(רקע עובדתי)
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
 
(23 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  =  
+
| איסור = אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
+
|מידע= אם מעסיק פיטר עובד בשל השתתפותו בשביתה, עשוי בית הדין לעבודה להורות על החזרת העובד לעבודתו
| חשוב = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
+
| איסור2 = אסור לפטר עובד בגין [[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים|חברותו או פעילותו]] בארגון עובדים.
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
שורה 10: שורה 10:
 
}}
 
}}
  
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| [[חדש:זכויות עובדים בזמן שביתה]]
 
 
| [[התאגדות עובדים]]
 
| [[התאגדות עובדים]]
 +
| [[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]]
 
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
| [[הסכם קיבוצי]]
+
| [[זכותון עובדים בעת שביתה]]
| [[סכסוך עבודה]]
 
 
}}
 
}}
  
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם=הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
 
|שם=הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
 
|ערכאה=בית הדין הארצי לעבודה  
 
|ערכאה=בית הדין הארצי לעבודה  
|שופטים=ס' אדלר , י' אליאסוף , נ' ארד
+
|שופטים=ס' אדלר, י' אליאסוף, נ' ארד
 
|תיק=עס"ק  1008/00
 
|תיק=עס"ק  1008/00
 
|תאריך= 23.07.2000
 
|תאריך= 23.07.2000
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a1008-00.htm  לקריאת פסק הדין] באתר נבו.
+
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a1008-00.htm  לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* המערערת (להלן – המעסיקה ) הנה חברת הסעות המעסיקה נהגים, אשר ביקשו להתאגד באמצעות ההסתדרות ,על מנת לנהל משא ומתן עם המעסיקה לקראת כרתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדיים.   
+
* נהגים העובדים בחברת הסעות ביקשו להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים על מנת לנהל משא ומתן עם חברת ההסעות (המעסיקה) לקראת כריתתו של [[הסכם קיבוצי|הסכם עבודה קיבוצי]] בין הצדדים.   
* המעסיקה התנגדה לנהל משא ומתן, ובין הצדדים פרץ סכסןך והוכרזה [[שביתה]].
+
* החברה התנגדה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות, ובין הצדדים פרץ סכסוך, והוכרזה [[שביתה]].
*  בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 38 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
+
*  בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 33 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
* ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד,
+
* ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד.
 
*בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.  
 
*בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.  
* על כך וכן על החלטת הביניים שעניינה שאלת היציגות, הוגש הערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה..
+
* החברה המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
  
== פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה==
+
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה==
* הנתבעת היא מעסקתו של העובד ולא חברת החשמל , למרות שהעובד עבד בחצרי חברת החשמל .
+
*זכות ההתאגדות של עובדים היא זכות חוקתית השואבת את כוחה גם מעקרון השוויון וכוללת בחובה גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.
אין קשר בין העובד לבין השביתה שפרצה בחברת החשמל , והחופשה עקב השביתה נכפתה על העובד.  
+
* זכות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם ופגיעה בזכות זו מונעת מארגון העובדים את הכלי העיקרי המאפשר לו להפעיל לחץ על המעסיק.
* במצב כזה על המעסיק/ה חלה חובה לשלם שכר לעובד.  
+
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/114_001.htm#Seif17 בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957] העניקה הכנסת לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. הסעיף קובע כי השתתפותו של עובד בשביתה לא תיחשב כהפרת חובה אישית ומכאן שחוזה העבודה מושעה בזמן שביתה.
* אומנם את מועד החופשה קובע המעסיק/ה  אולם, כאן לא היתה קביעה של חופשה מראש, אלא יצירת מצב מלאכותי לפיו ימי השביתה ייחשבו לימי חופשה:
+
* בנוסף, התנכלות לעובדים, כולל פיטורים בשל שימוש בזכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה, נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי  וכן באמנות האו"ם. מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהותוו בהן.
** העובד במקרה זה לא ידע מראש כי מוקצבים לו כך וכך ימים שבהם הוא רשאי לצאת לחופשה. הוא התעורר מידי בוקר בבוקרו, מבלי לדעת האם יוכל ללכת היום לעבודה או שהשביתה נמשכת.
+
* מן האמור לעיל עולה כי '''פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית'''
** מצב כזה אינו חופשה, והוא אינו עומד ברעיון של "הענקת חופשה", שמטרתה מנוחה אמיתית וראויה לעובד  
+
* על מנת  להכריע  מהו הסעד הראוי להפרת זכויות העובדים להתארגן ולשבות, יש לשקול שיקולים חוקתיים רבי ערך: מצד אחד - חופש הביטוי של העובדים להביע את מחאתם ועמדתם בעת השביתה, זכות הקניין של העובדים במקום העבודה ומצבם האישי של העובדים; ומנגד - השפעת חזרתם של העובדים לעבודה סדירה על מרקם יחסי העבודה במפעל, הפררוגטיבה הניהולית וסוגיית תום-לבם של הצדדים.
**הודעה כללית על אפשרות יציאה לחופשה אינה יכולה להיחשב הודעה על חופשה שנתית שתנוכה מחשבון מאזן החופשות המגיעות לעובד.
+
* בית הדין דן בשיקולים אלה והגיע למסקנה כי במקרה זה  צדק בית-הדין האזורי  כאשר אכף את יחסי העבודה בין הצדדים, והורה למעסיקה להחזיר את הנהגים המפוטרים לעבודתם הרגילה טרם פרוץ הסכסוך, וזאת למרות שבדרך כלל הסעד המקובל הוא פיצויים.
* לאור האמור לעיל פסק בית הדין כי המעסיקה לא היתה רשאית לנכות לעובד ימי חופשה בגין היעדרותו ומשעשתה כן עליה לפצות את העובד במלוא נזקו.
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
* .עובד אשר עבד מטעם המעסיק בחצרי הלקוח, ונעדר מעבודתו בשל  [[שביתה]] אצל הלקוח, זכאי לשכר ממעסיקו עבור ימי היעדרותו עקב השביתה
+
* אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה.
 +
*זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק
 +
 
