בית הדין חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובדת שהוטרדה מינית במסגרת נסיעה עבודה בחו"ל
על מעסיק חלה חובה לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית כלפי עובדת גם כאשר היא שוהה במדינה זרה עקב נסיעת עבודה
כשבמדינה הזרה קיימת תרבות עסקית בה גבולות העבודה מטושטשים וקיים סיכון מוגבר להטרדה מינית, על המעסיק לנקוט אמצעי מנע מוגברים למניעת ההטרדה
אם המעסיק לא נקט אמצעים למניעת ההטרדה המינית, בית הדין עלול לחייבו בתשלום פיצויים בשל מעשה ההטרדה עצמו שנעשה על ידי עובדו או ממונה מטעמו, בנוסף על פיצויים בשל טיפול שלא כדין בהטרדה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:עע 64261-10-18
תאריך:07.01.2020
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • עובדת, אשר הועסקה על ידי החברה כסמנכ"לית שיווק, נשלחה מספר פעמים במסגרת עבודתה לעבוד במדינה זרה.
  • במהלך חלק מנסיעותיה שוכנה העובדת בווילה שכורה, ששימשה הן כמקום לינה והן כמרחב עבודה. הווילה נשכרה ע"י אדם נוסף שבעלי החברה ניהלו עמו קשר עסקי, וניתן לראותו כ"ממונה שאינו עובד החברה", בהתאם לסעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית (להלן "הממונה").
  • העובדת הגישה לבית הדין האזורי תביעה נגד החברה ומנכ"ל החברה. בתביעתה תבעה העובדת פיצויים בגין מעשי הטרדה מינית שבוצעו כלפיה במסגרת עבודתה בחו"ל על ידי מנכ"ל החברה ועל ידי הממונה וכן פיצויים בגין הפרת חובות החברה לפי החוק למניעת הטרדה מינית ובגין התנכלות שהתבטאה בהתערערות מערכת היחסים בינה לבין המנכ"ל ובצמצום סמכויותיה, עד שנאלצה להתפטר.
  • בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענותיה של העובדת נגד מנכ"ל החברה, אך קבע כי הממונה הטריד אותה מינית במהלך שהותה בחו"ל.
  • למרות שמנכ"ל החברה היה מודע להטרדות המיניות כלפי העובדת , היא נדרשה לשוב ולהיפגש עם הממונה במהלך נסיעותיה הבאות .
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע שהחברה נושאת באחריות להטרדה המינית, והיא כשלה בטיפול בעניין זה. בית הדין חייב את החברה לשלם לעובדת פיצוי בסך 35,000 ₪ בגין אי עמידה בהוראות החוק ובדבר טיפול לקוי בתלונה, ופיצוי בגין התנכלות בסך 30,000 ₪.
  • העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על דחיית תביעתה כנגד מנכ"ל החברה ועל הסכומים שנפסקו לטובתה בבית הדין האזורי לעבודה .

פסק הדין

  • חובות המעסיק על פי הדין הישראלי, לרבות חובותיו לפי החוק למניעת הטרדה מינית חלות גם כלפי עובד או עובדת שנשלחו מטעמו לעבוד במדינה זרה.
  • על פי סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה. מחובה זו נגזרת החובה הכללית למנוע מראש הטרדה או התנכלות (באמצעות יידוע, הבהרה ופרסום תקנון), חובת הטיפול ביעילות במקרה של הטרדה או התנכלות, חובת מניעת הישנות המקרה וחובת תיקון הפגיעה שנגרמה .

