בית המשפט לענייני משפחה העניק צו הורות פסיקתי לאישה שנפטרה המעניק לה מעמד של הורה על ילדתה הביולוגית של בת זוגה רטרואקטיבית מיום הלידה
בית המשפט אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והעניק את צו ההורות ללא צורך בעריכת תסקיר
אין מניעה לתת צו הורות פסיקתי המכיר בהורות של אישה מנוחה כלפי תינוק/ת שנולד/ה לבת זוגתה, אחרי מותה של האם הלא ביולוגית ובתנאי שמולאו כל שאר התנאים למתן צו הורות
צו שניתן באופן רטרואקטיבי ליום הלידה, משמעותו שהמנוחה הייתה ההורה של התינוק/ת מרגע הלידה
ראו גם

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט לענייני משפחה
שם התיק:15547-03-19
תאריך:24.05.2019
קישור:לקריאת ההחלטה

רקע עובדתי

  • בנות הזוג חיו יחד במשך 8 שנים וגידלו יחד את בתן הבכורה. הילדה נולדה לאחת מבנות הזוג והאם הלא ביולוגית קיבלה צו הורות פסיקתי מבית המשפט, המכיר בהורות שלה.
  • 3 שנים אחרי לידת הבת הבכורה, בת הזוג שילדה אותה הרתה בשנית. באותה תקופה נלחמה בת זוגתה במחלה קשה.
  • במהלך ההיריון, בנות הזוג הגישו יחד בקשה למתן צו-הורות פסיקתי של האם הלא ביולוגית.
  • ימים ספורים בלבד לאחר לידת הבת השנייה, נפטרה האם הלא ביולוגית.
  • היועץ המשפטי לממשלה המליץ לבית המשפט לקבל את בקשתן ולהכיר במנוחה כאמה של התינוקת.
  • בטיעונים להמלצה צוין כי בנות הזוג ערכו הסכם הורות וכי יש להן כבר בת משותפת, עובדות המעידות על רצונה של המנוחה להיות מוכרת כאמה של התינוקת.
  • היועמ"ש ציין כי אילו האם המנוחה לא הייתה הולכת לעולמה, ממילא היה מוענק צו ההורות, היות שהיא עמדה בשאר התנאים להוצאתו, כפי שיפורט להלן.

התנאים למתן צו הורות פסיקתי

  • תושבות - שתי בנות הזוג היו תושבות ישראל.
  • גיל - לשתי בני הזוג מלאו 18 שנים ולפחות אחת מהן עדיין לא הגיעה לגיל 54.
  • משך הקשר - בנות הזוג קיימו קשר זוגי במשך שנה וחצי לפחות, הכולל משק בית משותף (מגורים משותפים) והתינוקת נולדה למערכת יחסים קיימת.
  • היעדר רישום פלילי של האם הלא ביולוגית - למנוחה לא הייתה הרשעה בעבירות שיוצרות חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד, כמו עבירות מין או אלימות.
  • הצגת הסכם הורות שנחתם טרם ביצוע הליכי ההפריה - היועץ המשפטי לממשלה ציין כי יתכן שהיה מסתפק גם בהצהרה בבנק הזרע או אישור בבנק הזרע על פתיחת תיק משותף של שתי בנות הזוג, או חתימה על הצהרה בפני עו"ד, נוטריון או מזכיר ראשי של בית משפט, בדבר כוונה משותפת של בנות הזוג לשמש יחד כהוריה של התינוקת.

תחולה רטרואקטיבית וויתור על תסקיר

  • על פי עמדת הצוות הבין משרדי שמונה על ידי משרד הרווחה, מועד הגשת הבקשה לצו הורות משפיע הן על תחולתו הרטרואקטיבית והן על הצורך בעריכת תסקיר, כפי שמפורט בטבלה שלהלן.
  • למרות זאת, זכותה של המדינה לדרוש תסקיר בכל מקרה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.
מועד הגשת הבקשה לצו תחולה רטרואקטיבית צורך בתסקיר
לפני המועד הלידה ועד 90 יום לאחר הלידה ניתן לקבל צו שיחול רטרואקטיבי ליום הלידה

(בית המשפט העליון האריך מועד זה עד ל-9 חודשים לאחר הלידה)

ניתן לקבל צו ללא עריכת תסקיר
לאחר 90 יום מהלידה ועד שנה מיום הלידה תחולת הצו יהיה מיום מתן הצו ולא מיום הלידה

(לפי פסיקה מאוחרת של בית המשפט העליון, עד 9 חודשים לאחר הלידה הצו יהיה רטרואקטיבי)

ניתן לקבל צו ללא עריכת תסקיר
אחרי שנה מיום הלידה תחולת הצו יהיה מיום מתן הצו ולא מיום הלידה (בהתאם לתוצאות התסקיר) יש צורך בתסקיר

המלצת היועץ המשפטי במקרה הנוכחי

  • במקרה זה היועמ"ש המליץ להכיר בהורות האם המנוחה רטרואקטיבית, היות שהבקשה הוגשה כבר בזמן ההיריון.

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט קיבל את ההמלצה והכיר בהורות של האם המנוחה, רטרואקטיבית מרגע לידת התינוקת.

משמעות

  • ניתן להעניק צו הורות פסיקתי המכיר בהורות של אדם גם אחרי מותו.
  • ההחלטה יכולה להינתן באופן רטרואקטיבי, כך שהיא קובעת שהתינוק נולד כילדו של המנוח.
שימו לב
לאחר שניתן פסק דין זה, בית המשפט העליון קבע כי במקרה של שני גברים שהביאו לעולם ילד באמצעות פונדקאית, ומתן צו הורות להורה הלא ביולוגי, הצו יחול מרגע נתינתו ולא באופן רטרואקטיבי. עם זאת, בית המשפט הכיר באפשרות להמשיך להעניק צוי הורות רטרואקטיביים לזוגות של שתי נשים, על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שפורטו בפסק הדין שלפנינו

חשוב לדעת

  • למתן צו הורות רטרואקטיבי לאחר מותו של ההורה עשויות להיות השלכות להמשך חיי הילד, כגון זכויות ירושה (שכן הילד ייחשב לילדו של הנפטר עוד לפני מותו ועל כן זכאי לרשת אותו).