 +
==חשוב לדעת==
 +
*  בנוסף לאיסור פיטורי עובד בשלך השתתפות בשביתה, אסור למעסיק לפטר עובד גם בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים. למידע נוסף ראו:[[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]].
  
  
שורה 54: שורה 56:
 
* [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]
 
* [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]
 
* [[חוק הסכמים קיבוציים]]
 
* [[חוק הסכמים קיבוציים]]
 
+
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
 +
-->
 +
== תודות ==
 +
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  
 
+
==Metadata==
== מקורות ==
 
* פסק הדין באדיבות אתר נבו.
 
 
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
 
 
 
 
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 +
[[קטגוריה: תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה: שביתה]]
 
[[קטגוריה: שביתה]]
[[קטגוריה: תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
 
[[קטגוריה: התאגדות עובדים]]
 
[[קטגוריה: התאגדות עובדים]]
 
[[ קטגוריה: סכסוך עבודה]]
 
[[ קטגוריה: סכסוך עבודה]]
 +
 +
[[ar:حظر إقالة أو المس بعامل بسبب مشاركته في إضراب]]

גרסה אחרונה מ־14:37, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה
אם מעסיק פיטר עובד בשל השתתפותו בשביתה, עשוי בית הדין לעבודה להורות על החזרת העובד לעבודתו
אסור לפטר עובד בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עס"ק 1008/00
תאריך:
23.07.2000

רקע עובדתי

  • נהגים העובדים בחברת הסעות ביקשו להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים על מנת לנהל משא ומתן עם חברת ההסעות (המעסיקה) לקראת כריתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדדים.
  • החברה התנגדה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות, ובין הצדדים פרץ סכסוך, והוכרזה שביתה.
  • בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 33 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
  • ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד.
  • בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.
  • החברה המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • זכות ההתאגדות של עובדים היא זכות חוקתית השואבת את כוחה גם מעקרון השוויון וכוללת בחובה גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.
  • זכות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם ופגיעה בזכות זו מונעת מארגון העובדים את הכלי העיקרי המאפשר לו להפעיל לחץ על המעסיק.
  • בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957 העניקה הכנסת לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. הסעיף קובע כי השתתפותו של עובד בשביתה לא תיחשב כהפרת חובה אישית ומכאן שחוזה העבודה מושעה בזמן שביתה.
  • בנוסף, התנכלות לעובדים, כולל פיטורים בשל שימוש בזכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה, נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי וכן באמנות האו"ם. מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהותוו בהן.
  • מן האמור לעיל עולה כי פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית
  • על מנת להכריע מהו הסעד הראוי להפרת זכויות העובדים להתארגן ולשבות, יש לשקול שיקולים חוקתיים רבי ערך: מצד אחד - חופש הביטוי של העובדים להביע את מחאתם ועמדתם בעת השביתה, זכות הקניין של העובדים במקום העבודה ומצבם האישי של העובדים; ומנגד - השפעת חזרתם של העובדים לעבודה סדירה על מרקם יחסי העבודה במפעל, הפררוגטיבה הניהולית וסוגיית תום-לבם של הצדדים.
  • בית הדין דן בשיקולים אלה והגיע למסקנה כי במקרה זה צדק בית-הדין האזורי כאשר אכף את יחסי העבודה בין הצדדים, והורה למעסיקה להחזיר את הנהגים המפוטרים לעבודתם הרגילה טרם פרוץ הסכסוך, וזאת למרות שבדרך כלל הסעד המקובל הוא פיצויים.

משמעות

  • אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה.
  • זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק

חשוב לדעת


חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.