ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי התנכלות על פי החוק למניעת הטרדה מינית אינה בהכרח פעולה שבוצעה נגד העובד/ת שנפגע/ה וכי כל מי שסבלו מהתנכלות שמקורה בהטרדה מינית כלפי עובד/ת אחר/ת, יכולים להעלות טענה זו
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | ביה"ד הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | ע"ע 384/09 |
| תאריך: | 25.08.2010 |
| קישור: | נוסח פסק הדין |
מנהלת מטבח הוזמנה להעיד בהליך משמעתי שהתנהל נגד יו"ר ועד העובדים בגין מעשי הטרדה מינית שביצע כלפי סגניתה. היא טענה, כי יושב הראש ניסה לפגוע בה בעקבות עדותה, ולפיכך הגישה נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בגין מעשי התנכלות. תביעתה התקבלה ועל כך ערער היו"ר לביה"ד הארצי.
נשיא ביה"ד, השופט סטיב אדלר ציין כי סעיף 3(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1988 קובע: "התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית". החוק לא מציין, כך נפסק, כי מושא ההתנכלות חייב להיות אותו עובד או עובדת שהתלוננו על ההטרדה. לפיכך, גם עובד שאינו קורבן ההטרדה, יכול לטעון להתנכלות. פרשנות אחרת, כך נקבע, עלולה לגרום לעובדים אחרים לחשוש מלהעיד לטובת המתלונן/ת.
ערעורו של היו"ר נדחה והוא חויב בהוצאות של 10,000 ₪.
משמעות
- כל עובד/ת שסבל/ה מהתנכלות שבאה בעקבות הטרדה מינית, אף כלפי עובד/ת אחר/ת, יכול/ה להעלות טענה של התנכלות על פי החוק למניעת הטרדה מינית.