מ (העברת תחום התוכן הראשי מקטגוריה לתבנית)
מ (החלפת טקסט – "הריון" ב־"היריון")
שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| איסור = אסור לפטר חיילת המשרתת בקבע כשהיא בהריון אלא בהיתר מאת שר הביטחון
+
| איסור = אסור לפטר חיילת המשרתת בקבע כשהיא בהיריון אלא בהיתר מאת שר הביטחון
 
|מידע = בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת הזדמנות להשמיע את טענותיה, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון
 
|מידע = בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת הזדמנות להשמיע את טענותיה, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון
 
| חשוב=  אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי
 
| חשוב=  אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי
שורה 16: שורה 16:
 
{{ראו גם
 
{{ראו גם
 
| [[חיילים, צבא וביטחון]]
 
| [[חיילים, צבא וביטחון]]
| [[הריון ולידה]]
+
| [[היריון ולידה]]
 
| [[איסור פיטורי חייל/ת משירות קבע במהלך חופשת לידה או לאחריה]]
 
| [[איסור פיטורי חייל/ת משירות קבע במהלך חופשת לידה או לאחריה]]
 
| [[איסור פיטורי חייל/ת משירות קבע במהלך טיפולי פוריות]]
 
| [[איסור פיטורי חייל/ת משירות קבע במהלך טיפולי פוריות]]
שורה 23: שורה 23:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
אסור לפטר אשת קבע, נגדת או קצינה, כשהיא בהריון, אלא בהיתר מאת שר הביטחון  או מי מטעמו.
+
אסור לפטר אשת קבע, נגדת או קצינה, כשהיא בהיריון, אלא בהיתר מאת שר הביטחון  או מי מטעמו.
 
* בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת או לחייל הזדמנות להשמיע את טענותיהם, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון, ללידה או להיעדרות בשל חופשה כאמור
 
* בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת או לחייל הזדמנות להשמיע את טענותיהם, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון, ללידה או להיעדרות בשל חופשה כאמור
 
* אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי.
 
* אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי.
  
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
*  אשת קבע (חיילת, נגדת או קצינה) הנמצאת בהריון.
+
*  אשת קבע (חיילת, נגדת או קצינה) הנמצאת בהיריון.
  
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
* הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
 
* הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
* במקרה שמעוניינים לפטר את החיילת, מכונסת ועדה מקדימה בראשות ראש מטה אכ"א אשר תבחן את הפיטורים ואת הקשר בינם לבין ההריון או הלידה.
+
* במקרה שמעוניינים לפטר את החיילת, מכונסת ועדה מקדימה בראשות ראש מטה אכ"א אשר תבחן את הפיטורים ואת הקשר בינם לבין ההיריון או הלידה.
 
* למשרת/ת הקבע עומדת הזכות להופיע בפני הוועדה ולהביא בפניה נימוקים נגד הפיטורים.  
 
* למשרת/ת הקבע עומדת הזכות להופיע בפני הוועדה ולהביא בפניה נימוקים נגד הפיטורים.  
 
{{טיפ|אין חובה להופיע בפני הוועדה, אולם הימנעות כזו עשויה לגרום לכך שלא כל המידע הרלוונטי יונח ויוצג בפני הוועדה.}}
 
{{טיפ|אין חובה להופיע בפני הוועדה, אולם הימנעות כזו עשויה לגרום לכך שלא כל המידע הרלוונטי יונח ויוצג בפני הוועדה.}}
  
