר, קשיים טכניים שעלו ותכנים לשינוי ולשיפור.
בנוסף למשוב יש לשאול על כניסה לאתר עם "שם משתמש".
- כשלושה חודשים לאחר ההדרכה - השארת "קו פתוח" בין הלשכה לבין מנהלת ההדרכה לשאלות הנוגעות לשימוש באתר. מילוי נוסף של משוב השימוש באתר.
המעקב לאחר הדרכות נועד הן על מנת לשפר ולייעל את האתר ואת ההדרכות והן על מנת לייצר זיכורון ארגוני. בתום כל הדרכה, ימונה עובד/ת סוציאלי/ת אשר יהיו נציגי הקשר מטעם המחלקה עם כל זכות.
אפקטיביות השימוש באתר
שימוש אפקטיבי באתר ימדד על פי יכולת הסיוע של האתר במציאות היום-יומית בלשכות לשירותים חברתיים, והשינוי שיכול לחולל בפועל במיצוי זכויות הציבור באמצעות פעילות העובדות במחלקות.
מדידת השימוש תיעשה בשלושה אופנים:
- מדידה סטטיסטית של השימוש באמצעות ספירת הכניסות לאתר על פי סיווג של לשכה ותפקיד. מדידה זאת נעשית באמצעות התמאת הכניסה לאתר באמצעות שם המשתמש – אחריות של רכזת ההדרכה בזמן ולאחר ההדרכות בשטח.
- ניתוח של משובי ההדרכות.
- שיחות חתך ומעקב עם הלשכות ועם העובדים הסוציאלים המשתמשים באתר ככלי בשדה.
בנוסף לספירת מספר הכניסות, שימוש אפקטיבי יימדד גם על פי תוצאות ביצוע, כלומר יישאלו במשוב שאלות כגון: "האם נתקלת בזכויות ושירותים שלא הכרת קודם לכן?", "כמה פעמים מצאת תכנים שלא הכרת?", "האם הפנית לקוחות לשימוש באתר ככלי לעבודה עצמאי?" ועוד.
באמצעות בדיקת האפקטיביות בשימוש אנו מעוניינים לדעת איזה סקטור בעבודה הסוציאלית רואה באתר ככלי עבודה יום-יומי, איזה מן הסקטורים משתמש יותר מאחר סקטור אחר. במקרה שנדע מידע זה, נוכל להמשיך ולתעדף את קיום, זמני ומקום ההדרכות שלנו על פי הצורך האמיתי אשר עולה מן השטח.
מיצוי זכויות במחלקות מדגם ואכלוסיות מדגם
בהמשך לנושא בחינת האפקטיביות של השימוש באתר לשיפור בפועל של מיצוי הזכויות, אנו נסמן מדגם של שתי מחלקות בכל זמן נתון, אשר בהן נקיים מעקב יותר עמוק לגבי ההשפעה על מיצוי הזכויות בפועל.
ההנחה היא שהעבודה צריכה להיעשות עם מחלקות חזקות יותר, ובעיקר בעלות מוטיבציה ומסוגלות ניהולית להרים נושא כזה. לכן, ההחלטה על מחלקה שתשתתף במדגם תיעשה לא רק על פי נתונים חיצוניים, אלא בפרט ובעיקר על סמך ההתנסות שלנו בעבודה עם אותן מחלקות בהדרכה ולאחריה, ועל סמך המוטיבציה המסתמנת בהנהלה ובצוות.
יתכן מאד, שמנהל/ת המחלקה יבחרו לסמן צוות/ים מתוך המחלקה, אשר הם יותר מתאימים וזמינים לביצוע התהליך.
תהליך למידה והתאמת כלי מעקב
לצורך עריכת המעקב, ייבנו כלי מעקב (בעיקר שאלונים וכד') אחר תהליך מימוש זכויות (לוחות זמנים, תחנות שבדרך, התקדמות, היתקעות (והסיבות להיתקעות), הצלחה מלאה, חלקית או כשלון, וכד').
בהמשך לבניה בסיסית של כלי מעקב כאלה, אנו נשתף את המחלקות שבמדגם בתהליך למידה, שבו נחקור יחד מהם הפרמטרים המוכרים והמתאימים בעיניהם לבחינת מיצוי הזכויות בפועל, ונתאים את כלי המדידה לפיהם.
כמו כן נבדוק את סוג ואפני המערובות של עובדות במחלקה (אם בכלל) אחר מיצוי הזוכוית בפועל אצל אוכלסיות הפונים.
כלים למימוש
אנו מעוניינים לתת למחלקות המשתתפות במדגם, כלים שיאפשרו להם לקיים את התהליכים החדשניים בהם מדובר, בפרט שתהליכים אלה דורשים תשומות - של זמן, של מחשבה, ושל מורכבות ארגונית.