פיצויים בשל מעשי ההטרדה של הממונה

  • מעסיק שלא פעל כנדרש על פי החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית עלול לשאת באחריות לעצם מעשה הטרדה או התנכלות של עובדו או ממונה מטעמו וזאת בנוסף לאחריות שחלה עליו בשל טיפול שלא כדין בתלונה על הטרדה מינית.
  • כשעובד או עובדת נשלחים במסגרת עבודתם למדינה זרה, ובאותה מדינה קיימת תרבות עסקית בה גבולות העבודה מטושטשים וקיים סיכון מוגבר להטרדה מינית, על המעסיק לנקוט אמצעי מנע נוספים למניעת ההטרדה המינית, ואין בתרבות זו כדי להפחית מחובתו של המעסיק למנוע הטרדה מינית.
  • במקרה זה חלה על החברה חובה מוגברת למנוע את ההטרדה המינית וזאת לאור "נורות האזהרה"הבאים שהיו אמורים לחזק את המסקנה כי קיים סיכון מוגבר למעשי הטרדה מינית:
    • מגורים באזור ששימש גם כמקום לינה וגם כמרחב עבודה, ובכך טומן בחובו סיכון לפרשנות שגויה בדבר טשטוש הגבולות בין העסקי והפרטי.
    • סביבת עבודה רוויה באלכוהול-אלכוהול שובר את המחיצות ומטשטש את ההבדל בין מערכת יחסי עבודה למערכת יחסים חברתית.
    • אירוע שבו במהלך פגישה עסקית הגיעו 7 נשים בליווי מינימלי מלוות בשני גברים .
  • למרות "נורות האזהרה "לא נקטה החברה באמצעי מנע כנדרש ועל כן היא אחראית למעשה ההטרדה שבוצע בידי הממונה.
  • אין לקבל את טענת החברה, לפיה העובדת נמנעה מלבקש להשתכן במלון נפרד ולכן לא חלה אחריות על החברה, שכן האחריות לנקיטת אמצעי מנע מוטלת על המעסיק ואין להעביר את האחריות לעובדת.
  • מאחר והחברה לא עשתה די למניעת מעשה ההטרדה למרות נורות האזהרה שפורטו לעיל, בית הדין הארצי חייב את החברה לשלם לעובדת פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין מעשי ההטרדה.

פיצויים בגין הפרת החובה של החברה למנוע את הישנות מעשה ההטרדה

  • לאחר שהמערערת שיתפה את מנכ"ל החברה בהטרדה המינית הפיזית שחוותה, לא חל כל שינוי בתנאי ביצוע העבודה מבחינת המיקום ואופי המיקום, לרבות צריכת האלכוהול בו. בכך הפרה החברה את חובתה לטפל בתלונה ולמנוע את הישנות מעשה ההטרדה .
  • לאור האמור לעיל, חייב בית הדין את החברה לפצות את העובדת בסך של 30,000 ₪, בנוסף ל-35,000 ₪ שנפסקו לטובת העובדת בבית הדין האזורי לעבודה, ובסה"כ פיצוי של 65,000 ₪ בשל אי נקיטת אמצעים למניעת הישנות מעשי ההטרדה.

פיצויים עקב התנכלות בעקבות ההטרדה המינית

  • ביה"ד האזורי קבע כי התערערות מערכת היחסים בין העובדת לבין המנכ"ל וצמצום סמכויותיה נבעו, בין היתר, בשל הטיפול הלקוי של החברה באירוע ההטרדה המינית.
  • בין הצדדים התגלו אומנם חילוקי דעות מקצועיים, אך חילוקי דעות אלה היו מוכתמים ברגשותיה ופעולותיה של התובעת שהבינה כי גם בנסיעותיה הבאות לחו"ל היא עלולה להיפגש שוב עם הממונה וזאת לאור היעדר טיפול ראוי מצידה של החברה בתלונתה.
    • לאור האמור לעיל פסק בית הדין שעל החברה לפצות את העובדת בסך של 20,000 ₪, בנוסף ל - 30,000 ₪ שנפסקו לטובת העובדת בבית הדין האזורי לעבודה, ובסה"כ בפיצוי של 50,000 ₪ בשל התנכלות הקשורה בהטרדה מינית.

משמעות

  • על מעסיק חלה חובה לנקוט באמצעים למניעת הטרדה מינית של עובדיו גם כאשר הם שוהים במדינה זרה במסגרת נסיעת עבודה.
  • כשבמדינה הזרה קיימת תרבות עסקית בה גבולות העבודה מטושטשים והסיכון להטרדה מינית גובר, על המעסיק לנקוט ביוזמתו אמצעי מניעה מוגברים למניעת ההטרדה.
  • אם המעסיק לא נקט באמצעים למניעת ההטרדה המינית, בית הדין עלול לחייבו בתשלום פיצויים בשל מעשה ההטרדה עצמו שנעשה על ידי עובדו או ממונה מטעמו, וזאת בנוסף על פיצויים בשל טיפול שלא כדין בהטרדה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.