* אם הוועדה קבעה שיש קשר בין הפיטורים ללידה או להריון, יופסק הליך הפיטורים.
+
* אם הוועדה קבעה שיש קשר בין הפיטורים ללידה או להיריון, יופסק הליך הפיטורים.
* אם הוועדה קבעה שאין קשר בין הפיטורים להריון או ללידה יועבר הנושא לשר הביטחון (או למי שמונה על ידו) אשר הוא המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית (לאשר או לבטל את הפיטורים). הממונה מטעם שר הביטחון מזמן אליו את גורמי הצבא ואת משרת/ת הקבע (כולל את עורך דינם, אם הם מיוצגים על ידי עורך דין)על מנת לשטוח את טענותיהם בפניו לפני שיקבל החלטה סופית בשאלת הפיטורים.  
+
* אם הוועדה קבעה שאין קשר בין הפיטורים להיריון או ללידה יועבר הנושא לשר הביטחון (או למי שמונה על ידו) אשר הוא המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית (לאשר או לבטל את הפיטורים). הממונה מטעם שר הביטחון מזמן אליו את גורמי הצבא ואת משרת/ת הקבע (כולל את עורך דינם, אם הם מיוצגים על ידי עורך דין)על מנת לשטוח את טענותיהם בפניו לפני שיקבל החלטה סופית בשאלת הפיטורים.  
 
*אם הממונה מטעם שר הביטחון החליט על פיטורי משרת/ת הקבע, ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעת משרת/ת הקבע.
 
*אם הממונה מטעם שר הביטחון החליט על פיטורי משרת/ת הקבע, ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעת משרת/ת הקבע.
  
שורה 73: שורה 73:
 
}}
 
}}
 
[[קטגוריה:נשים]]
 
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:הריון]]
+
[[קטגוריה:היריון]]
 
[[קטגוריה:צה"ל]]
 
[[קטגוריה:צה"ל]]
 
[[קטגוריה:חיילים]]
 
[[קטגוריה:חיילים]]
 
[[קטגוריה:חיילי קבע]]
 
[[קטגוריה:חיילי קבע]]

גרסה מ־12:43, 21 בדצמבר 2021

הקדמה:

אסור לפטר חיילת המשרתת בקבע כשהיא בהיריון אלא בהיתר מאת שר הביטחון
בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת הזדמנות להשמיע את טענותיה, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון
אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי
בנוסף אסור לפטר חייל/ת בשירות קבע השוהה בחופשת לידה או בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה ובמהלך 60 הימים שלאחר חזרתה לשירות מהחופשה, אלא בהיתר מאת שר הביטחון


אסור לפטר אשת קבע, נגדת או קצינה, כשהיא בהיריון, אלא בהיתר מאת שר הביטחון או מי מטעמו.

  • בטרם ההחלטה על מתן היתר כאמור, חייב השר לתת לחיילת או לחייל הזדמנות להשמיע את טענותיהם, והוא לא ייתן היתר כאמור אם לדעתו השחרור משירות הקבע קשור להיריון, ללידה או להיעדרות בשל חופשה כאמור
  • אם ניתן היתר, תוקפו הוא מיום מתן ההחלטה ולא ניתן לתת היתר באופן רטרואקטיבי.

מי זכאי?

  • אשת קבע (חיילת, נגדת או קצינה) הנמצאת בהיריון.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • במקרה שמעוניינים לפטר את החיילת, מכונסת ועדה מקדימה בראשות ראש מטה אכ"א אשר תבחן את הפיטורים ואת הקשר בינם לבין ההיריון או הלידה.
  • למשרת/ת הקבע עומדת הזכות להופיע בפני הוועדה ולהביא בפניה נימוקים נגד הפיטורים.
טיפ
אין חובה להופיע בפני הוועדה, אולם הימנעות כזו עשויה לגרום לכך שלא כל המידע הרלוונטי יונח ויוצג בפני הוועדה.
  • אם הוועדה קבעה שיש קשר בין הפיטורים ללידה או להיריון, יופסק הליך הפיטורים.
  • אם הוועדה קבעה שאין קשר בין הפיטורים להיריון או ללידה יועבר הנושא לשר הביטחון (או למי שמונה על ידו) אשר הוא המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית (לאשר או לבטל את הפיטורים). הממונה מטעם שר הביטחון מזמן אליו את גורמי הצבא ואת משרת/ת הקבע (כולל את עורך דינם, אם הם מיוצגים על ידי עורך דין)על מנת לשטוח את טענותיהם בפניו לפני שיקבל החלטה סופית בשאלת הפיטורים.
  • אם הממונה מטעם שר הביטחון החליט על פיטורי משרת/ת הקבע, ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעת משרת/ת הקבע.

חשוב לדעת


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים