פרטי פסק הדין

ערכאה:וועדת עררים (ת-א) לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
שם התיק:ו"ע 40031-05-10
תאריך:22/09/2011
קישור:פסק הדין באתר נבו.

פסק הדין עוסק בניצולת שואה שערערה על דחיית תביעתה להכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מהטעם שלא עמדה בתנאי הסף של אזרחות ותושבות רציפה החל מיום כ"ט  באדר  ב'  תשי"ז (1  באפריל  1957). הניצולה עלתה לישראל בשנת 1949, ובין השנים 1958 ועד 2002 שהתה בארה"ב. לאחר ביקור אצל אחות בעלה בארה"ב ומשהתברר כי האחות סובלת מדיכאון, נשארה הניצולה יחד עם בעלה ומשפחתה כדי לסעוד אותה. הניצולה נשארה בארה"ב אף לאחר פטירת בעלה בשנת 1970, ובקרה רק 3 פעמים בישראל לכל אורך תקופה שהותה בארה"ב בשל קשיים כלכליים. קשיים אלו גם הובילו את הניצולה לבחור להישאר בארה"ב עד קבלת זכאותה לפנסיה ממקום עבודתה, שרק לאחריה עלתה לישראל בשנת 2002. וועדת העררים קבעה כי נסיבות חייה של הניצולה (בין היתר: קשייה הכלכליים ואי יכולתה לעלות לארץ מוקדם יותר, רצונה שבנותיה ישלימו את לימודיהן והעובדה ששתיים מבנותיה עלו לארץ עוד בשנת 1985) ורצונה לעלות לישראל לאחר שתבטיח לעצמה את הפנסיה האמריקאית מספיקים כדי לקיים את דרישות חוק נכי רדיפות הנאצים.

משמעות

  • ניצול שואה שעומד בתנאי הסף להכרה כנכה רדיפות הנאצים, למעט זאת שלא נשאר אזרח ישראל לאחר ה-1 באפריל 1957, יהיה זכאי להכרה כנכה רדיפת הנאצים. זאת אם יוכיח, כי לאורך כל התקופה שלא שהה בישראל היתה לו זיקה רציפה וכוונה ממשית לעלות לישראל וכי קשיים כלכליים ושיקולים כלכליים לגיטימיים מנעו את עלייתו.
  • יש לפרש את דרישת חוק נכי רדיפות הנאצים לאזרחות ותושבות רציפה באופן רחב.
  • כל מקרה יבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • מידע מקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועידת התביעות.