לצורך כך נשתדל לפתח עבורן כלים, שיהיו אינגרטיבים ככל הניתן ב- 'כל זכות', למעקב אחר תהליך מיצוי הזכויות (כפי שנזכר לעיל).
כמו כן יתכן וידרשו תשתיות טכנולוגיות לצורך כך, כגון מחשב נייד / טאבלט להפעלת כל זכות, העברת והדפסת נתונים רלוונטים.
אנו גם מקווים שהגיבוי הרשמי והמהותי שקיים מצד מש' הרווחה והמרכז לשלטון מקומי, יאפשר ביתר נוחות לאותן מחלקות להקדיש את מה שנדרש לצורך התהליך.
בנוסף, יתכן שנצטרך להשקיע משאבים ישירים במימון זמן עבודה של עובדים/ות מתוך המחלקה, אולם נושא זה נותר להיבדק מול המחלקות.
תהליך הערכה
תוך כדי תקופת המדגם ובסופו, ננתח את הכמות והמאפיינים של מיצוי זכויות, לצורך השואה עם המצב כפי שתואר בתהליך הלמידה והפתיחה של המעקב. גם ניתוח זה צריך להיעשות בהשתתפות פעילה של העובדות במשתתפות במדגם.
נספח - רציונל הפרוייקט
הרציונל: הנגשה מערכתית מסיבית של מידע על זכויות לאוכלוסיות נזקקות באמצעות הכשרה ופיתוח יכולות (capacity building) במערכים קיימים
מחקרים בהם נבחנו המאפיינים של מי שאינם מממשים את זכאותם לסיוע, מראים כי שיעורי אי-המימוש גדולים ביותר בקרב זכאים אשר גילם מבוגר, בקרב החיים לבדם, בקרב מהגרים / קבוצות מיעוט אתניות, ובקרב החיים בעוני קיצוני ובתנאי דיור לא-יציבים. משמעותם המיידית של ממצאים אלה היא, כי במרבית המקרים דווקא הזקוקים ביותר לסיוע אינם מממשים את זכאותם.
גם בספרות המקצועית של העבודה הסוציאלית במדינות שונות מתחזק "שיח זכויות". מתוך ראיית החשיבות הטמונה בקידום זכויות אזרחיות וחברתיות, כדי להגביר את איכות החיים של כל בני האדם בחברה וכדי להתמודד עם בעיות חברתיות, נשמעות קריאות לחיזוק הזיקה שבין מקצוע העבודה הסוציאלית לבין עולם הזכויות. בפרט, העובדים הסוציאליים נקראים ואף נדרשים לחזק את תפקידם כ"סוכני זכויות אדם", כלומר להגביר את מעורבותם הפעילה בקידום המימוש של זכויות אזרחיות, זכויות חברתיות וזכויות רווחה.
במחקרים שנעשו בישראל, נראה כי עובדות הרווחה רואות חשיבות בהגברת עיסוקן בקידום מיצוי זכויות, אך המערכות הארגוניות ומערכות ההכשרה המקצועית עדיין אינן תומכות במגמה זו.
כל זכות הוא מכשיר בעל עוצמה רבה, אשר משפר את יכולתן של העובדות הסוציאליות בשטח לשמש כ"סוכנות זכויות". ראיה לכך היא ההזמנות המתקבלות ממחלקות לשירותים חברתיים להדרכות בשימוש בכל זכות, והמשוב החיובי בעקבות הדרכות אלה המתאר שדרוג משמעותי בפעילות המחלקות.
הרעיון הוא למנף את הנסיון והיכולות היחודיות של כל זכות, לטובת הנגשה מסיבית ומערכתית של המידע שבאתר לציבור הנזקקים, ובכך להביא לשיפור משמעותי במיצוי הזכויות בפעול של אוכלוסיות אלה.
הכוונה ליצור תוכנית רחבה להדרכת סגלים מקצועיים (עו"סי/ות, מתנדבות) הנמצאים במגע ישיר עם האוכלוסיות הנזקקות ביותר למיצוי זכויותיהן, אך ממצות זכויות אלה במידה מועטת. סגלים מקצועיים אלה נמצאים בעיקר בלשכות לשירותים חברתיים, אך במידה מסויימת גם במרכזי מיצוי זכויות, בתי חולים בתי אבות, מוקדי קליטה, מרכזי תעסוקה, מרכזים לחיים עצמאיים וכד'.
חשוב לציין כי במהלך הכשרות כאלה עולים תכנים מתוך הידע שבשטח, ואנו מכניסים אותו מיידית לאתר.